אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ (משלי לא, י)
איש חיל הוא בדרך כלל גיבור מלחמה. אבל מה היא אשת חיל? אשת חיל היא גיבורה, כלומר מתגברת על כל מכשול. באופן טבעי יש תפקידים שמתאימים לאשה, או ששייכים לה באופן מסורתי. ויש תפקידים שאשה לא עוסקת בהם. למשל, בעולם העתיק, הפרנסה היתה תפקיד גברי ולא נשי. אבל רות, שנקראת בתנ"ך "אשת חיל", הלכה, כשהיה צריך, לפרנס אותה ואת נעמי. כלומר היא התגברה כשהיה צריך, והצליחה לעשות גם את התפקיד שלא התאים לה, ולא היתה לה הכשרה אליו.
אשת חיל, שיודעת לעשות כל מה שצריך, מתי שצריך, היא לא משהו שאפשר למצוא. אדם לא יכול להגדיר שהוא הולך להתחתן עם אשת חיל, לחפש ולמצוא אחת כזו. כי אשת חיל לא מחכה שימצאו אותה, היא מספיק אשת חיל, גם כדי למצוא את בן הזוג שמתאים לה. היא לא תתחתן עם סתם אדם, אלא עם מי שמתאים לה, ורק אדם כזה יוכל למצוא אותה.
גם אדם שמתאים לאשת חיל, לא יוכל לקבל אשה כזו בהכרח. גם בשבילו היא מציאה, כי אין הרבה נשים כאלו. אם הוא יזכה, היא תבחר בו והוא ימצא אותה, ואם לא, אז למרות שהוא מתאים, הוא לא ימצא.
ההתאמה לאשת החיל לא מסתיימת בחתונה. גם אחר כך, יש לנישואים לאשת החיל מחיר. הרי אשת החיל לא עושה כל מה שצריך, ומתי שצריך, כדי שלבעלה יהיה יותר זמן לקרוא עיתון. אשת החיל מחפשת מי שמקדיש את עצמו למשימות מספיק חשובות כדי שיהיה שווה שגם היא תפנה את היכולות המיוחדות שלה אליהן. אשת החיל מחפשת אדם אידיאליסט כמותה, ומשקיע כמותה.
אי אפשר "לקנות" אותה בשרשרת פנינים לחגים, או בעושר ונוחות. המחיר שלה רחוק מזה ושונה מאוד. את אשת החיל קונים בשנים של עבודה למען המטרות שהיא עצמה מגוייסת אליהן.
הנמשל, בכל משלי, של האשה הטובה הוא התורה:
יש תחומים שמתאימים לתורה רוחנית. היא עוסקת בשמים: בתחומי הרוח, המוסר, עולמות המלאכים והעולם הבא. אבל לתורה רוחנית לא מתאים לעסוק בעולם הגשמי.
התורה היא אשת חיל. היא מתגברת על כל מה שצריך כדי להגיע למטרות שלה. ולכן היא עוסקת כשצריך גם בעולם הגשמי. היא עובדת גם דרך אנשים, בעלי בחירה חופשית, ומביאה אותם לאט ובסבלנות, אל המטרות הרוחניות שלה.
אי אפשר להחליט שאתה תקבל תורה כזו. אי אפשר להמציא אותה. תורה כזו מוצאת אותך, ובתנאי שאתה מי שמתאים לה. העמים לא מתאימים לקבל את התורה, הם לא מחפשים אידיאלים בחיים, הם לא מחפשים לחבר שמים וארץ. ולכן הם גם לא ימצאו. וגם אם יהיה עם שכן מתאים, לא בטוח שהוא יקבל תורה. הקב"ה בוחר איזה עם יתאים לתורה, והוא נתן אותה לעם ישראל דווקא. אנחנו מצאנו.
המחיר של התורה לא מסתיים במתן תורה. לא צריך תורה כל כך עליונה, שיודעת להניע גם את העולם הזה, בשביל עם שכל מה שמעניין אותו זה לשבת תחת גפנו ותחת תאנתו. התורה מחפשת עם שירצה להזיז את העולם ולהפוך אותו לעולם רוחני יותר. עם שיש לו מה לעשות עם היכולות המיוחדות שלה.
אי אפשר "לקנות" את התורה, בסליחה פעם בשנה ביום כיפור, ואפילו לא בעקידה חד פעמית. את המחיר של התורה נותנים בדורות של עבודה למען המטרות של התורה עצמה.
[עיון נוסף והרחבה: מדרש משלי פרשה לא סימן י, חפץ חיים – חובת השמירה הקדמה 'והנה ידוע', ספר תפארת ישראל פרק א 'בארו בזה', שם משמואל במדבר שבועות תרפ"ג 'בש"ס שבת', עולת ראיה חלק א עמוד תלב 'מוסיף והולך'].