נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן (משלי כ, כז).
נשמת האדם היא חלק א-לוה ממעל, ובאה לכאן מהעולם העליון. ולכן לא מובן למה חיבר ה' את הנשמה הקדושה והעליונה, לגוף חומרי עם צרכים פחותים, ועם יצר הרע. למה לא להשאיר אותה בעולם העליון?
על זה עונה הפסוק שלנו: הקב"ה רצה להאיר את האור הרוחני בתוך האדם הגשמי, כדי להאיר ולקדש גם את החומר. ולכן נשמת האדם משמשת כנר ה' להאיר גם את חדרי הבטן, את פנימיות החומריות הטבעית של האדם, ולחפש בתוך כל ענין חומרי, את הצד הרוחני העליון שיש בו.
בהמה שאוכלת מקיימת רק את הגוף החומרי, וכשהיא ישנה היא מחזקת את הגוף החומרי. אין כאן שום ענין רוחני. אבל האדם, מאחר ששוכנת בו נשמה שבאה מאת ה', כשהוא אוכל הוא מקיים גוף שעושה את מעשי הנשמה הרוחניים, וכשהוא ישן הוא מחזק גוף שיוכל להתחבר לתורה דרך הנשמה הרוחנית.
ואם כן יוצא שגם החומריות שברא ה' בעולם היא בסיס לרוחניות, וגם לה יש חלק בטוב האלוקי.
כשהמעשים החומריים הולכים ללא אור שיכוון אותם, אז אנחנו קוראים להם יצר הרע. היצר הרע הוא החושך שיש בחדרי הבטן, חוסר ההבנה של מטרתם.
לאור נר הנשמה אנחנו מחפשים בכל החורים והסדקים של החומריות את השאור שבעיסה שהוא היצר הרע, ומבערים אותו. על ידי הארה של כל ענין חומרי, ומציאת המקום הרוחני הנכון שלו, היצר הרע נעלם מעצמו, והופך ליצר טוב.
ולכן כשאדם נפטר מדליקים נר לזכרו, לומר שרק הגוף החומרי מת, אבל הצד הרוחני שנשא הגוף החומרי הזה לא מת איתו, ונשאר להאיר את העולם.
הנמשל הוא הטוב האלוקי שיש בכל דבר חומרי בעולם:
לא רק באדם העקרון הזה מתקיים, גם בעולם כולו: התורה היא האור האלוקי שניתן לעולם החומרי. לכל דבר חומרי שנברא בעולם יש מקום רוחני, ויש בו תועלת רוחנית. ולכן ניתנה התורה הרוחנית לעולם החומרי, כדי להאיר אותו, וכדי לחפש בכל חדריו הפנימיים והחשוכים ביותר, ולמצוא בהם את הצד הרוחני העליון שבהם.
כל דבר חומרי יכול לשמש לרוח: האוכל יכול לשמש לברכה, הכסף לצדקה, יש מקומות קדושים וחפצים קדושים, והקדושה יכולה להתפשט בהדרגה על כל עולם החומר.
את אור שבעת הימים גנז ה' לצדיקים לעתיד לבוא, אבל הוא נתן לנו את האור הזה בתורה, ונתן לנו את האפשרות להיות נשמת העולם, ולהאיר את נר ה' בתוכו. ולכן עם ישראל מחפש בכל דבר שבעולם את הצד האלוקי שבו, ומאיר חלק אחרי חלק, עד שיהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים.
[עיון נוסף והרחבה: שם משמואל במדבר פרשת מסעי תרע"ג 'ענין שש ערי המקלט', שפת אמת במדבר פרשת בהעלותך [תרמ"ז – תרמ"ח – תרנ"ב] 'במדרש ה' חפץ כו", של"ה פרשת בא דרך חיים תוכחת מוסר כב].
נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן.