צדיקים צריכים הרבה כסף? ואם הכוח שלנו כל כך קטן, איך אנחנו יכולים לתקן את כל העולם?
טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא (משלי יג, כב).
כדי לעשות טוב בעולם צריך הרבה פעמים כסף. אם הצדיקים מתעסקים רק בטוב, ולא מחפשים להתעשר, איך יהיה מי שיקדם את המטרות של הטוב? מי יתן את הכסף? צריך מי שיבנה ישיבות וכוללים ומקוואות ובתי כנסת, צריך מי שישלם מלגות, צריך מי שיממן פעילות הסברה כנסים והרצאות, צריך מי שיפרנס עניים, יתומים ואלמנות. למה הצדיקים לא מחנכים את הילדים שלהם להיות עשירים?
אין בעיה בלהיות עשיר, אבל החינוך של הצדיקים מתמקד בטוב. הצדיק מחנך את בניו לעשות טוב ולרצות את הטוב. ומחנך אותם מספיק טוב, כך שהם יחנכו גם את בני בניו לעשות טוב. זה מה שהוא מנחיל להם, ולא כסף או נכסים.
הבחירה החופשית של האדם מתמקדת בשאלה אם הוא רוצה טוב או רע. הכסף, העושר, אינו חלק מהבחירה החופשית, והקב"ה דואג לו. כשאדם רוצה לעשות טוב, הקב"ה כבר ידאג שיהיה לו את הכסף הדרוש. אבל אדם עשיר שלא רוצה לעשות טוב בכסף הזה, הקב"ה לא יכוון אותו לעשות טוב. זו הבחירה החופשית שלו.
החוטא עוסק כל ימיו בצבירת עושר. הוא אוסף הרבה יותר כסף ממה שהוא יוכל להשתמש בו, אבל אין לו מטרה טובה להוציא בשבילה את הכסף.
כשהצדיק צריך כסף למעשה טוב, במידה ואין לו מספיק משלו, הקב"ה דואג להעביר אליו את חיל החוטא. הרבה דרכים יש בעולם להעביר כסף מאחד לשני: ירושה, פיצויים, או שהחוטא מחליט לתרום את הכסף למטרה טובה, והוא רק צריך מי שיסביר לו מה טוב ולמה לתרום.
ולכן הצדיק לא צריך לחנך את בניו להיות עשירים, כשיהיה צריך כסף הקב"ה כבר ידאג לו. הוא צריך לחנך את בניו להיות טובים.
הנמשל הוא תיקון העולם:
הצדיק לא עושה טוב כדי שיהיה טוב עכשיו, ולדור הזה בלבד, הצדיק לא מוכן להתפשר על טוב חלקי וקטן כזה. כשהצדיק עושה טוב, הוא עושה אותו כדי לתקן את העולם כולו. ברור שהצדיק לא יכול לבדו לתקן את כל העולם, אבל הטוב מצטבר. כל צדיק עושה את מעט הטוב שהוא יכול, ומתקן את העולם מעט. כל דור מתקן את העולם עוד מעט, עד שבסופו של דבר העולם כולו יהיה מתוקן, מכוח העבודה של כל הדורות. הצדיק מנחיל את הטוב שהוא עושה לבני בנים, הוא לא רוצה לפדות אותו עכשיו, אלא לצרף אותו לכוח המצטבר, עד שהעולם יהיה כולו טוב. ולכן הקב"ה שומר הברית והחסד לאלף דור, כדי שכל החסדים שעושים הצדיקים יצטברו יחד.
גם הרשעים מתקנים את העולם, גם אם זו לא המטרה שלהם. העולם צריך להיות מתוקן מבחינה רוחנית, מבחינת המוסר, ובזה מטפלים הצדיקים. אבל הוא צריך להיות מתוקן גם מבחינה חומרית, הוא צריך להיות עולם שלם. ובזה הצדיקים הרי לא מטפלים.
הרשעים עוסקים כל ימיהם בשיפור העולם החומרי. כדי שיהיה להם יותר טוב, כדי שיהיה להם יותר כסף, אבל בנתיים העולם משתפר. חילו של החוטא נצפן גם הוא, ומצטרף לחילם של אנשים אחרים בתהליך ארוך, עד שהעולם כולו יהיה מושלם גם מבחינה חומרית. והחיל הזה צפון לצדיקים, כי לעתיד לבוא יהיו כולם צדיקים, אחרי שהצדיקים יתקנו את העולם מבחינה מוסרית. ולצדיקים האלו יהיה גם עולם חומרי מושלם מכוחם של החוטאים.