המזמור הזה והמזמור הבא, מזמור ה', מקבילים.
המזמור הבא ידבר על התפילה של הבוקר, והמזמור הזה מדבר על התפילה של הלילה, כי התפילה שאנחנו מבינים זה תפילה שאדם מתפלל תוך כדי שהוא עושה משהו, והוא מבקש שהוא יצליח. אבל למה אדם מתפלל רגע לפני שהוא הולך לישון, וכבר לא יעשה שום דבר? ולמה אדם מתפלל מיד כשהוא קם ועוד לא קרה לו כלום? ולכן צריך להסביר את הבוקר במזמור הבא, ואצלנו את התפילה של הלילה שמה שמיוחד בה, הוא שהיא לא מבקשת פתרון מיידי לשום בעיה, כי עכשיו הולכים לישון, ולא פותרים בעיות, אלא המטרה שלה לפרוק מהלב מול ה' את הצרות שיש לנו. ולבטוח בו שה' יעשה מה שטוב ונכון, גם אם אנחנו לא עושים.
ועצם התפילה הזו היא מה שחשוב, לא אם ה' עושה מה שביקשנו או לא.
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: אני מבקש ש בְּקָרְאִ֡י אליך על הצרות שיש לי עֲנֵ֤נִי׀ אֱלֹ֮הֵ֤י צִדְקִ֗י כלומר תענה לי רק לפי מה שאתה עושה את הצדק. כלומר את הטוב והישר לפי המוסר. ואני לא מבקש שתעשה בשבילי דברים לא מוסריים.
אבל גם אם לא תעשה את מה שבקשתי בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י זה שאני יכול להתפלל אליך מרחיב לי את הצרה, כי אני יכול לבטוח בך שאתה תציל אותי אם צריך, ואם אתה לא מציל זה כי זה מה שנכון.
ולכן כל מה שאני מבקש ש חָ֝נֵּ֗נִי תתן לי מתנת חינם כי אני מוצא חן בעיניך, במה ש וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי: שכל מה שאני מבקש, זה שה' ישמע את התפילה שלי, גם אם הוא לא עושה את מה שבקשתי. כי יותר חשוב לי להתקרב אליו, מאשר שיקרה מה שאני רוצה.
ורוב בני האדם לא מבינים את הרעיון הזה. ולכן בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה שמה שבעיני הוא הכבוד הכי גדול, שה' שומע אותי כשאני פונה אליו, בעיניכם הוא בושה כי הוא לא עשה את מה שבקשתי. וכל המשמעות של התפילה בעיניכם היא שה' יתן לי את הבקשה. ובזה מתברר ש תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק אתם מחפשים בעולם דברים חומריים, שבאמת הם ריקים ואין בהם תועלת. וזה הסיבה שאנשים היו עובדים עבודה זרה, כי הם רצו לשעבד את הכוחות של העולם לטובתם, והם לא מחפשים קשר עם הקב"ה. וזו הסיבה שהם פונים לבני אדם וסומכים עליהם, שיפתרו להם את הבעיות, שבאלו תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה: הם מכזבים באופן מהותי, ולא נותנים באמת מה שצריך. כי האלילים לא יכולים לעשות כלום, ובני אדם לא תמיד רוצים לעשות.
אבל באמת זה לא משנה אם ניצלתם מהצרה שלכם, או השגתם מה שרציתם. מה שמשנה באמת זה הקשר עם הקב"ה. וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה ה֭' חָסִ֣יד ל֑וֹ שמי שחסיד, ועושה יותר ממה שהוא חייב, ה' מבדיל אותו שיהיה שייך לו. וזה מה שבאמת חשוב, להיות שייך לה'. ולכן ה֥' יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו: בוודאות, והוא משגיח עלי. ולכן אם הוא לא עשה את מה שבקשתי זה כי זה באמת לא נכון ולא טוב לעשות את זה עכשיו.
ולכן מי שיבין את האמת הזו, גם אם יש לו בעיה שגורמת לו חרדה ופחד רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אל תפתרו בעצמכם את הבעיה אם זה גורם שתעשו דברים לא מוסריים בשביל הפתרון. כי מה שבאמת אכפת לכם זה לא לחטוא לה'. ובשביל זה אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם תתפללו לה' על הצרה, ותכלו לישון בבטחון, ותחשבו שה' עושה מה שצריך בשבילכם גם כשאתם ישנים. ולכן וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה: ותמיד תעצרו את עצמכם ולא תעשו דברים שרעים בעיני ה', ותשאירו לו לפתור את הבעיות שלכם, כשאי אפשר לפתור אותם בצורה מוסרית.
וזה ישפיע גם על עבודת ה' שלכם, ש זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק לא כמו אלו שמקריבים קרבנות לה' בתור תשלום, כדי להשיג ממנו משהו, שזו היתה צורת ההסתכלות של עבודה זרה, שהם כביכול מנצלים את הכח של ה' תמורת תשלום. אלא תקריבו לפי הטוב והישר בשביל לעבוד את ה' מאהבה וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־הֽ': שהוא יעשה מה שנכון בעיניו.
כי רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב ורוב בני האדם מחפשים מאיפה הם יכולים להשיג את הטוב החומרי שהם מנסים להשיג, ושם הם משקיעים את המאמצים שלהם. אבל אני מבקש נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ מלשון נס ודגל, שמה שיראו עלינו כולם יהיה את א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ הֽ': אור פני ה' זה מושג שאומר שכשה' משגיח על האדם הוא כביכול מפנה אליו את פניו, כדי לראות אותו. אבל עוד לפני שהוא משגיח ממש, ורואה את האדם, ועושה מה שהאדם צריך, עצם מה שפני ה' מופנות אלינו מאיר אותנו, וגורם לנו להיות טובים יותר. וכך אנחנו אומרים בברכת כהנים, יאר ה' פניו אליך, ועל ידי זה ויחונך יתן לך חן בעיניו. ורק אז ישא ה' פניו אליך להשגיח עליך, כי אתה מוצא חן בעיניו, וישם לך שלום, שלא תצטרך יותר ייסורים. ולכן אנחנו מחפשים עוד לפני ההשגחה עצמה, להיות מוארים מאור פני ה'. גם אם לא נקבל מה שרצינו.
ומבחינתי נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י במה שאני יכול לפנות אליך, ואור פניך מאיר אותי, יותר מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ:של אלו שמחפשים להשיג את הטוב החומרי ומענין אותם לחם ויין. כי השמחה שלהם כשיש להם הרבה דגן ותירוש, היא שמחה זמנית וחלקית, אבל אני, כל מה שאני מחפש בעולם, זה שה' יאיר אותי.
ולכן גם "ישם לך שלום" ו בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘ הנפש והגוף שלי יחד אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן והם לא מפריעים אחד לשני, ואני יכול לישון בשקט כִּֽי־ אני יודע ש אַתָּ֣ה ה֣' בעצמך, בעולם הבא תשים אותי לְבָדָ֑ד במדרגה שונה מבני האדם ההם. וגם בעולם הזה לָ֝בֶ֗טַח לא יהיה לי בו דבר רע. ובמדרגה הזו תּוֹשִׁיבֵֽנִי: שזה יהיה המקום הקבוע שלי, ואין לי מה לפחד.