דוד אומר שהוא בוטח בה' שיציל אותו גם בצרה מקיפה וכללית ביותר כמו מרד אבשלום. המזמור מנוסח כך שיתאים לכל אדם בצרתו, אבל יש בו רמזים רבים לסיפור של דוד עצמו[1]. ומתאים לאמרו לכל צרה, ובמיוחד אם היא גדולה, ובמיוחד אם היא בגלל אויבים.
א מִזְמוֹר[2] לְדָוִד
בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ: ב אני פונה אליך ה' כי רק בך תהיה לי ישועה ה' שכן התברר לי ששונאי[3] רבים ממה שחשבתי[4] מָה-רַבּוּ צָרָי עד שעכשיו
גם רבים ממה שחשבתי קמים להלחם בי בפועל רַבִּים קָמִים
עָלָי: ג ויותר מזה גם רבים מהצדיקים אומרים שה' לא יושיע את נפשי הרוחנית,
וזה באופן מהותי ותמידי[5] כי אני רשע לדעתם[6] רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה[7] לּוֹ בֵאלֹהִים
סֶלָה: ד אבל אני יודע שאתה ה' מגן עלי מהצרות שלא יפגעו בי וְאַתָּה ה'
מָגֵן בַּעֲדִי ואני רוצה להיות מכובד בעיניך
גם אם לא בעיניהם[8] כְּבוֹדִי ועוד תרים
את ראשי שגם הם ידעו שאני צדיק וּמֵרִים
רֹאשִׁי: ה ואני לא מחפש ישועה אצל בני אדם אלא מבקש מה' ישועה קוֹלִי אֶל-ה'
אֶקְרָא וה' כבר ענה לי מהגובה של הקודש היציב והתמידי ולא לפי התוכניות שלי
כי גם הצרה היא חלק מהישועה[9] וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה: ו וכל כך אני בוטח בו שמרשה לעצמי לשכב לישון בתוך הצרה[10] אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה ויודע שאתעורר בזמן כי ה'
יתמוך אותי שלא אפול[11] הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי: ז ומזה אני לומד שלא לפחד כלל[12] אפילו מאלפי אנשים שמתקבצים יחד לעם אחד[13] לֹא-אִירָא
מֵרִבְבוֹת עָם ושמים[14] מצור ומלחמה סביבי אֲשֶׁר סָבִיב
שָׁתוּ עָלָי: ח ולכן אתה ה' תעשה מעשה קוּמָה ה' ותושיע
אותי שהרי אני עובד אותך ואתה משגיח עלי[15] הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כי
כל אויבי שהיו מעולם הכית אותם מכת בזיון על זה שהם אויבי[16] כִּי-הִכִּיתָ אֶת-כָּל-אֹיְבַי לֶחִי ועל ידי המכה הזו שברת את יכולת הנשיכה שלהם מצד שהם רשעים וכך תעשה
גם הפעם שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ: ט וגם בצרה גדולה כזו לה' יש יכולת להושיע לה' הַיְשׁוּעָה והמטרה שלעם ישראל תהיה ברכה
באופן מהותי ותמידי ולפי זה תהיה הישועה לא לפי טובת דוד עצמו[17] עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:
[1] אפרט אותם בהערות.
[2] "מזמור" מלשון "זמורות", ופרושו שיר עם הרבה ענפים, שמפרט את הנושא על כל צדדיו. ואפשר לפרש שבא מארמית שם זמר הוא שיר ומנגינה.
[3] "צרי" מלשון "צרה", כלומר, אלו שרוצים להצר את המקום שלי.
[4] כי לכל מלך יש אויבים בממלכות השכנות, ויש גם כאלו בתוך ממלכתו שאינם מרוצים ממנו, כגון שבע בן בכרי. אבל זה שבנו ויועצו הקרוב ורוב ישראל קמו עליו, מגלה לדוד שיש לו הרבה יותר אויבים ממה שחשב, וכמעט אין לו במי לבטוח.
[5] המילה "סלה" ייחודית כמעט רק לתהילים. פרושה הנראה ביותר הוא: "באופן מהותי ותמידי".
[6] כיון שהם יודעים שמרד אבשלום בא לו כעונש על חטא בת שבע, שנאמר: "וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ" (שמואל ב' יב, י-יא). וזו צרה כפולה, גם מצד שהם מבזים אותו ומצרים לו, וגם מצד שכיון שרבים אומרים כך, אולי הם צודקים.
[7] הת' במילה "ישועתה" נוספת, כלשון שירית, ופרושה כמו "ישועה".
[8] פרוש נוסף: "מגן בעדי" בעולם הזה, "כבודי ומרים ראשי" לעולם הבא.
[9] כיון שהיא מכפרת עליו.
[10] וכן במרד אבשלום, שהלך לישון מצד עצמו בערבות המדבר, ועל זה סמך אחיתופל בעצתו; ובכל זאת הוא ניצל, כי חושי שלח אליו שלא ילין את העם, ובזה סמך אותו ה' (עיין שמואל ב' יז, א-כב).
[11] פרוש נוסף: כל לילה אני שוכב לישון ומפקיד את רוחי בידי ה', ואינני מפחד, אלא אני יודע שאקיץ כי ה' יתמוך בי, ומכאן אני לומד לא לפחד גם עכשיו, וה' יושיע אותי מהצרה.
[12] "יראה" אינה פחד רגשי אלא עשיית פעולות כדי למנוע נזק בעתיד. וגם את זה לא יצטרך.
[13] ולכן גם כשתבוא עצת חושי להביא עלי את כל ישראל, לא אירא מהם, כי אני יודע שה' יסמכני גם אז כמו עכשיו (עיין שמואל שם).
"עם" בתנ"ך אין פרושו כמו בלשוננו, אלא קיבוץ אנשים רבים. ו"עם" שבלשוננו נקרא בתנ"ך "גוי" או "לאום".
[14] "לשית" פרושו לשים. וכאן הוא בשתי משמעויות: לשים מצור, ולשים בענין המלחמה, כמו "והפרשים שות שתו השערה" (ישעיהו כב, ז).
[15] המילה "אלוקי" בסמיכות אומרת שיש יחס בינו לביני, וזה יכול להיות משני צדדים: או שאני עובד אותך כאלו-ה, או שאתה משגיח עלי.
[16] יש במפרשים דעה שזה רמז לאחיתופל שנחנק.
[17] אלא שטובת דוד כמלך היא טובת העם עצמו. אבל אם טוב יותר שאבשלום ימלוך, דוד מוכן לכך, כי העיקר הוא טובת העם. ומרומזת כאן בקשה שגם כשיושיע את דוד מאבשלום, לא ייפגעו רבים מהעם במלחמה.