שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר (משלי יב, יט).
דברי אמת שיוצאים לאדם משפתיו לפעמים לא נשמעים כל כך טוב. הם לא נשמעים מעודכנים, הם לא בשפה העכשווית, הם לא מסתדרים עם מה שמקובל כיום. אבל הם אמת. ולכן הם ישארו נכונים תמיד, גם אם לאנשים קשה לקבל אותם.
לעומת זאת השקר נשמע הרבה יותר טוב. כי השקר מבוסס על מה שחושבים כיום, הוא מתאים את עצמו למה שמקובל, לניסוחים ה"נכונים", למידע שיש לאנשים כיום ביד, שהרי כל המטרה שלו היא שיאמינו לו. ולכן הלשון מהפכת את הדיבור הזה לכאן ולכאן, כדי לשכנע את האנשים שהוא אמת. אבל השקר הזה, גם אם לא יתגלה מצד עצמו, יכון רק רגע, רק עד שהקב"ה ירגיע את לשון השקר, שתשקוט ולא תדבר עוד. כי הרי הנתונים הידועים ישתנו במשך הזמן, ומה שמקובל כנכון ישתנה, והשפה תשתנה, ואז כבר לא יהיה ללשון השקר על מה להתבסס. כי הרי אמת אין בה, והתאמה לרוח הנוכחית גם כן כבר לא. ולכן היא תרגע ותשתוק. ואז תכון שפת האמת לגמרי, גם בעיני האנשים. כי כשלשון השקר שסותרת את האמת לא תשמע עוד, לא יקשה עליהם לקבל את שפת האמת.
הנמשל הוא נכונות התורה לעומת המדע או מוסכמות אחרות:
התורה אומרת את האמת. היא לא מנסה לייפות אותה לפי מה שמקובל בדור מסויים, היא לא מנסה להתאים אותה לרוח של דור מסויים. שפת התורה לא משתנה. המילים הן אותן מילים, המשמעות אותה משמעות בכל הדורות.
כיון שהתורה אומרת את האמת היא תשאר קיימת ונכונה תמיד, כי האמת לא משתנה. אבל כיון שהיא לא מייפה את הדברים ומנסה להתאים אותם, מהלך שהיה מקטין את האמת שבהם, קשה לחלק מהאנשים בחלק מהדורות לקבל את דבריה.
יש דורות שבהם מה שמקובל כאמת שונה מהתורה, למשל מוצאים ראיות ארכיאולוגיות שלא מסתדרות עם הכתוב בתורה. יש דורות שבהם לא מקובל לומר את מה שהתורה אומרת, למשל כשמקובל לא להבדיל כלל בין גברים לנשים. בדורות כאלו קשה לפעמים לאנשים לקבל את מה שהתורה אומרת. התורה נשמעת להם "מיושנת", "לא מעודכנת", "לא מתאימה לממצאים בשטח", וכו'.
התיאוריות שעומדות במקרים האלו מול התורה הן לשון שקר, שנבנתה על בסיס מה שמקובל ועל בסיס הממצאים הקיימים: את התיאוריות המדעיות המקובלות כיום בנו לפי הממצאים הארכאולוגים שכבר יש בידינו. את ההגיון המוסרי המקובל כיום בנו לפי מה שמתאים לדור הנוכחי ולצורת החשיבה שלו. התיאוריות האלו יעמדו רק עד ארגיעה. הן יעמדו רק עד שהרוח המקובלת תתחלף, רק עד שימצאו ממצאים חדשים, ורק עד שיגיע הגיון מדעי שיחליף את ההגיון הנוכחי.
כשיעבור רגע במונחים היסטוריים, כל התיאוריות האלו לא יהיו קיימות עוד. בעוד כמה מאות שנים אף אחד לא יאמין בהן, ולא יסכים לקבל אותן. אז יהיה ברור ששפת האמת של התורה נשארה אמת וממשיכה להאמר ולהתקיים באותה שפה בדיוק.
העולם עבר כבר צורות חשיבה מדעיות שונות, שעברו מן העולם. יחד איתן עברו גם הקושיות שהיו להן על התורה. העולם ראה כבר הרבה תפיסות של נכון ולא נכון, הרבה רוחות של מה מקובל ומה לא מקובל. כולן עברו מהעולם, ויחד איתן עברו גם הסתירות בינן לבין התורה. מכל אלו כבר נרגענו, אבל התורה ממשיכה איתנו כבר כ3300 שנה, בלי שינוי, ותמשיך איתנו עוד לעד.