המזמור הזה הוא על תפילת הלילה והמזמור הבא הוא על תפילת הבוקר[1], ובא לומר שעצם מה שאדם יכול להתפלל ולפרוק מליבו את כל דאגותיו שנאספו במהלך היום ולהתחבר אל ה' – זה עצמו פעולה חשובה של התפילה גם בלי שנעשתה בקשתו. ומתאים לאמרו כדי להסיר דאגות ולבטוח בה'.
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת[2] מִזְמוֹר לְדָוִד: ב כשאני
קורא אליך ויש לי זכויות מספיקות הרי תענה לי כי אתה משגיח עלי לפי מה שמגיע לי[3] בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי
צִדְקִי וגם כשלא מגיע לי עצם
מה שביכולתי להתפלל מרחיב לי את הצרה בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי ועוד
אפשר שאמצא חן בעיניך ותתן לי מתנת חינם[4] לשמוע
תפילתי חָנֵּנִי
וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: ג ואתם
רוב בני האדם בְּנֵי
אִישׁ מה עוד צריך לקרות כדי שלא תראו בעצם התפילה,
שהיא כבוד בעיני, בושה על מה שלא נעשתה הבקשה עַד-מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה שאתם
אוהבים רק תוצאות חומריות שלעומת הרוחניות הם ריקות תֶּאֱהָבוּן רִיק ולכן מחפשים ישועה
באדם או באלילים שמבטיחים ולא מקיימים, באופן מהותי תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה: ד אלא
דעו שה' מעדיף את הדבק בו מרצונו[5]
ומבדיל אותו[6]
להיות שייך לו וּדְעוּ
כִּי-הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ ולכן
העיקר שה' ישמע אותי כשאני קורא אליו, ומשגיח בי גם אם בוחר לא לענות
ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי
אֵלָיו: ה ולכן
כשיש לכם חוסר שקט וחרדה מצרה, אל תפתרו בעצמכם את הבעיה אם זה כרוך בחטא[7] רִגְזוּ וְאַל-תֶּחֱטָאוּ אלא
תתפללו על הצרה לה' ותלכו לישון בבטחון אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל-מִשְׁכַּבְכֶם ובין
אם יעשה בשבילכם ובין אם לא, אתם לא תעשו דבר אסור, באופן תמידי
וְדֹמּוּ סֶלָה: ו רק
תעבדו את ה' בקרבנות ברצון אמיתי, ולא כדי להכריח אותו לעזור לכם[8] זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק
ותבטחו בו שהוא יעשה הטוב בעיניו
וּבִטְחוּ אֶל-ה': ז והרי
רבים בעולם מחפשים שיהיה להם טוב ואין להם ממי לקבל את רצונם רַבִּים אֹמְרִים
מִי-יַרְאֵנוּ טוֹב אבל אנחנו יודעים
שהטוב האמיתי הוא שיראה עלינו[9]
האור, שמוקרן ממה ששם ה' נקרא עלינו ושהוא משגיח עלינו[10]
נְסָה-עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ
ה': ח וה'
נתן בי תכונה שיש בי שמחה בעצם ההשגחה יותר ממה שהם שמחים בטובה החומרית שהם
מחפשים נָתַתָּה
שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: ט ולכן
נפשי עם גופי אינם מצרים זה לזה וינוחו יחד בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כיון
שאני יודע שאתה תושיב אותי דרך קבע לעולם הבא במדרגה שונה מכל המחפשים טובה חומרית
ובצורה שלא יהיה לי כל רע בעולם הזה כִּי-אַתָּה
ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
[1] המיוחד בתפילת הלילה הוא שהאדם אינו מבקש מענה מיידי, שהרי אינו פועל עכשיו אלא פורק את דאגותיו, וזה חשוב בפני עצמו, כי הדבר מקשר את האדם לה' ומכוון את הפתרונות שלו לפי האמת. והמיוחד בתפילת הבוקר הוא שקודם שיתחיל בפעולות היום, יישר את רצונו מול רצון ה'. ולשני המזמורים יש מבנה תוכני דומה.
[2] רוב פרקי תהילים פותחים במשפט פתיחה, שאינו חלק מהתפילה עצמה. למשל, במזמורים שהם על פי סדר האלפבית, משפט הפתיחה אינו חלק מהסדר. בדרך כלל, משפט הפתיחה מכיל את שם המחבר כמו "לדוד", ומילים נוספות כמו "למנצח", "על השמינית", "על הגיתית", "שיר", "מזמור" וכדו'. חלק מהמילים האלו לא ידוע לנו מה פרושן, ובאופן כללי נראה שמשפט הפתיחה קשור לדרך הנגינה או השירה של הפרק, כמו שכתוב בדברי הימים א' טו, יט-כא: "וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ… וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת… וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ". "עלמות", "השמינית", "לנצח" מוזכרים במשפטי הפתיחה. כיון שאיני יודע לפרש חלק משמעותי מהמילים במשפטים האלה, וכיון שנראה שאינם חלק מתוכן המזמור, לא פרשתי את המשפטים האלו, למעט מילים מסוימות שיכולתי לפרש.
[3] זה פרוש המילה "צדק": מה שנכון וצריך להיות, ומזה נגזר "צדיק", כלומר, להיות זכאי בדין.
[4] "חנני" מלשון מציאת חן, כלומר, רצון להיטיב עם אדם שלא על פי המגיע לו אלא מצד שרוצים בו.
[5] "חסיד" מלשון "חסד", שעושה מה שאינו מחויב בו.
[6] "הפלה" פרושו הבדלה והעדפה של אחד על אחר, כמו "אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל" (שמות יא, ז).
[7] פרוש נוסף: הֱיו תמיד בחרדה לראות איפה אתם טועים, כדי שלא תחטאו, ולכן תעשו חשבון נפש לפני ההליכה לישון, ואז תחדלו מכל חטא.
[8] שזה יסוד של עבודה זרה, להפעיל את הכוחות השונים על ידי קרבנות וכדומה, בלי להשתנות לטוב על ידי זה. ועל זה נאמר "למה לי רוב זבחיכם" (ישעיהו א, יא). אבל "זבחי צדק" הם לשם עבודת ה' וכדי להידבק בו.
[9] "נסה" מלשון "נס להתנוסס" (תהלים ס, ו), כלומר, דגל או מוט הנראה מרחוק.
[10] הנמשל של אור פני ה' הוא שכשה' מכוון את פניו אל האדם יש לזה שתי משמעויות. האחת היא השגחה על מעשיו, וזה נמשל בדרך כלל בראיה או ידיעה, וזה יכול להיות גם שלילי, אם האדם אינו זכאי. והשנייה היא עצם מה שהאדם מואר מה', שמעלתו גדולה כיון שה' מסתכל לכיוונו ושמו נקרא עליו. וכן בברכת כהנים "יאר ה' פניו אליך" קודם ל"ישא ה' פניו אליך", כי על ידי זה "יחונך" ותמצא חן בעיניו כשישגיח עליך. וכן בברכת שים שלום: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד".