הסבר:
סדר השערים המגדלים והבתים לפי סיבוב בניית החומה, לפי הסיבוב של נחמיה ולפי התודות:
שַׁעַר הַצֹּאן, מִגְדַּל הַמֵּאָה, מִגְדַּל חֲנַנְאֵל, שַׁעַר הַדָּגִים, שַׁעַר הַיְשָׁנָה, שַׁעַר אֶפְרַיִם, הַחוֹמָה הָרְחָבָה, מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים, שַׁעַר הַגַּיְא, וְאֶלֶף אַמָּה בַּחוֹמָה עַד שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת שבהם נמצא 'אֶל פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין', שַׁעַר הָעַיִן, חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ, הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד, (בית דוד נמצא לכאורה תחתם), נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד, הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה, בֵּית הַגִּבֹּרִים, נֶּגֶד עֲלֹת הַנֶּשֶׁק הַמִּקְצֹעַ, הַמִּקְצוֹעַ, בֵּית אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל: מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב, הַמִּקְצוֹעַ, הַפִּנָּה, נֶּגֶד הַמִּקְצוֹעַ וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַחֲצַר הַמַּטָּרָה (וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא), נֶּגֶד הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא, חוֹמַת הָעֹפֶל, מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים, בֵּית הַנְּתִינִים וְהָרֹכְלִים נֶגֶד שַׁעַר הַמִּפְקָד, עֲלִיַּת הַפִּנָּה, שַׁעַר הַצֹּאן
כיון שתהלוכות התודות הלכו אחת לימין ואחת לשמאל, ומשער האשפות לשמאל הוא מגדל התנורים, ומשער האשפות לימין הוא שער העין, אם כן חייבים לומר שהסיבוב מתואר בניגוד לכיוון השעון.
נתונים נוספים שידועים לנו מהתנ"ך כולו:
בין שער אפרים לשער הפינה היו ארבע מאות אמה.
באזור גן המלך היה שער שנקרא שער בין החומותיים. נראה שהסיבה שהיו שתי חומות היא שמנשה בנה חומה נוספת שמגיעה עד שער הדגים, והולכת בנחל שבאופן כמעט וודאי הוא נחל קדרון, עד מערבית לגיחון, וסובבת את העופל. אבל אפשר להציע שהיתה חומה אחרת נוספת.
שער בנימין נמצא באזור בית המקדש, אפשר לצאת ממנו מירושלים כך שאינו שער שמחבר את המקדש עם ירושלים עצמה, והוא בדרך לארץ בנימין.
מסתבר שגם שער אפרים בדרך לארץ אפרים.
שער הסוסים יוצא לכיוון מזרח, יש שם פינה, והוא בדרך מבית ה' לבית המלך, נראה שיותר קרוב לבית המלך.
גם שער המים פונה לכיוון מזרח.
בשער המים ובשער אפרים היו רחובות רחבים, ולכן הם צריכים להיות באזור שטוח יחסית, ונראה ששער אפרים בשטחים הפתוחים שליד המקדש, ושער המים בשטחים הפתוחים של האזור המלכותי בתחתית עיר דוד.
שער הפינה מוזכר בהקשר של מגדל חננאל ונראה שהם באותו מקום.
עוזיהו בנה מגדלים על שער הפינה על שער הגיא ועל המקצוע. וכיון שלא מצאנו עוד מגדלים בירושלים, וכיון שאצלנו יש ארבעה מגדלים: מגדל המאה, מגדל חננאל, מגדל התנורים, המגדל היוצא. וכיון שמגדל חננאל מוזכר בהקשר של שער הפינה נראה לומר שהוא המגדל שעל שער הפינה, ואולי שער הפינה הוא המוזכר אצלנו כשער הדגים. וכן מגדל התנורים הוא על שער הגיא כמפורש והמגדל היוצא הוא על המקצוע כמפורש.
אמנם קשה לומר ששער הפינה הוא שער הדגים, שהרי צפניה קורא לו שער הדגים וירמיה שהתנבא אחריו קורא לו שער הפינה. ואולי צריך לתרץ שאמנם שער הפינה לעצמו והיה ממש במגדל חננאל, ושער הדגים אחריו. אלא ששער הפינה נסגר בזמן נחמיה ולא היה שם כבר שער. וכך נראה לפרש בזכריה שאומר "לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ", והוא שער הראשון שכבר אינו שער עכשיו.
היה לבית המקדש שער פנימי שפונה צפונה, לכאורה מלבד שערי חומת העיר. ויש לבית המקדש גם שער למזרח שלא ברור אם הוא בתוך חומה נוספת או לא.
שתי ברכות מוזכרות בתנ"ך בירושלים: הברכה העליונה והברכה התחתונה. את מי הברכה התחתונה הכניס חזקיהו לעיר ולכן היא נקראת הברכה הישנה כיון שאינה פעילה עוד, והברכה שעשה לה חזקיה נקראת הברכה העשויה. וכיון שאצלנו מוזכרות גם כן שתי ברכות: הברכה העשויה וברכת השלח לגן המלך, נראה שברכת השלח היא הברכה העליונה.
נתונים מהגמרא והמדרשים:
תלמוד ירושלמי מסכת עירובין פרק ה הלכה א
דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז. שבעה שמות נקראו לו שער סור שער היסוד שער חריסית שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשין הדא הוא דכתיב [איכה ד טו] סורו טמא קראו למו. שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה. שער חריסית שהוא מכוין כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר [איוב ט ז] האומר לחרס ולא יזרח. שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה. שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים. שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת הנשים. ומעלה יתירה היתה בבית העולמים.
תוספתא מסכת עדויות פרק א
מעשה שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלם והעידו משום שמעיה ואבטליון ששלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמ' את דבריהם ולמה הוזכרו שם מקומותיהן ושם אומנותן והלא אין לך אומנות ירידה אלא גרדי ואין לך מקום בזוי בירושלם כשער האשפות
מדרש תנאים לדברים פרק כו
נכנס ר' יהושע אצלו אמ' לו שמעת מה שאל תלמיד זה אמר לו מה אמרת לו אמ' לו בערתי הק' מן הבית מה שבבית מעכב לא מה שבשדה אמ' לו אומר לך דבר שראו עני לא מה ששמעו אזני פעם אחת עליתי לשוק העליון לשער האשפות שבירושלם ומצאתי שם את רבן שמען בן גמליאל ואת רבן יוחנן בן זכאי יושבים ושתי מגלות פתוחות לפניהם ויוחנן סופר חלה עומד לפניהם ודיו וקולמוס בידו אמרו לו כתוב איגרות משמעון בן גמליאל ומיוחנן בן זכאי לאחינו שבדרום העליון והתחתון ושלחליל ולשבעת פלכי הדרום שלום ידוע יהא לכם שהגיעה השנה הרביעית ואדיין קדשי שמים לא נתבערו אלא שתמהרו ותביאו חמש שבלים שהן מעכבות את הודוי ולא אנחנו התחלנו לכתוב לכם אלא אבותינו היו כותבין לאבותיכם:
נתונים שידועים לנו מיוספוס פלאוויוס (שבתחום הזה הוא לכאורה משיח לפי תומו ולכן עדותו נאמנת):
החומה הישנה (שבאופן הפשוט יותר היא החומה עליה אנחנו דנים כאן), התחברה לחומות בית המקדש בצפון ובדרום.
בצד הצפוני של בית המקדש גם החומה החיצונית הקיפה אותו בלבד ולא תחום נוסף איתו.
החומה הקיפה שתי גבעות: העיר התחתונה והעיר העליונה.
מסביב לחומה היו עמקים בכל הצדדים.
נתונים שידועים לנו מהשטח:
את מיקומו של בית המקדש אנחנו יודעים במסורת.
