דוד מודה לה' על שהציל אותו מאויביו, ומפרט את דרכי ההופעה של ה' במציאות^[1]. ומתאים לאמרו להודות על ישועה, ועל הכח שה' נותן לנו לעשות בעצמנו, ובמיוחד הכח הצבאי; וכן לבקש על נצחון במלחמה מול הגויים.

א לַמְנַצֵּחַ לדוד מצד שהוא עושה רק את דבר ה' ובשביל ה', שזה הסיבה שהציל אותו לְעֶבֶד ה' לְדָוִד שאמר את השירה הזו אחר שניצל מכל אויביו וכן משאול שהיה אויב עיקרי אֲשֶׁר דִּבֶּר לה' אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל-ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל: ב ועל זה אמר שאני מבקש רחמים ממך שאתה תחזק אותי לפעול בעצמי וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי: ג (וה' מגן עלי בצורות שונות) ה' שהוא כסלע שאפשר להתחבא מאחריו סַלְעִי וכמצודה שאפשר להתגונן בה מכל הכיונים וּמְצוּדָתִי או לוקח אותי מהצרה למקום בטוח וּמְפַלְטִי והוא כוחי וחוזקי ולכן רק בו אני מסתתר מצרות אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה-בּוֹ והוא מגן שהצרה כלל לא תבוא מָגִנִּי ועוזר לי לנגח ולנצח ולהושיע את עצמי וְקֶרֶן-יִשְׁעִי ובזה[2] הוא מרים אותי למקום גבוה שבו ממילא אני מוגן[3] מִשְׂגַּבִּי: ד והעיקר להלל את ה' על ההצלה מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וממילא באה גם תועלת אישית וּמִן-אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ: ה (וכשאני יכול אני מציל את עצמי בכוחי אבל יש שהצרות רבות כל כך) שנוספו עלי עוד^[4] ועוד דברים המושכים אותי אל המות[5] אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי-מָוֶת ואנשים עם תכונה של רוע זורמים אלי כנחלים וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל עד שיש בי פחד ללא פתרון יְבַעֲתוּנִי: ו (ויש שהצרות נסתרות ממני ולכן לא יכול להילחם) שאני מוקף חבלים שיכשילו אותי ליפול לבור הקבר בכל כיון שאבחר חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי וצפו את דרכי וכבר הכינו בה מכשולים נסתרים שימיתו אותי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת: ז ואז שצר לי ואיני יודע איך לפתור את זה אקרא אל ה' בכל גודלו ורומו לעזרה בַּצַּר-לִי אֶקְרָא ה' ואפנה אליו כי הוא אלקי המשגיח עלי וְאֶל-אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ והוא ישמע קולי מהשמים בכל גבהו ורומו מעניני החומריות יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי ולמרות זאת אינו רחוק אלא הפנייה שלי אליו תתקבל, ומיד כשקראתי יקשיב לי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו: ח והמשמעות של קריאתי לא נשארת בשמים אלא יוצרת בארץ מהומה וחוסר שקט וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ ולרוב גודלו מגיע עד יסודות הדברים הקבועים והתמידיים שיחרדו ממנוחתם וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ ולמרות גבהו ה' כועס על אויבי כיון שאני משיחו ומזה נגרם כל חוסר השקט וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי-חָרָה לוֹ: ט ולא רואים שהעונש בא ישר ממנו כי הכעס מעלה עשן המסתיר אותו (שכך דרכו תמיד) עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ ובא עם אש אוכלת שבאה מציוי פיו וְאֵשׁ-מִפִּיו תֹּאכֵל והתוצאות של זה נשארות במציאות גם אחר כך גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ: י ומוריד את השמים אל הארץ לשפוט אותה לפי המבט של השמים וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וגם אז יש הסתרה שלא יראו את עמידתו בארץ ולא יבינו שאלו מעשיו וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו: יא והופעתו יכולה להיות ישירה דרך המלאכים שמתגלה דרכם וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב וַיָּעֹף ועובד גם בעקיפין דרך הכוחות שמניעים את בני האדם[6] וַיֵּדֶא עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ: יב וגם כשה' לא מופיע אלא מסתיר עצמו בחושך הצרות יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ מגן על הצדיקים שסביבו בסוכתו[7] סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ והמשל לזה מהעננים שמסתירים את השמים ובאמת נושאים בתוכם את הופעתו בעולם על ידי המים שמחיים הכל חֶשְׁכַת-מַיִם וגורמים לשמים להיות יותר קרובים לאדם^[8] במה שמעבים אותם עָבֵי שְׁחָקִים: יג ויש שה' מופיע בהופעה גלויה יותר ויש אור חוזר ממנו על הארץ מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ ואת מה שמסתיר אותו עוברים ברד הנופל משמים וגחלי אש בתוך הברד כביטוי לכעסו עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי-אֵשׁ: יד וזה ביטוי של קול ה' המרעים רעם בשמים וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' ואף שקולו עליון מעל הארץ יתן גם בה את אמירתו וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ במה שיפגע באויבים על ידי ברד וגחלי אש. בָּרָד וְגַחֲלֵי-אֵשׁ: טו ויש שנלחם ממש בארץ מרחוק כיורה חיצים וגורם לאויבים להתפזר מעלינו וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם או שרוב הופעת אורו כברק משבשת את הבנתם מה קורה ואינם יכולים להלחם טוב[9] וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם: טז ופעולת ה' הזו מתגלה בגודלה בקריעת ים סוף שהמים זזו ונראתה האדמה שתחתם וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם ובזה נתגלה שעל עם ישראל מיוסדת הארץ כולה ולכן יסודות הארץ נחשפים וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל ממה שה' הסיג את הים לאחור בדברו[10] מִגַּעֲרָתְךָ ה' ומרוח קדים חרישית ששלחת מאיתך[11] מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ: יז ושם שלח ידו העליונה ולקח אותי אליו מתוך הים יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי ובזה הציל אותי מהמים שלא אטבע יַמְשֵׁנִי[12] מִמַּיִם רַבִּים[13]: יח ובזה עצמו הציל אותי מהמצרים שהיו חזקים ממני יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וממבקשי רעתי שכמעט והתגברו עלי ואין בי כח נגדם וּמִשֹּׂנְאַי כִּי-אָמְצוּ מִמֶּנִּי: יט והם הגיעו לקראתי ביום שנראה היה להם שמזלי מתהפך לרעה יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם-אֵידִי אבל אני נשענתי על ה' שמעל הכוחות הטבעיים[14] וַיְהִי-ה' לְמִשְׁעָן לִי: כ והוציא אותי מחומות המים למרחב המדבר ומהצרה למרחב הישועה וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב וחילץ אותי לא למעני אלא כיון שרצה שאהיה העם שלו יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי: כא וכך גם אצלי כאדם פרטי ה' ישיב לי לפי מעשי הנכונים יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי ולפי נקיון ידי המוחלט ממעשים רעים יתן לי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי: כב וצדקתי זו באה ממה שנדמתי במעשי בעולם לדרכי ה' בורא העולם כִּי-שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' ולא עשיתי מה שאסר עלי במצוותיו וְלֹא-רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי: כג כי בכל התלבטות שיש לי אני עושה לפי מה שאמר בתורה[15] כִּי כָל-מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וגם מה שאינו מובן לי^[16] איני משליך ממני אלא עושה וְחֻקֹּתָיו לֹא-אָסִיר מֶנִּי: כד ורק כך אני שלם איתו, כי לא עושה לפי שכלי וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ ובזה נשמר מהטעיות שהשתרשו בדעתי^[17] שאם הייתי הולך לפי שכלי האנושי הייתי נופל בהם וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי: כה ולכן ה' משיב לי כעין מעשי מידה כנגד מידה[18] וַיָּשֶׁב-ה' לִי כְצִדְקִי ומשגיח מאוד[19] על כל מעשי שיהיו נקיים, ולצדיק די במעשה קטן לא ישר שיקבל עונשו, מידה כנגד מידה, לעזור לו לתקנו[20] כְּבֹר יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו: כו ולכן למי שעושה יותר ממה שהוא צריך אתה נותן מעבר למה שמגיע לו עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד ולמי שהוא חזק ויכול^[21] ובכל זאת עושה בשלמות לשם ה' בלי כל רע אתה נותן כל צורכו בשלמות בלי ייסורים עִם-גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם: כז ועם מי שצריך לברור, שחלק ממעשיו טובים וחלק רעים, תברור לו לכוון אותו על ידי ייסורים עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר ומי שאינו ישר רק מראה עצמו צדיק^[22] גם אתה תעקם אותו בעונש. כל אלו מידה כנגד מידה וְעִם-עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל: כח ואת כולם תישר על ידי זה למה שהם צריכים להיות. שעם ישראל המסכן שהיה צריך ישועה הושעת אותו כִּי-אַתָּה עַם-עָנִי תוֹשִׁיעַ והמצרים שהתגאו הורדת עיניהם למטה להראות להם את האמת וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל: כט ולא שמעצמי אני צדיק אלא אתה נתת לי תורה שתאיר את דרכי בחשכת העולם כִּי-אַתָּה תָּאִיר נֵרִי וכיון שאתה אלוקי שאני עושה רצונך תתן לי אור חוזר מהתורה^[23] להבין מה נכון גם בצרה הפרטית שלי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי: ל (ומה שאני מצליח לראות מה נכון גם בצרה הפרטית שלי נובע ממה שאני עושה הכל למענך) כי בשביל הרצון שלך בעולם אני רץ להלחם עם חיילי[24] כִּי-בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וכיון ששמך נקרא עלי אני מתגבר בקלות על כל המכשולים וקופץ מעל חומות המצור[25] וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג-שׁוּר: לא ולא שאני יכול לנצל חלילה את ה' לצרכי אלא דרכו שלמה לכיון שהוא רוצה ולזה נותן כח[26] הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ ותורת ה' מזוקקת מכל ענין חומרי אִמְרַת-ה' צְרוּפָה ולכן ובשביל זה הוא מגן על אלו שבאים אליו להיות שלו[27] מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ: לב כי שאר הכוחות שאומות העולם מנסים לנצל לטובתם מקבלים את כחם רק מכוחו של ה' כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' ואין לעם ישראל מגן אמיתי בעולם חוץ ממה שה' מגן על עמו[28] וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ: לג ולכן ה' נותן לי את הכח וחוגר אותי בכח מלחמתי הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וגם עוזר לי לעבוד אותו בשלמות על פי דרכיו[29] וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי: לד נותן לי מהירות לא רגילה להגיע לקרב מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת ונותן לי נקודת פתיחה גבוהה וטובה וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי: לה והוא גם מאמן אותי להשתמש בנשק מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וגם נותן לי נשק טוב וְנִחֲתָה קֶשֶׁת-נְחוּשָׁה[30] זְרוֹעֹתָי: לו ונתת בידי את כח ההגנה על עצמי והיכולת להושיע את עצמי וַתִּתֶּן-לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ ואתה תומך אותי בפעולה גלויה שלך כשאני תוקף וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי אבל אינך מראה עצמך במלחמה אלא נותן לי הרבה חיילים שיראה טבעי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי: לז נתת לי צעד יציב להתקדם מהר תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי ובלי שיפגע ביציבותי[31] וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי: לח ובזכות זה אוכל לרדוף את אויבי הבורחים ולהשיג אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם ואוכל גם לכלות את כל היחידים שהתפזרו וְלֹא-אָשׁוּב עַד-כַּלּוֹתָם: לט ומצד הכח שנתת לי אפגע בהם בצורה אנושה שלא יתקיימו עוד אֶמְחָצֵם וְלֹא-יֻכְלוּ קוּם ולכן ישארו מנוצחים ועבדים לי יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי: מ ואתה נותן לי כח לא רק להשמיד את אויביך וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה אלא גם אלו שקמים עלי מישראל, להלחם בי אישית, אנצח תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי: מא ויברחו ממני כי גם אחר שכבר לא קמים מולי הם אויבים שלי וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וגם אותם אשמיד כי הם שונאים שלי וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם[32]: מב ואף שנלחמים בי ולא בה', יצעקו לעזרה ולא יהיה מי שיעזור להם כי ה' יבודד אותם יְשַׁוְּעוּ וְאֵין-מוֹשִׁיעַ וגם שיקראו בפרוש אל ה' לא יענה להם כי אני משיחו עַל-ה' וְלֹא עָנָם: מג וזה כיון שהם חומריים ולכן נמשלים לעפר, ואפורר אותם ואפזר אותם ברוח ה' שעלי וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל-פְּנֵי-רוּחַ וכבוץ בזוי ומאוס ארוקן אותם החוצה ממני[33] כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם: מד אמנם איני רוצה להלחם בתוך עם ישראל אלא תוציא אותי ממריבות פנימיות[34] תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם ורק שאהיה מלך על עמים אחרים תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם ולא אצטרך לשעבד את עמי אלא עמים רחוקים שלא הכרתי עַם לֹא-יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי: מה והעמים שירצו לקבל את מרות עם ישראל די יהיה במה שנאמר כדי שיעשו רצוננו לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי ואלו בהם שיתנכרו לי ולא יעשו את רצוני בְּנֵי-נֵכָר יְכַחֲשׁוּ-לִי: מו יאבדו את כח החיים שלהם מעצם מה שמתנכרים אלינו בְּנֵי-נֵכָר יִבֹּלוּ ויקחו על עצמם את כבלי עם ישראל^[35] לעבוד אותנו וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם: מז ובזה רואים כולם שה' קיים במציאות חַי-ה' והופעתו בעולם גדלה עוד יותר מצד מה שמגן עלי וּבָרוּךְ צוּרִי עד שירום על כל כשיראו שהוא משגיח עלי ומושיע אותי לגמרי, וזו המטרה ולא הישועה שלי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי: מח שה' מתגלה על ידי הכח שבו אנקום באויבי הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי[36] ובשאר העמים אשלוט[37] וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי: מט הוא מי שהציל אותי מאויבי גם לפני כן מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי וממה שקמו עלי להלחם בי בזה עצמו התרוממתי ונכבדתי אַף מִן-קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי ומשאול שרצה לעשות לי שלא כדין, ה' רק מציל אותי ולא מרומם שלא יהיה חילול ה' בזה מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי: נ ועל כל אלו אתן לך תודה לפרסם גדולתך בכל הגויים שתחתי[38] עַל-כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה' ואפרט את הופעתך בעולם לכל העמים שזה מטרת מה שהשלטת אותי עליהם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה: נא (מגדל) שאתה מגדיל עוד ועוד את הישועות שאתה עושה למלך שלך בעולם מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ ונותן למשיחך שמגלה אותך בעולם יותר מהמגיע לו וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ במה שהבטחת לי שנמלוך אני וזרעי עד עולם שלא תפסק המלוכה ממנו לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד-עוֹלָם:

---

[1] פרק זה מופיע בשינויים קלים בשמואל ב' פרק כב. חלק מהשינויים, במיוחד הקלים שבהם, נועדו להראות שזו אינה העתקה מקרית אלא נכתב שוב; וחלקם נובע מכך שהמזמור נכתב כאן כדי שיוכל כל אדם להתפלל את התפילה הזו על עצמו, והובא בספר שמואל כדי להראות שדוד כתב את ספר תהילים, וכדי להודות על ישועתו שלו.

[2] במשל של קרן יש שני עניינים: האחד שהוא מנגח ומנצח, והשני שהוא מעל ראש החיה וכך הוא מגביה אותה.

[3] בפרק קמד נפרש רצף דומה באופן אחר.

[4] "אפף" מלשון "אף" כלומר "גם", שהצרה באה עלי עוד ועוד.

[5] כאן "חבלים" אינם מצד שמכשילים אותו כמו בפסוק הבא, והראיה, שבשמואל נאמר "אפפוני משברי מות".

[6] "רוח" הוא משל לכוח שמניע אדם או דבר אחר, ואיננו רואים את הכח אלא רק את תוצאותיו. וה"דאייה" פרושה שהאנשים שה' פועל על ידם לא יבינו למה הביא אותם לשם, רק באופן טבעי רוח ה' הניעה אותם לשם. אפשר לפרש גם להפך: רוחם של אנשים מביאה אותם לעשות מעשים שונים, לפי בחירתם, וה' מנצל אותה להוביל דרכה את רצונו, כאילו הוא משתמש בזרמי הרוח כדי להגיע למטרתו.

[7] פרוש נוסף: החושך שמסתיר אותו הוא כמו הסוכות שעושים כשצרים על עיר. כך ה' מסתיר את עצמו ונראה שאינו מופיע במציאות, אבל באמת זה רק הכנה למלחמה.

[8] נראה ש"שחקים" בא משורש "שח", כיון שהשמים יורדים אלינו.

[9] כל אלו ממשיכים את הדימוי של העננים, שחשכתו דומה לעננים, והופעתו דומה לברד היורד מהעננים, ולרעם הבא מלמעלה, ולברק שפוגע מלמעלה למטה.

[10] "גערה" היא אמירה שעוצרת את האדם ומרחיקה אותו לאחור, כמו שנאמר על קריעת ים סוף: "גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב" (נחום א, ד), "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר" (תהלים קו, ט), "הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר" (ישעיהו נ, ב).

[11] ענין נוסף: "מגערתך ה'" – צד של כעס על המצרים, "ומנשמת רוח אפך" – נתינת חיים לעם ישראל, שניהם בפעולה אחת.

[12] כמובן, זה מזכיר את "כי מן המים משתיהו" (שמות ב, י).

[13] כל הפרוט הזה נאמר בקיצור במזמור קמד: "ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם: שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר".

[14] פרוש נוסף: הם ראו שמזלי מתהפך לרעה, ולכן קידמו ליום הזה, אבל באמת ה' רק רצה לגרום לי לשוב בתשובה, והיה משען לנפילה שלי.

[15] "משפט" הוא כשצריך לבחור בין כמה אפשרויות, והתורה אומרת שהמשפט במקרה זה וזה הוא לעשות כך וכך.

[16] "חוק" הוא כלל של ה' שאינו מובן בשכל אנושי.

[17] "עוון" הוא עיוות השכל שגורם לחטא להשתרש בגלל טעות. בדרך כלל הטעות נובעת מהשפעת היצר הרע על החשיבה.

[18] דבר דומה נאמר כבר בפסוק כ"א, ולכן צריך לומר שכאן יש משמעות נוספת, מעבר לפשט.

[19] "לנגד עיניו" – כלומר שמעשי מושגחים ונמצאים מול עיניו.

[20] פרוש נוסף: רק כשאני נקי לגמרי מכל שמץ של עברה, אני יכול להיות מושגח, שאם לא כן, אני צריך להיענש, ולא אהיה מושגח.

[21] "גבר" מלשון "גיבור", וכך כתוב בשמואל ב'. פרשנו שנקט כך כי אם אינו גיבור, אולי הוא עושה טוב רק כי אין לו כוח לעשות רע, והוא צריך ייסורים. אפשרות נוספת: רק גיבור יכול לכבוש את יצרו ובכך יהיה שלם לגמרי.

[22] "עקש" הוא מי שהולך ברמאות, הפך התום והיושר. "פיתול" הוא הליכה בסיבובים, וכשצריך ללכת כך, היא מותרת. וכך הוא בפסוק "נפתולי אלוקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי" (בראשית ל, ח).

[23] "יגיה" מלשון "נוגה", שהוא החזר האור.

[24] פרוש נוסף: מכוחך אני מרוצץ גדוד שלם של אויבי.

[25] "שור" הוא חומה בארמית.

[26] "א-ל" הוא לשון כח, כמו בפסוק "יש לאל ידי לעשות עמכם רע" (בראשית לא, כט).

[27] פרוש נוסף: "הא-ל תמים דרכו", שדרכו שלמה וכוללת הכל, וכל עניני העולם כלולים בה, ומצד שני, היא "צרופה" ונקיה מכל מטרה חומרית; וכתוצאה משני אלו, מי שמחובר אליה מוגן מכל רע שיש בעולם הזה, כי הוא עושה תמיד את הדבר הנכון ומחובר לאמת.

[28] פרוש נוסף: אין הגנה אמיתית חוץ מההגנה ע"י ה', כי בכל שיטת הגנה אחרת, יש שיטת התקפה שמועילה מולה.

[29] פרוש נוסף: נותן לי דרך נכונה להגיע למלחמה.

[30] "נחתה" כמו הנחת בזרועותי. "נחושה" מלשון נחושת.

[31] "קרסול" מלשון "קרס", כלומר נפל תחתיו. והכוונה למפרקי הרגל.

[32] "צמת" פרושו אבד לגמרי, וכן מכירה "לצמיתות" פרושה שהנכס אובד לחלוטין מהמוכר.

[33] פרוש נוסף: מצד עוצם הרוח שבי, אפזר אותם כעפר, ומצד הרוח שיש בהם, ארוקן אותם ממנה כך שלא יהיו כטיט שאפשר לבנות ממנו בנין, אלא כטיט שמאוס בחוצות.

[34] בשמואל ב' כתוב בפרוש "מריבי עמי". וכך אכן עשה, שנזהר מלהלחם עם שאול, עם איש בושת ועם אבשלום. יתכן שחשש שמאחר שגם הם מעם ישראל, תגבר זכותם על זכותו.

[35] "חרג" אינו מופיע בתנ"ך כשורש. ובשמואל ב' כתוב "ויחגרו", ויתכן שכאן זה שיכול אותיות. "מסגרותיהם" הם הכבלים שסוגרים אותם.

[36] פרוש נוסף: נותן לי אויבים שאצטרך לנקום בהם, כדי שיהיו תחתי ואשלוט בהם.

[37] "וידבר" הוא תרגום ארמית של לקיחת אנשים, להנהיג ולכוון אותם. פרוש נוסף: שיהרוג אותם, מלשון דֶבֶר.

[38] כי גם הגויים מבינים סוג כזה של גדולה, כשהם רואים שמי שהולך בדרכי ה' גם שולט יותר טוב בעולם הזה.