מזמור זה ממשיך את המזמור הקודם ואומר שכשהמלך עושה את הישר בעיני ה', זה טוב גם למלך, שמקבל מה' ברכות וטוב, וטוב גם להופעת ה', שמופיע על ידו נגד אויבי ה', כי כבר לא צריך שייסרו את ישראל ואפשר להשמידם. ומתאים לאמרו נגד אויבי ה', וכברכה למלך כשר.
א לַמְנַצֵּחַ
מִזְמוֹר לְדָוִד: ב כשאתה נותן כח קבוע ויציב למלך ישמח באופן תמידי ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח-מֶלֶךְ וכשצריך ייסורים תהיה לו שמחה של גילוי כשתושיע אותו מהם וּבִישׁוּעָתְךָ
מַה-יָּגֶיל מְאֹד: ג ובנוסף על הישועה נתת לו כל מה שליבו רוצה ביותר תַּאֲוַת לִבּוֹ
נָתַתָּה לּוֹ ומה שנתן רשות לאחרים[1] לא עצרת ללכת נגד דבריו[2] וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל-מָנַעְתָּ סֶּלָה: ד ועוד קודם שיבקש תתן לו רוב שפע שיהיה לו לטובה[3] כִּי-תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב ותתן לו כבוד מלכות תָּשִׁית
לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז: ה דוד בקש ממך שנות חיים לעצמו חַיִּים שָׁאַל
מִמְּךָ ויותר ממה שבקש נתת לו גם
מלוכה עולמית לו ולזרעו נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד: ו וכבודו גדול במיוחד בעיני הבריות במה שאתה מושיע אותו גָּדוֹל
כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ ועושה
אותו כאילו שוה לך[4] בתחושת הכבוד שמשרה על אחרים בין מוסברת ובין שאינה מוסברת[5] הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו: ז והודך והדרך יהיו עליו לדורות כשתשים את שמו שיברכו בו[6] תמיד כִּי-תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד ותאחד אותו[7] בשמחתו בך עם הופעתך הגלויה בעולם שתופיע דרכו תְּחַדֵּהוּ
בְשִׂמְחָה אֶת-פָּנֶיךָ: ח וזה כיון שאף שהוא מלך הוא בוטח רק בך כִּי-הַמֶּלֶךְ
בֹּטֵחַ בה' ואתה דואג בחסדך שלא יזוז
מלבטוח בך ולא יסור מאחריך[8] וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל-יִמּוֹט: ט וכיון שיש הופעת ה' על המלך יש יכולת להלחם בדרך הטבע[9] באלו שמתנגדים טכנית לה' שהם אויבי עם ישראל תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל-אֹיְבֶיךָ ואלו שמתנגדים בדעתם להופעת ה' יחשוף אותם ויפגעו דוקא בהופעה גלויה יְמִינְךָ
תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ: י שבזמן שהיה צריך אותם[10] השתמשת בהם כתנור לייסר את עם ישראל תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ אבל בזמן כעסך עליהם תשמיד אותם, שהאש שלהם עצמם תאכל אותם ה' בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ: יא וגם תוצאות מעשיהם תשמיד כי הם פועלים נגדך פִּרְיָמוֹ
מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד ולא יהיה להם המשך גם בילדיהם
להראות שתפקידם בעולם נגמר וְזַרְעָם
מִבְּנֵי אָדָם: יב (שאף שפעלו לפי רצונך) הם הטו עצמם בכוונתם להרע כלפי ה' כִּי-נָטוּ
עָלֶיךָ רָעָה והם זממו להגיע לתוצאות אחרות
מאלו שאתה רצית, אף שבסופו של דבר לא יכלו להגיע אליהם יהיו חייבים על כונתם חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל-יוּכָלוּ: יג כיון שאתה שמת אותם תומכים[11] במיתר קשתך ונותנים את העוצמה הדרושה כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ ויצבת את החץ בכיוון שהיו מופנות פניהם כדי לייסר את עם ישראל אבל לא
לפי מזימתם[12] תְּכוֹנֵן עַל-פְּנֵיהֶם: יד ומכל זה תצא רוממות ה' בעולם שזה המטרה רוּמָה ה' בְּעֻזֶּךָ ואנחנו עם ישראל נפרסם ונשבח את גבורותיך המתגלות דרכנו נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ:
[1] נראה ש"ארשת" הוא מלשון "רשיון", כמו בפסוק "כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם" (עזרא ג, ז), והוא שורש ארמי שפרושו לאפשר, לתת יכולת.
[2] פרוש נוסף: מה שביקש בפיו ממך שתאפשר לו, לא עצרת אותו, כיון שרצונו מיושר.
[3] כי יש שפע שגורם לאדם רעה, ובמיוחד אם השפע גורם לו לסור מאחרי ה'.
[4] פרשתי "תשוה" – שיהיה כביכול שוה לך. ואפשר לפרש: תשים עליו לפי הראוי לו.
נראה שיש כאן הדרגה הולכת ועולה מצד החיבור שלו לה': כיון שכבודו בא מישועתך, גם ההוד וההדר הבאים בעקבותיה הם משום שהעם רואה אותו כנציגך.
[5] "הוד" הוא תחושה של גדולה וכבוד שדבר משרה על אחרים באופן לא מוסבר. "הדר" הוא כשאפשר להסביר איך נוצרת התחושה, למשל, על ידי ריבוי חייליו.
[6] כלומר, שיאמרו: תהיה כדוד.
[7] פרשתי "תחדהו" משורש "יחד". עוד אפשר לפרשו מלשון "חדוה", שהיא שמחה בארמית.
[8] כמו שאמר ה' לנתן שישגיח על מלכי בית דוד, ואם יהיה צורך, ייסר אותם כדי שלא יסורו ממנו.
[9] "תמצא ידך" פרושו שיש לך יכולת. וכיון שמדובר כאן על ה', כי לשון נוכח במזמור זה הוא כלפי ה', ואין אצלו חוסר יכולת, צריך לפרש שכאשר אין מלך שהולך בדרכי ה', אי אפשר שה' ישמיד את האויבים, כי הם נחוצים כדי ליישר את המלך. ו"ידך" היא השמאל, כלומר הופעת ה' דרך הטבע בצורה נסתרת.
[10] פרשתי "לעת פניך" – בזמן שהם מתאימים לכיוון שפניך מופנות אליו.
[11] "שכם" – כמו בביטוי "להעמיס על השכם", ופרושו כאן: לשאת משא.
[12] פרוש נוסף: אבל כיוונת את חיציך הפוך מהכיוון שאליו מופנות פניהם, כי מטרתך הפוכה. זאת אם נפרש "תכונן" כמו "לכוון" בלשוננו, אבל לכאורה בלשון התנ"ך "לכונן"פירושו לייצב.