הגבעות המתוארות אצל יוספוס פלאוויוס גם כן ברורות במידה רבה. העיר העליונה היא הגבעה עליה עומדים כיום הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון. העיר התחתונה היא הגבעה של עיר דוד שמתרוממת עד אל הר הבית.
בין העיר העליונה לעיר התחתונה נמצא גיא שמחלק בין הר ציון לעיר דוד, עובר באזור רחבת הכותל וממשיך ברחוב הגיא עד שער שכם. את שתי הגבעות האלו צריכה להקיף החומה.
כיון שעל פי עדותו של יוספוס פלאוויוס היתה החומה בנויה מעל גאיות עמוקים, וכך גם ההגיון המוכר לנו בבנית חומות, נראה שאפשר לציין גם את הגאיות שעליהן בנויה החומה. ממזרח זהו נחל קדרון כמובן, מדרום הגיא שקרוי היום גיא בן הינום (גיא בן הינום התנ"כי הוא קרוב לוודאי נחל קדרון עצמו, אם כי על פי חלק מהמפרשים ניתן לומר שהוא מה שאנחנו קוראים גיא בן הנום – עיקר הדיון ביהושע בגבול הנחלות, ובפירוש השם "שער החרסית"). ומצפון יש ואדי (נקרא במפות הנחל הצולב) שעובר לאורך השוק שמפריד בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי, ובין הרובע הארמני לרובע הנוצרי. כיום הואדי הזה הרבה פחות עמוק כיון שבנו אותו, אבל במקור היה עמוק יותר.
נתונים שידועים לנו מחפירות ארכיאולוגיות (עד כמה שהצלחתי לבדוק):
בריכת השילוח נמצאה פחות או יותר (טוענים שהבריכה המקורית נמצאת דרומה לברכה הנוכחית).
החפירות בעיר דוד מראות לנו איפה היו בתים באזור ההוא.
מהחומה הישנה שלפני תקופת החשמונאים שרדו מספר קטעים שנמצאו: במורדות עיר דוד המזרחיים, וחומה נוספת בתחתית נחל קדרון (שהיא קרוב לוודאי החומה שבנה מנשה). במדרונות הדרומיים של הר ציון, באזור מגדל דוד, החומה הרחבה ברובע היהודי, ושרידי שער ב"קרדו".
פרשנות של יוספוס פלאוויוס:
בענין החומה הישנה יש שתי אסכולות במחקר: שיטה אחת (האסכולה המרחיבה) אומרת שהחומה הישנה לא השתנתה מימי סוף בית ראשון והתוואי נותר אותו תוואי. שיטה שניה (האסכולה המצמצמת) אומרת שבימי בית ראשון ותחילת ימי בית שני הגבעה המערבית כלל לא הוקפה, והחומה שמקיפה את הגבעה המערבית נבנתה על ידי החשמונאים ובכל זאת נקראת אצל יוספוס פלאוויוס "החומה הישנה".
אני בוחר ללכת לפי השיטה המרחיבה מכמה סיבות:
א. במדרש תנאים מוזכר ששער האשפות היה בשוק העליון שיוספוס פלאוויוס אומר שהוא העיר העליונה.
ב. אצל יוספוס לא מוזכרת חלוקה כזו, ומשמעות דבריו הפשוטה היא שהחומה הישנה נבנתה במקור על ידי דוד ושלמה והמלכים שאחריהם חיזקו אותה, אבל לא כתוב שהוסיפו על שטחה.
ג. בבנית החומה על ידי נחמיה בונה אדם אחד עם אנשיו אלף אמה משער הגיא ועד שער האשפות. לפי האסכולה המצמצמת מדובר בחלק משמעותי מאוד מהיקף החומה כולה, שנמצא דווקא במקום הכי נוח להתקפה על העיר, לכיוון העיר העליונה. ולכן צפוי היה שיהיה הכי הרוס, וודאי שלא יוכל אדם אחד לבנות את כל הקטע הזה, ואין הגיון שאדם אחד יבנה אחוז כל כך משמעותי מהחומה. אבל לפי האסכולה המרחיבה, מדובר בקטע פחות משמעותי מהיקף החומה כולה, והוא נמצא מעל גיא עמוק (שנקרא כיום גיא בן הינום), וסביר שלא הצליחו להרוס את החומה שם באופן יסודי.
