המזמור הזה הוא על תפילת הבוקר, כשעוד אין על מה לבקש, אלא כוונתו ליישר את עצמו לפי רצון ה', כהכנה לפעולות היום. ומתאים לאמרו לחזק את הרצון להתיישר לפי רצון ה'.
א לַמְנַצֵּחַ
אֶל-הַנְּחִילוֹת[1] מִזְמוֹר
לְדָוִד: ב הטה אוזנך להקשיב למה שאני אומר אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' ויותר
מזה תבין ממה שאני מוציא מפי מה באמת הצורך שלי ובמה צריך ליישר אותי[2] בִּינָה הֲגִיגִי: ג ושמע את עצם מה שאני פונה אליך ורוצה למצוא חן בעיניך[3] הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי בין מצד שאני מחוייב לעשות רצונך כי אתה המלך ובין מצד שאני רוצה
לעבוד אותך שאתה אלוקי[4] מַלְכִּי וֵאלֹהָי ולכן אני
מעמיד את עצמי לדין לפני השגחתך[5] כִּי-אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל: ד וכבר בבוקר תשמע את קולי, לא מפני צרה ה' בֹּקֶר
תִּשְׁמַע קוֹלִי אלא שבתחילת היום אבדוק את
עצמי מול דרכך בעולם האם אני מקביל לה,[6] ואסתכל למרחוק לראות האם אני מתאים למטרתך בֹּקֶר אֶעֱרָךְ-לְךָ וַאֲצַפֶּה: ה שהרי אתה לא רוצה שיהיה בעולם תכונת רשע כִּי לֹא אֵל-חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה ודבר שאינו טוב לא יוכל לשכון אצלך גם באופן זמני לֹא יְגֻרְךָ רָע: ו ואלו שמתנהגים ללא הגבלת השכל לא יוכלו להתקיים ולעמוד תחת השגחתך לֹא-יִתְיַצְּבוּ
הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ ואתה
מרחיק ממך כל מי שעושה מעשים רעים שָׂנֵאתָ
כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן[7]: ז ואי אפשר לעשות הצגות, כי אתה מאבד את דרכם של המבטיחים ואינם
מקיימים תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב ובמיוחד מי שעושה רע כרצח ומראה עצמו כצדיק, ה' מרחיק ממנו בכח אִישׁ-דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה': ח ולא שאני כבר מושלם, אבל בחסדך הגדול אפשרת לנו לבוא אל מקומך גם בלי
להיות מושלמים וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אבל לא אשכח שביתך הוא היכל קודש ואשתחוה לו ביראה ממה שאיני ראוי
לזה[8] אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל-הֵיכַל-קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: ט ובקשתי שתכוון אותי, כי אתה עושה את הישר והטוב ללמד בני אדם את
רצונך ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ[9] ומנע ממני להכשל מבחינה
חומרית בגלל שאני הולך בדרכך הרוחנית,[10] כדי שהמסתכלים בי ומחכים לנפילתי[11] לְמַעַן שׁוֹרְרָי יראו
שדרכך משתלמת גם בעולם הזה (הושר) הַיְשַׁר
לְפָנַי דַּרְכֶּךָ: י כי שוררי אלו מראים עצמם כצדיקים אבל לתפילתם אין בסיס[12] כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה שהרי בתוכם הם רוצים רע קִרְבָּם הַוּוֹת
והדיבור שמוציאים מתוכם נועד להרוג
אנשים עד שישווה לקבר קֶבֶר-פָּתוּחַ גְּרוֹנָם אלא שבשלב האחרון של לשונם מישרים את הדברים[13] שיראו דרך ישרה לְשׁוֹנָם
יַחֲלִיקוּן: יא ואתה השופט תגלה את אשמתם הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים וממה שהתיעצו להפיל בקבר הפתוח אנשים ישרים, יפלו שם בעצמם יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם וכיון שכבר פשעו הרבה בעבר, תדחוף אותם גם בעזר שלך לקבר שהכינו
לעצמם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ לא כדי להציל אותי אלא כיון שאינם מקבלים עליהם את רצונך כִּי-מָרוּ בָךְ: יב ואז כל המוגנים אצלך ישמחו על נפילת הרשעים וְיִשְׂמְחוּ
כָל-חוֹסֵי בָךְ וגם כשצר להם ישבחו אותך כי
בוטחים שאתה עושה את הטוב לְעוֹלָם
יְרַנֵּנוּ ועוד שעל ידי הפלת הרשעים תגן
עליהם מהם וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ ושמחתם תכסה גם על הרגשת הרע שהיתה[14] כי אוהבים לראות את הופעתך בעולם שיצאה גם ממנו[15] וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: יג ושמחתם על השפע החומרי שיש לעושה רצונך[16] היא מצד שבא ממך[17] כִּי-אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' ומה שאתה מגן עליו מכל הצדדים[18] זה כמו כתר בשבילו[19] כי מראה שאתה מרוצה ממנו[20] כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ:
[1] יתכן ש"נחילות" מלשון "נחלה", שמבקש מה' שינחיל לו רצון לעשות טוב. אבל באופן פשוט זה קשור לניגון ולדרך השירה.
