מזמור זה אומר, בעקבות המזמור הקודם, שכיון שרצון מלך ישראל מיושר עם רצון ה', והמלך מחובר לקדושה, מובטח לו^[1] שה' יעזור לו ולעמו במלחמה ובכל צדדי החיים, ומזה לומד העם כולו לבטוח בה' ולא בכוחו. ומתאים לאמרו על מלך כשר; ולכל אדם פרטי שמבקש שה' יסייע לו בכל דבר, בין ישועה מצרה ובין הצלחה; וכדי לבטוח על ה' ולא על אמצעים חומריים.

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:  ב (כיון שאתה, המלך, ישר עם רצון ה' כמובא במזמור הקודם) כשאינך יכול להושיע את עצמך יענה ה' לתפילתך ביום הצרה עצמו יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה ומה ששם ה' נקרא עליך בדור הזה יעלה אותך מהצרה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:  ג ויעזור לך להלחם או לפעול בעולם לפי מה שאתה מחובר לקודש יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ ועצם מה שאתה מולך בציון, שענינה לחבר קודש ומלוכה, יתן לך תמיכה במעשיך וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:  ד וזה על ידי שהמנחות שהקרבת בציון נזכרות תמיד יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ וכאילו דשן העולה שלך מונח על המזבח באופן תמידי וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:  ה וכיון ששני יצריך[2] מכוונים לרצון ה' יתן לך מה שאתה רוצה יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ וכל דבר שאתה יועץ מה לעשות יכוון שכך אכן יהיה[3] וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:  ו וכשתנצח, אנו העם כולו, נשבח את ה' על ישועתך שהיא ישועתנו נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וגם התקבצותנו למלחמה^[4] תהיה סביב שם ה' שלו אנחנו עובדים וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל וגם כל דבר אישי שתבקש ממנו יתן לך כיון שרצונך מיושר יְמַלֵּא ה' כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:  ז ועכשיו כשנצחנו אני יודע שהישועה אינה מצד כחנו הצבאי אלא כיון שמלכנו הוא משיח ה' ובאה מה' עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ וענה לתפילתו מגובה שמיו לפי רצון ה' יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ והושיעו בהופעה גלויה של מעשי ה' בעולם שהתגברו על הכל בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:  ח ולכן אף שהעמים שסביבנו בוטחים בכח צבאי, בין מצד מיגון כרכב בין מצד התקפה כסוסים אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים אנחנו רק נזכיר עצמנו לפני ה' בשמו שנקרא עלינו וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר:  ט והם שעומדים עלינו יתקפלו^[5] ויפלו לגמרי הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ ואנחנו, גם אם כבר נפלנו, נקום ונתקיים באופן מוחלט[6] וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:  י ולכן גם מכאן ולהבא אנחנו מבקשים מה' את הישועה ה' הוֹשִׁיעָה וה' שהוא מלכנו באמת, יענה לנו תמיד מיד כשנקרא אליו הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ:

[1] נראה שזה הבטחה, כיון שכל המזמור כתוב בלשון עתיד.

[2] "לב" הוא רצון ורגש. "לבב" מציין שיש בו שני צדדים, טוב ורע.

[3] כי אדם מתייעץ כשאינו יודע מה נכון לעשות, ובדרך כלל זה תלוי בנתונים שאינם בידו; וה' ידאג שהתוצאה תהיה כפי מה שמתאים לעצה.

[4] "דגל" הוא שורש נדיר בתנ"ך, וקרוב לוודאי שאינו במשמעותו בלשון ימינו, שהיא מצויינת בתנ"ך במלים "נס" ו"אות". נראה שפרושו התקבצות למחנה סביב ענין מאחד.

[5] "לכרוע" פרושו לקפל את הברכיים, שהיא תחילת הנפילה.

[6] "להתעודד" הוא שורש נדיר בתנ"ך. נראה שהוא שורש כפול של "עוד", במשמעות שנתקיים עוד ועוד.