ד. כיון שנמצאה בתחום הרובע היהודי חומה רחבה, ואצל נחמיה יש מקום שנקרא "החומה הרחבה", מסתבר להניח שזו אותה חומה, והיא נמצאת כבר בתחום העיר העליונה.
ה. התיאורים של "העיר רבתי עם" וכדו' מתאימים יותר לעיר גדולה שכוללת את העיר העליונה.
השערות:
א. שער הצאן הוא השער הראשי של בית המקדש: שמו מצביע לכאורה על הקרבנות שהיו מביאים בו. הכהן הגדול ואחיו בנו אותו. הם קידשו אותו וזה לא נאמר באף שער אחר, ולכן לכאורה מדובר בשער של בית המקדש עצמו. בתהלוכת התודות אפשר להסביר שהוא שער המטרה, שאינו שם של שער אלא הוא היה מטרת התהלוכה ולכן נקרא כך, ומשם עמדו שתי התודות בבית ה'. ונראה שצריך לומר שחומת המקדש היתה גם חומת העיר החיצונה באזור המזרחי, כמו שנראה גם אצל יוספוס פלאוויוס. ולכן רק את שער הצאן היה צריך לבנות כחלק מהחומה וגם לקדש. כל שאר השערים שבאזור הר הבית היו של החומה החיצונה ולא של החומה הפנימית של בית המקדש. לבית המקדש היו גם שערים פנימיים כמובא ביחזקאל למשל, והם פנו אל העיר בתוך החומה החיצונית.
כך ניתן להסביר גם את מגדל המאה. שהרי מגדל חננאל נמצא על הפינה ובאופן פשוט הוא על הפינה המזרחית צפונית של אזור הר הבית. ואם כן מה הטעם שגם מגדל המאה יהיה באותו אזור? ולכן נראה שמגדל המאה הוא נקודת המעבר בין חומת המקדש לבין חומת העיר. ושם שמו מגדל לכבוד המקדש. ולכן הכהנים קידשו עד מגדל המאה, ובנו עד מגדל חננאל אבל כבר לא קידשו.
ב. החומה הרחבה היא החומה שמצאו ברובע היהודי, שרחבה הרבה יותר מהמקובל.
ג. הברכה העשויה היא ברכת השילוח במוצא הנקבה, שעליה נאמר "וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה".
ד. מופיעים אצלנו גם מקצוע וגם פינה, למרות שהם לכאורה אותו דבר, למשל פינות המזבח ופינות חצר המקדש נקראים גם מקצועות. נראה שההבדל שפינה מלשון לפנות, כלומר פניה של 90 מעלות. מקצוע מלשון להקציע כלומר לשבור את הקו הישר, לשייף. ומקצוע יהיה כשהקו הישר נשבר ויש פניה גם אם היא לא של 90 מעלות.
כיון שסביב המקצוע והפינה מוזכרים אותם מקומות שוב ושוב אצל בונים שונים, נראה שמדובר בסיבוב של החומה. וההגיון שמדובר בחלק התחתון של השלוחה של עיר דוד. ושם החומה עשתה סיבוב יחסית חד שתחילתו מקצוע וסופו פינה.
ה. שער הפינה היה בפינה הצפון מזרחית של העיר, והמקצוע בקצה השלוחה של עיר דוד בפינה הדרום מזרחית. בשניהם יש מגדלים, מגדל חננאל בשער הפינה, והמגדל היוצא במקצוע. כיון שאת שלשת המגדלים בנה עוזיהו למטרות הגנה, ברור שמגדל התנורים שעל שער הגיא צריך גם הוא להיות בפינה נוספת של חומת העיר, ושיצפה לאזור אחר ממה שצופים המגדלים הקיימים. המגדל היוצא צופה על כל האזור של נחל קדרון והמשכו למזרח. מגדל חננאל צופה לכיון צפון ומזרח אל הר הצופים ואזור גבעת התחמושת. ולכן ההגיון הוא שמגדל התנורים היה בנקודה הגבוהה ביותר של ירושלים, באזור מגדל דוד של היום. שם יש פינה של החומה, בין החומה העולה לאורך הנחל הצולב לבין גיא בן הינום. זו הנקודה הגבוהה ביותר, ומצד שני הקשה ביותר להגנה כיון שהיא היחידה שלא נמצאת מעל גיא עמוק.
ו. צדקיהו ברח דרך גן המלך, דרך שער בין החומותיים, על הערבה. כשכשדים על העיר סביב. גן המלך נמצא באופן פשוט לפני (כלומר מערבה) למעלות היורדות מעיר דוד, שנמצאות לפני הברכה העשויה, והיא נמצאת לפני המקצוע והפינה. ולכן צריך לומר שהמעלות ירדו מעיר דוד לכיון מערב, אל הגיא המפריד בין העיר העליונה לתחתונה. ושם, על המורדות הדרום מזרחיים של הר ציון, או בנחל עצמו, היה גן המלך. כדי ששם יהיה שער בין החומות, צריך להבין את מהלך החומה של מנשה. שם נאמר "וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד". נראה שמערבה לגיחון אין כוונתו שהגיחון הושאר מחוץ לחומה, אלא זו נקודת ההתחלה של החומה, מערבה לברכה העשויה של הגיחון, כלומר שהחומה של מנשה הקיפה גם את גן המלך והגיעה אל הר ציון. ומשם בנחל קדרון עד שער הדגים שבחומה הצפונית. ולכן יכלו לצאת אל בין החומותיים ומשם ללכת אל אפיק נחל קדרון עד הערבה. ולא להסתכן ולצאת בצד הצפוני שחשוף לכשדים שנמצאים על העיר סביב.
אמנם ניתן לומר שלא מדובר על החומה של מנשה, כיון שכבר ישעיה מדבר על בין החומותים ואומר ששם עשו את הברכה. ואולי היו שתי חומות אחרות עוד לפני מנשה.
ז. לשמות השערים יש משמעות. ולכן נראה ששער הצאן הוא השער דרכו היו מביאים קרבנות למקדש. שער הפינה היה בפינת החומה. שער הדגים אולי על שם שווקים שהיו באזור. כמו שנראה שגם בצידו השני של הר הבית היו שווקים, כי שם ישבו הרוכלים. שער אפרים הוא בדרך לארץ אפרים או בכיוון שלה. וכן שער בנימין לגבי ארץ בנימין. לא מסתבר שהם יהיו לאותו כיוון, למרות שהדרך לארץ אפרים עוברת דרך ארץ בנימין. ולכן נראה ששער אפרים לכיון צפון או צפון מערב, ושער בנימין לכיון מזרח בחצי הצפוני של העיר. שער הסוסים הוא כנראה השער דרכו יצאו הסוסים של חיל המלך מהעיר, ולכן הוא לא יכול להיות באזור תלול מדי. שער המים ושער העין מכוונים למעיינות. שער המים יכול להיות קשור למעין השילוח או לעין רוגל. שער העין אוןלי למעיין שמוביל מים לברכת השלח. שער החרסית פונה למזרח (חרס בכתיב הזה הוא השמש). שער האשפות יתכן שהוא מקום שפיכת האשפה מחוץ לעיר, ומסתבר שהוא באזור של מדרון תלול.
ח. כיון שתהלוכת התודות מתחילה לשני צידי העיר במקביל משער האשפות, ומסתיימת בבית המקדש, מסתבר לומר ששער האשפות נמצא בנקודה הרחוקה ביותר משער הצאן.
ט. נגד פירושו מול, ומקום שכתוב בו נגד, או שמדובר על מקום מחוץ לחומה שבנו מולו, או על מקום בחומה עצמה אלא שהחומה עושה סיבוב באזור הזה ולכן אפשר להיות מולו.