יש דרך להקטין שרירים? יש דרך פשוטה לקבל פחות מנדטים? ומה אכפת לי אם אנשים אחרים לא שומרים תורה ומצוות?
התרפית ביום צרה צר כחכה (משלי כד, י).
כשאדם רוצה לחזק שריר, הוא צריך להפעיל אותו. כשהשריר צריך לעמוד במאמץ שהוא לא רגיל לו, הוא גדל כדי שיוכל לעמוד בעתיד במאמץ דומה. בשיטה הזו יש הרבה הגיון. אבל העיקרון עובד גם הפוך: כשהשריר במשך הרבה זמן לא מנצל את היכולות שלו, הוא קטן ונחלש בהתאמה. כאן קשה יותר להבין את ההגיון, אם הגוף כבר השקיע ובנה שריר חזק, מה ההגיון להחליש אותו? למה לוותר על היכולת? התשובה היא ששריר גדול דורש הרבה חומרים כדי לתחזק אותו, ולכן האדם צריך לאכול יותר. הוא צורך יותר חמצן ולכן האדם צריך לנשום יותר והלב צריך להזרים יותר דם. ליכולות האלו יש מחיר, ולכן גוף האדם שואף להגיע למצב המתאים למה שהאדם צריך. שהשרירים יתאימו למאמצים שהאדם הזה רגיל לעשות, אבל לא יותר מזה.
העקרון הזה נכון לא רק בגוף האדם, כל כוח שיש לאדם דורש הרבה משאבים. אדם עשיר מחזיק אצלו שווי של עבודה של הרבה אנשים אחרים. אדם עם כוח פוליטי מחזיק את הקולות של הרבה אנשים שבחרו בו או בנציגיו.
הכוחות האלו מוגבלים, הם דורשים השקעה ותחזוק, והם נצרכים לביצוע של משימות מסוימות. כשהקב"ה נותן לאדם עושר או כוח פוליטי, זה לא רק בשבילו. הקב"ה רוצה שהוא יפרנס עניים, ובשבילם הוא מוסיף לו עושר. הקב"ה רוצה שהוא יקדם תהליכים חשובים, והוא מוסיף לו כוח.
אדם לא צריך להשתמש כל הזמן בכוחות שיש לו, אבל אם מגיע יום צרה למישהו שצריך את הכוחות האלו, זה הזמן לנצל את הכוח. אם גם ביום צרה האדם מתרפה, אם הוא רפוי ולא מאמץ את היכולות שלו, גם אם הוא נותן קצת, כוחו צר. השריר הזה מתנוון. למציאות לא שווה להשקיע את כל המשאבים הדרושים כדי שהאדם הזה יהיה עשיר, אם הכוח לא מגיע בסופו של דבר למי שהוא מיועד לו. עדיף להקטין את מה שמגיע אליו, ולהעביר חלק מהכוח הזה למישהו אחר שיעשה את העבודה.
אם אדם לא מפרנס עניים, הכסף שלו יעבור למי שכן יפרנס אותם. אם הוא לא משתמש בכוח הפוליטי שלו כדי לעזור למי שבחר בו, מישהו אחר יבחר.
וכך אומר מרדכי לאסתר: אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו.
הנמשל הוא חלקו של האדם לעולם הבא:
נוח לאדם לחשוב שהוא דואג לעולם הבא שלו. לראות בזה ענין פרטי. מסביב יש הרבה רשעים, יש הרבה אנשים טועים, ויש להם בעיה. בעולם הבא הם יראו מה זה. אבל הוא עושה מצוות, הוא לומד תורה, והוא יקבל הכל בעולם הבא.
אבל כמו בעושר, חלק מהיכולות הרוחניות של האדם ניתנו לו כדי שיעזור לאנשים אחרים. צריך אנשים שילמדו תורה, צריך אנשים שיהוו דוגמא רוחנית, צריך מי שיקרב אנשים לקב"ה. אדם מקבל מהקב"ה כוחות מתאימים. הוא מקבל סביבה דתית תומכת, הוא מקבל חכמה, הוא מקבל תכונות של טוב לב או יכולת שכנוע. הוא מקבל שרירים שמתאימים למשימה הזו. אבל אם הוא מתרפה ביום הצרה, אם הוא רואה בזה צרה של אחרים ולא יום צרה משותף, אז צר כוחו. גם העולם הבא שלו צר יותר. הוא אולי קיים הכל, אבל הרבה אנשים שהוא היה אמור לעזור להם לא קיימו.