המזמור אומר שהתפילה מתקבלת ממי שזכאי לכך, ועיקר בקשתו אינה טובה חומרית, אלא מבקש טובה לעולם הבא. ובעולם הזה רק מבקש הצלה מהרשעים. ומתאים לאמרו כדי ליישר דרכיו לפני התפילה.
א מזמור המדבר על עצם התפילה תְּפִלָּה
לְדָוִד אתה ה' תשמע את התפילה כשהיא
נכונה ומתאימה שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ולכן בין שתקבל את השבחים שלי ובין שתטה אוזן לבקשות שלי הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי יהיה רק אם שפתי במדרגה שמגיע לי שתשמע אותי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: ב שהרי כשאני מתפלל[1] אני מעמיד עצמי למשפט לפניך מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא ועיניך משגיחות ביושר ואי אפשר לרמות אותם עֵינֶיךָ
תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים: ג שבניגוד לשופט בשר ודם אתה בודק גם את רצונותי בָּחַנְתָּ
לִבִּי ובדקת את מעשי גם בלילה המוסתר מעין
פָּקַדְתָּ
לַּיְלָה וזקקת אותי עד שלא תמצא בי
שום חטא[2] צְרַפְתַּנִי בַל-תִּמְצָא וגם אם תכננתי לעשות דבר רע לא עשיתי אפילו לא פעולה קטנה כדיבור[3] זַמֹּתִי בַּל-יַעֲבָר-פִּי: ד והפעולות שאני עושה כאדם נעשות רק לפי המצוות שאמרת לִפְעֻלּוֹת אָדָם
בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ ועשיתי סייגים שלא ללכת
בדרכים שיגרמו לפריצת גדרות התורה אֲנִי
שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ: ה ועל ידי התורה תיצב את רגלי בדרכיך הקבועות[4] תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי
בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ ובזכות זה לא התחלתי ליפול
בחטא גם באופן חד פעמי[5] בַּל-נָמוֹטּוּ פְעָמָי: ו ואני התפללתי אליך רק כאשר הייתי ראוי שתענה לי אֲנִי-קְרָאתִיךָ
כִי-תַעֲנֵנִי אֵל ולכן תשגיח לשמוע את תפילותי ותקבל
אותם[6] הַט-אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי: ז ואת חסדיך תבדיל לתת אותם רק לחוסים בך באמת הַפְלֵה
חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים ולא לאלו
שמקימים עצמם נגד הופעתך הגלויה בעולם[7] מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ: ח ותשמור אותי שאהיה מושגח אצלך תמיד כי עיקר קיומי הוא ההשתקפות
שלי בתוך עינך המשגיחה עלי[8] שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עָיִן ואז כיון שעיקרי רוחני ומרומם בכנפיך, אני מוסתר מצרות, כי לרשעים
אין נגיעה שם[9] בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי: ט ותשמרני מהרשעים שמנסים לשדוד ממני את קרבת אלוקים זו מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי ואויבי בתחום הרוח שאין להם נגיעה שם אבל בכל מקום שאפנה מנסים
להכשיל אותי בחטא אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי: י והחומריות היתרה שלהם סוגרת את ליבם מה' חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ ולכן
הם מדברים בגאוה מולו ולא מקבלים מרותו פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת: יא ואף שאין להם נגיעה לנפש יש להם נגיעה לרגלינו הנוגעות בחומריות
וכיון שרואים שתמכת ויצבת אותם במעגלותיך הם באים לחפש איפה אפשר להפילם אַשֻּׁרֵינוּ
עַתָּה (סבבוני) סְבָבוּנוּ וכל מגמת
פניהם להתחיל להפיל אותי מהשמים אל הארציות והחומריות עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ: יב ואיני מבקש שתצילני מאלו שאני יכול להלחם בהם לבד, אלא מאלו שחזקים
ממני, בין מצד כוחם כאריה, בין מצד עוצם רצונם לנצח אותי כאריה רעב מאוד דִּמְיֹנוֹ
כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף או שאיני
יכול להתגונן כי הם נסתרים ממני וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים: יג לכן עשה מעשה להושיעני קוּמָה ה' ותלחם
אתה באויב הנסתר קודם שיתקוף ותחשוף את פניו קַדְּמָה פָנָיו ואת
האויב החזק תנצח[10] הַכְרִיעֵהוּ ובזה תציל
את חיי מהרשע על ידי חרבך החזקה פַּלְּטָה נַפְשִׁי
מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ: יד ותצילני ידך מהרשעים שבחייהם קרויים מתים[11] מִמְתִים יָדְךָ ה' ותצילני
מלהיות מהמתים האלו שהם שייכים לעולם החומרי בלבד[12] מִמְתִים מֵחֶלֶד שכל חלקם
מקבלים בחייהם חֶלְקָם בַּחַיִּים (וצפינך) והטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא אתה ממלא בו בטנם בעולם הזה וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם והם לא ישבעו חומריות כלל כי בטן רשעים תחסר רק בנים יהיה להם די
צורכם כי אין להם רצון בהמשכיות יִשְׂבְּעוּ בָנִים וכל
החומריות שתשאר אחריהם יקבלו בניהם שאולי ילכו בדרך טובים[13] וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם: טו אבל הרצון שלי בעולם הזה רק לראות את הופעתך הגלויה בזכות מעשי אֲנִי בְּצֶדֶק
אֶחֱזֶה פָנֶיךָ וגם אני לא אשבע מזה די אלא
רק אחר המות, שלאדם הרוחני הוא בעצם יקיצה מחלום, כי שם העיקר, אז אשבע שתמונת ה'
אביט[14] אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ:
[1] "להתפלל" בא מלשון "פלילים" בבנין התפעל, כלומר, האדם מעמיד את עצמו לדין לפני ה', שכיון שהוא מבקש שינוי במציאות, בודקים האם הוא זכאי לזה; וכיון שהוא מבקש השגחה פרטית, ממילא כלולה בה גם השגחה על מעשיו הרעים.
[2] פרוש נוסף: זיקקת אותי על ידי צרות כדי שאתייסר על מה שחטאתי, עד שלא נמצא בי שום חטא.
[3] כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין לט ע"ב).
[4] "אשורי" הם רגלי, כיון שהם הבסיס שעליו אני מתיצב. "מעגלות" הם דרכים קבועות שהולכים בהן שוב ושוב.
[5] "פעם" פרושו צעד בודד.
[6] כיון שמי שקורא אל ה' ואינו זכאי להיענות, לא טוב שה' ישגיח עליו לשמוע תפילתו, כדי שלא יצטרכו גם לדון אותו ולהעניש אותו.
[7] פרוש נוסף: סגור מהמתקוממים את חסדיך בידך החזקה, כך שיראו בגלוי שאתה סוגר מהם את החסדים למרות תפילתם, כדי שיראו שאינם ראויים שתעשה בקשתם.
פרוש נוסף: אלו שקמים נגדי וטוענים שזה פעולה של ימינך באמצעותם, ושאתה רוצה שיקומו עלי, סגור מהם את החסדים, כדי שידעו שאינך איתם.
[8] "אישון" הוא איש קטן שנראה בתוך החלק השחור שבעין. "בת עין" הוא "אישון" בארמית. וכאן ששני הביטויים באים יחד, אפשר לפרש שזו המציאות המדומה שנוצרת בתוך העין, כלומר בת המציאות שבעין. אדם שומר על עינו היטב, וזה משמעותו של משל השמירה כאן.
[9] שני המשלים האלו מובאים כבר בשירת האזינו: "יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב, י-יא).
[10] הזכיר את האויב החזק בסוף כדי לכלול בו גם את האויב הנסתר, שאת שניהם צריך גם להכריע. וקודם הזכיר את האויב החזק ראשון, לומר שהנסתר הוא גם חזק וגם נסתר.
[11] פרוש נוסף: הצֵל את נפשי מהרשע שאתה משתמש בו כחרבך בעולם באמצעות מעשיו הרעים, והצל אותי גם מ"מתים", רשעים הקרויים מתים, שהם "ידך" להעניש באמצעותם בעולם הזה.
[12] נראה ש"חלד" פרושו הצד החומרי של העולם, צד העפר שבו (ומזה נגזר "חולד"). ואולי זה שיכול אותיות מהשורש "חדל".
[13] פרוש נוסף: הצֵל נפשי מרשע, שאף שהוא חרבך בעולם הזה להעניש באמצעותו, אני רוצה להיות מהמתים מידך ה' ולא ממנו, אלו שמתים מעצם מה שהם חדלים ויש בהם יסוד עפר, כלומר שמתים בבא עיתם. ועוד, שאזכה לקבל את חלקי הראוי לי בחיים, והטוב שאתה צופן לי בדורות הבאים תמלא בטני בילדים שימשיכו אותי באמצעות בית דוד, ואשבע בנים כפי הצורך לזה, ואניח את מה שישאר לי מהחומריות לבני, שגם להם לא יחסר; ואז בעולם הבא "אחזה פניך" וכו'.
[14] פרוש נוסף: "בצדק אחזה פניך" בגן עדן, ו"אשבעה בהקיץ" – בהתעוררות המתים בתחיית המתים, אשבע את "תמונתך".