[2] פרוש נוסף: כשיש לי כוח לבקש, האזינה; וכשאין לי כוח, הָבֵן את הגיון לבי.
[3] לא אמר "הקשיבה לשועי", שפרושו לתוכן הבקשה, אלא "לקול שועי", כלומר, לעצם העובדה שאני מבקש.
[4] שכן יש שני צדדים שונים שבהם ה' שומע תפילות. וכך אנחנו אומרים בברכת "שמע קולנו" בתחילה: "אב הרחמן שמע קולנו… כי א-ל שומע תפילות ותחנונים אתה", ובשלב שני: "ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו… כי אתה שומע תפילת כל פה".
[5] המילה "תפילה" באה מ"פלילים", שפרושו דין, והיא מילה נדירה בתהילים. בדרך כלל, כשהיא מופיעה בתנ"ך במובן המקובל אצלנו, היא באה עם וידוי, כי התפילה היא בקשה להשגחה מה', ומי שמבקש שישגיחו עליו, נבדק האם הוא ראוי, ובזה הוא מעמיד עצמו בדין.
פרוש נוסף: הקשב למה שאני מבקש, לראות אם הוא מכוון נכון, כי אני צריך לכוון את בקשותי למה שאתה מלכי ואלוקי, ולזה אני מכוון בתפילתי; ואם לא כיוונתי לרצונך, הרי צריך לתקן את הבקשה.
[6] "לערוך" פרושו לסדר דבר מול דבר. "לצפות" נגזר מ"צופה" המסתכל למרחק.
[7] וכשאני עורך את עצמי למול מידותיך ומטרתך, אני מונע מעצמי מידות של רשע ותכונות של רע, ומכריח את עצמי לפעול על פי הגבלת השכל שלא להיות הולל, וממילא איני עושה רע; ולכן אני יכול להתייצב מולך.
[8] אפשר לפרש ש"אבוא ביתך" לערוך לך, ו"אשתחוה אל היכל קודשך ביראתך" כנגד "אצפה".
[9] פרוש נוסף: אני אבוא ביתך, לא במנחה, אלא במה שאימצתי לי את מידת "רוב חסדך", ואשתחוה במידת היראה ממך. וכן תכוון אותי בדרכי הצדק שלך.
[10] "דרך ישרה" בתנ"ך אין פרושו דרך שאין בה פניות וסיבובים, אלא דרך שאין בה בורות ומכשולים.
[11] "שוררי" מלשון ראיה, ופרושו: אלו שמסתכלים בי לרעה.
[12] "נכונה" פרושו קיימת ויציבה, מלשון "הכיור וכנו".
[13] "חלק" פרושו ללא בליטות, שדרכם אינה ישרה אבל הם מיישרים אותה למראית עין.
[14] "עלץ" הוא שמחה שמכסה הכל בלי להשאיר מקום לרגשות אחרים.
[15] "שם ה'" הוא מה שה' מופיע בעולם, שאפשר להצביע עליו ולקרוא בשם.
[16] "צדיק" מלשון "צדק", שעושה את מה שצריך לעשות.
[17] סדר המילים במשפט מלמד שעיקר המשפט הוא המילה "אתה", לא המילה "תברך".
[18] "צינה" היא מגן המקיף את האדם משלשה צדדים.
[19] "עטרת" היא כתר, כשמדברים עליו מצד הפאר.
[20] "רצון" בתנ"ך מלשון עבד המרצה את אדוניו, ופרושו נחת רוח, ואין פרושו כמו "חשק" או "חפץ".