המזמור מדבר על כך שה' מציל מי שמחובר אל מעשיו, ושה' משיב למי שהולך נגד רצונו; והעיקר הוא החיבור לרצון ה' שמתגלה בישועה. ומתאים לאמרו לבקש ישועה, ולהינצל מרשעים ומאויב לאומי.

אלְדָוִד רק אליך אני קורא כשיש לי צרה אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא ואתה החוזק שלי לכן אל תאטום אוזניך שלא לשמוע תפילתי צוּרִי אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי שאם לא תעשה דבר לעזרתי יראה שאני כמו הרשעים שיורדים לגהנום פֶּן-תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם-יוֹרְדֵי בוֹר: ב לכן קבל את מה שאני מנסה למצוא חן בעיניך כשאני מבקש ישועה שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ לא בשביל עצם הישועה אלא כי אני מנסה לחבר את מעשי ידי לקודש המופיע בעולם[1]בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל-דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: ג ודוקא בשביל זה. אבל אינני מבקש שתתן לי זמן חיים בעולם הזה כמו שאתה מאריך אף לאלו שרצונם רע אַל-תִּמְשְׁכֵנִי עִם-רְשָׁעִים וכמו שמאריך אף לעושי הרע בפועל וְעִם-פֹּעֲלֵי אָוֶן שהם גם כלפי חבריהם מעונינים רק בטובת עצמם (וזה הפוך ממני שגם כשמבקש טובת עצמי זה בשביל הקב"ה)[2]דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם-רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם: ד ולא ימשכו ימיהם אלא תתן להם מידה כנגד מידה ממה שעשו תֶּן-לָהֶם כְּפָעֳלָם וגם מה שלא הצליחו לעשות רע, כיון שהתכוונו לעשות רע תן על פי הכונה[3]וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם ואם התכונו במקרה לטוב ועשו רע תן לפי המעשה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם ובכל מקרה תן להם לפי התגובה הראויה לאנשים כמותם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם: ה כי הם לא מנסים להבין מה ה' רוצה לעשות בעולם ולהצטרף לזה[4]כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל-פְּעֻלֹּת ה' ואפילו מה שרואים בפועל שעושה לא מצטרפים אליו[5]וְאֶל-מַעֲשֵׂה יָדָיו ולכן כשיסתיים תפקידם יהרוס אותם כיון שאינם מחוברים לעתיד יֶהֶרְסֵם ולא יסורים על מנת לבנות אותם אלא רק להרוס[6]וְלֹא יִבְנֵם: ו ולעומת זאת כשה' שומע את בקשותי זה מוסיף הופעתו בעולם[7]בָּרוּךְ ה' כִּי-שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי: ז כיון שה' מתגלה בעולם ככח ששומר עלי מפני שינוי, כי אני מחובר אליו שהוא אינו בר שינוי ה' עֻזִּי ומגן עלי מצרות שכלל לא יבואו עלי וּמָגִנִּי ולכן רק בו אני בוטח בּוֹ בָטַח לִבִּי ועוזר לי לפעול בעולם וְנֶעֱזָרְתִּי עד שרצוני שמח בזה כי רצוני שווה לרצונו וַיַּעֲלֹז לִבִּי ואפרסם שבחו על ידי שירי שמחה וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ: ח וזה לא בשבילי אלא כי ה' שומר על עמו מפני שינוי ה' עֹז-לָמוֹ ולכן הוא מגן על מלכו שיכול להתחזק בו בכל ישועה שצריך כיון שמוביל את העם וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא: ט ולכן עיקר בקשתי שתושיע את עם ישראל הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ ותתן שפע לארץ ישראל וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ ותתן לעמך כל צורכם ותרומם אותם אליך[8] עד שיהיו ראויים לעתיד לבוא וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם:

[1] זה משל לתפילה לכיוון קודש הקדשים.

[2] פרוש נוסף: גם אם הם מראים את עצמם כצדיקים כלפי הקב"ה, אין ליבם איתו. וזה משל.

[3] "מעללים" – מעשים הנובעים ממידות הנפש.

[4] ולכן פעלם אינו מכוון, ותן להם כפעלם.

[5] ולכן תן להם כמעשה ידיהם, שאינם מכוונים. אפשר להסביר ש"פעולת ה'" היא מגמתו, ו"מעשה ידיו" הוא העולם כולו, שהם רואים בו טבע עיוור.

[6] פרוש נוסף: ולא יבנם לעולם הבא.

[7] פרוש נוסף: הוא מברך את ה' על כך ששמע קולו כשביקש שלא יהיה כמותם.

[8] פרוש נוסף: רומם אותם על העמים שסביבם.