בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר (משלי לא, יא)
כיוון שאשת חיל יודעת להתגבר על כל בעיה ומכשול, בעלה יודע שהוא יכול לבטוח בה לגמרי, ולכוון את הלב שלו לפי הרצון שלה. כי אין בעיות שהיא לא יודעת להביא בחשבון, ואין תקלה שהיא לא יכולה לפתור.
יותר מזה, הוא יודע שכשמגיעה בעיה, וכשאשת החיל צריכה להתמודד עם נושא חדש שהיא עוד לא למדה, לא רק שהבעיה תפתר בצורה טובה, אלא הנצחון יביא איתו גם שלל. אשת החיל לומדת בעקבותיו נושא חדש, ומגדילה את כוחה ואת יכולותיה.
בעיות אינן דבר שצריך להמנע ממנו, אלא מבחינת אשת החיל, הן התמודדות בונה וחיובית. היא יוצאת מכל התמודדות כזו עם שלל נוסף.
הנמשל הוא התורה:
כיון שהתורה יודעת להתעסק גם עם העולם הזה על כל סיבוכיו, עם ישראל שהוא בעל התורה הזו, יודע שהוא יכול לבטוח לגמרי בתורה, ולכוון את הרצון שלו לפי מה שהתורה מצווה עליו. כי התורה מביאה בחשבון גם את הצדדים של העולם הזה, ולא צריך אדם לדאוג שאם הוא יעשה את רצון התורה לא יהיה לו מאיפה להתפרנס, או מדינה לגור בה. התורה יודעת לטפל גם בכל הנושאים האלו, ולכן אין צורך ללכת בכלל אחרי היצר הרע, אלא היצר הטוב יכול להנהיג את כל צדדי החיים.
יותר מזה, כשהתורה פוגשת את היצר הרע, היא מתקנת אותו. "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש". ולכן מכל מפגש עם היצר הרע התורה יוצאת עם שלל, היא לוקחת אליה את כל הכוחות של היצר הרע, ומתקנת אותם, ומגייסת גם אותם למשימות שלה. כך שבסופו של דבר לא יחסר אף כוח מהכוחות של היצר הרע, וכולם יהיו שלל לתורה.
[עיון נוסף והרחבה: עין איה: שבת פרק שני קעח, פרק שישי עא, ברכות פרק שישי יא, ר' צדוק הכהן מלובלין: ישראל קדושים אות ו 'והאוצר של יראת שמים', פרי צדיק קדושת שבת מאמר ז 'ועל כן לא ניתנה'].
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.