המזמור אומר שהעולם כולו של ה' ונועד לגלות את מלכותו, ולכן מה שחשוב בעולם הוא לדבוק בה' ולא הגורל האישי שלנו, אף שגם הוא מושפע מזה (והתפילה נותנת לנו דבקות בה' גם אם לא נעשתה בקשתנו). ומתאים לאמרו להמליך את ה' עלינו וליישר את דרכינו.
א לְדָוִד מִזְמוֹר
הארץ הפיזית וכל הצומח והחי שייכים
כבר עכשיו לה' לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וכן העולם המיושב וכל בני האדם אף שהם לא תמיד מכירים במלכותו תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: ב שהרי הוא פינה את המים שתראה היבשה ויוכלו להתקיים כִּי-הוּא עַל-יַמִּים יְסָדָהּ וגם ביסס את המשך החיים בארץ על ידי נהרות שיובילו מים לכל מקום
שצריך[1] וְעַל-נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: ג ולכן מה שבאמת צריך לשאול זה מי יוכל להתקרב אל ה' להיות עליון יותר
ויותר מִי-יַעֲלֶה
בְהַר-ה' ולהתקיים במדרגת הקדושה
העליונה בעולם הזה[2] וּמִי-יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: ד (ולזה צריך תנאים בסיסיים שמראים שהמוסר חשוב לו יותר מהרווח האישי)
מי שאינו עושה רע בפועל נְקִי כַפַּיִם ורצונו לדבוק בה' מבורר מכל מטרה זרה שיכולה להיות מעורבת בזה[3] וּבַר-לֵבָב שלא נשבע
בשם ה', שהוא נפשו המחיה את העולם[4], לשוא אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וגם בלי שם ה' לא נשבע לשקר וְלֹא נִשְׁבַּע
לְמִרְמָה: ה ומתוך מה שעולה בהר ה' גם יקבל שפע חומרי שיבוא לו מדבקותו בה' והוא
ירים אותו חזרה לה' יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' ואלוקיו המשגיח עליו יושיע אותו מצרות כי זה מה שנכון וטוב וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: ו ובמדרגה הזו נמצאים בדורות שלנו עם ישראל בלבד שרוצים לדעת את ה' זֶה דּוֹר (דרשו)
דֹּרְשָׁיו והמחפשים בעולם[5] את הופעת ה' הגלויה באופן מהותי ותמידי הם רק כל הפרטים של עם ישראל מְבַקְשֵׁי
פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: ז אבל לעתיד לבוא ירימו שערי עם ישראל עצמם לקבל את ה' במדרגה גבוהה
יותר שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגם אומות העולם יוכרחו על
ידי ה' להתרומם ולקבלו וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם ויבוא ה' למלוך על העולם כולו שכולם יכבדו אותו מצד שהוא שולט בכל וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: ח ואז ירצו גם הם לדעת מהי מלכות ה' מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וישיגו ממנו שאינו משתנה ויכול לעשות כל רצונו ויתגלה על העולם במלחמה ה' עִזּוּז
וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה: ט ואז יתעלו ישראל התעלות נוספת שְׂאוּ שְׁעָרִים
רָאשֵׁיכֶם וגם האומות יתעלו עוד לקבל את
ה' מרצונם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם ויבוא ה' למלוך בעולם וכולם יכבדו אותו מצד גדולתו וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: י ואז ידרשו לדעת על עצמות המלכות מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וידעו שה' הוא המפעיל את כל העמים ופועל דרכם ולכן נתן להם קיום ה' צְבָאוֹת והוא מלך
תמיד באופן מהותי רק עד עכשיו לא ידעו את זה הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
[1] כמובן, גם על ידי הגשם, אלא שיושבי הנהרות מכירים פחות את ה' כי אינם נושאים עיניים לשמים לגשם, ובכל זאת גם הם מקבלים את חיותם על ידי שה' יסד להם נהרות.
[2] ברור שאלו משלים להר הבית ובית המקדש.
[3] פרוש נוסף: מי ששני יצריו נקיים מכל פנייה זרה, ומכוונים רק לה'. "נקי כפיים" במעשים "ובר לבב" במידות. אלא שלפי פרוש זה לא מובן מה הרבותא שאינו "נשבע למרמה"?
[4] בעמוס (ו, ח) מצאנו שה' נשבע בנפשו. וברור שהפסוק נוסח כך לומר גם שאדם שאינו כזה נושא בתוכו לשווא את הנפש שניתנה לו.
[5] "לדרוש" פרושו לחפש דבר במקום שידוע שהוא נמצא בו, וכן דעת אלוקים – צריך אדם להעמיק בה אבל ידוע איפה לחפש. "לבקש" פרושו לחפש דבר שאין מקומו ידוע, וכן הופעת ה' בעולם ע"י המקרים – לא ידוע איפה ומתי יופיע.