זהו משל ממה שהיה לדוד בקעילה^[1], שה' הציל אותו דוקא על ידי שהוציא אותו מהחומות, ומזה הוא לומד שלפעמים דוקא מה שנראה לאדם כרעה – הוא הצלתו, למשל, כשצריך להצילו על ידי יסורים מהיצר הרע. ומתאים לאמרו כשאדם מרגיש שאינו מבין למה אינו נושע.

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:  ב אני שייך לך ולכן מוגן אצלך בְּךָ ה' חָסִיתִי והעיקר שלא אתבייש לעולם הבא אַל-אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם אבל כיון שאתה עושה הטוב והישר תשמור אותי לך גם בעולם הזה בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי:  ג ואני יודע שכבר קודם שאני קורא תכין עצמך לקריאתי הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ והישועה תהיה מוכנה קודם ולכן תציל אותי מיד בין אם אני מבין את הישועה ובין אם לא מְהֵרָה הַצִּילֵנִי ועל ידי זה תהיה לפעמים מקום חזק להתגונן בו שלא יוכלו לשנות אותי הֱיֵה לִי לְצוּר-מָעוֹז ולפעמים דוקא למקום שאפשר לצוד אותי בו כדי להושיעני על ידי כך לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי:  ד כיון שמצד אחד אתה חוזקי ומצד שני אני סגור אצלך כשצריך כִּי-סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה שהרי הכל בשביל לגלות את שמך בעולם ולצורך זה גם תכוון אותי לרצונך וגם תתן לי כל צרכי וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי:  ה ולכן אתה מוציא אותי מהמלכודת ששמו לי בקעילה תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כי אתה באמת החוזק שלי ויודע שזו מלכודת כִּי-אַתָּה מָעוּזִּי:  ו ואני איני מחליט מה לעשות אלא משאיר לך לכוון אותי ולהניע אותי לפי רצונך בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי וממילא אתה מוציא אותי מהצרות ומניע אותי לעשות את הדבר הנכון פָּדִיתָה אוֹתִי ה' גם אם לא נראה שזה הדבר הנכון כי אתה פועל לפי האמת ולא כאנשי קעילה אֵל אֱמֶת:  ז ואני מרחיק עצמי מאלו שבוטחים בחומות שזה לא באמת מגן, ובהשאלה מאלו שבוטחים בשאול שיגמול להם על הסגרתי שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי-שָׁוְא ואני לעומתם רק בה' בוטח שיציל אותי וַאֲנִי אֶל-ה' בָּטָחְתִּי:  ח ועל הישועה אגיל שהיא גילוי חדש ועל הכיוון שלי בדרך הישר אשמח ששניהם חסד ולא דין אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שראית שאיני יכול להבין שההסגרות בקעילה היא לרעתי ובצד הרוחני שאין בי מעשים טובים להנצל מהיצר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת-עָנְיִי וידעת שנפשי צרה בדעתה וחושבת רק על התגוננות בחומות ובצד הרוחני ידעת על עוונותי שצריך להטהר מהם יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי:  ט ולכן לא אפשרת לי להסגר בעיר חומה שאפול בידי שאול ובצד הרוחני מנעת מהיצר להשתלט עלי וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד-אוֹיֵב וזה דוקא על ידי שהוצאת אותי לשטח הפתוח ובצד הרוחני דוקא על ידי הצרות אני רחוק מלהכשל בחטא הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי:  י (אמנם כל זה על הצרה הקטנה של קעילה אבל מהצרה הגדולה ששאול רודף אותי עוד לא נושעתי) וממנה אמצא חן בעיניך שתצילני כי אני עדיין בצרה חָנֵּנִי ה' כִּי צַר-לִי כי מרוב זמן של כעס על אויבי כבר נרקבים ונאכלים עיני הרואה אותם, נפשי שמושפעת מהעין וזה מגיע עד החומריות של הבטן[2] עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי:  יא כי בנתיים כל עוד שאול רודף אותי נגמרים חיי בצער תמידי כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי ושנה אחרי שנה לא מגיעה לתכלית הרצויה אלא נגמרת בהבעת צער וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה ועוונותי מכריעים שלא יהיה לי כח להלחם כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וזה משפיע עד הבסיס של הגוף שגם העצמות כבר נאכלות וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ:  יב ואויבי הרבים גורמים שאהיה בזוי עד שמחרפים בי אחרים מִכָּל-צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וגם אלו שאני שוכן אצלם כזיפים מלשינים עלי מרוב שאיני מכובד בעיניהם וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד והמכירים אותי מפחדים ממה שקורה לי וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי עד שבין אלו ובין אלו לא רוצים להראות בחברתי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי:  יג ואלו שיכולים להציל אותי מצד קרבתם אלי, מבחינתם כאילו כבר מתתי ואין לי תקוה ולכן לא עוזרים נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב ואלו שיכולים להציל מצד שאני מועיל להם, כאילו כבר אבדתי והתיאשו שיהיה להם תועלת בי בעתיד וגם הם לא מצילים הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד:  יד כיון שגם אני כמותם שמעתי שרבים מדברים עלי לשאול כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים עד שמכל כיון יש לי פחד שגורם לי לרצות ללכת משם[3] מָגוֹר מִסָּבִיב והם יוצרים יחד חבורה[4] למטרה אחת שמתכננים להרוג אותי בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ:  טו ולמרות כל זה אני בוטח עליך שגם מזה תציל אותי כמו מקעילה וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי ה' כיון שאני יודע שאתה משגיח עלי אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה:  טז ואתה מחליט מתי יהיה לי זמן רע ומתי זמן טוב ולא הם בְּיָדְךָ עִתֹּתָי ולכן תציל אותי מהרוצים ברעתי כזיפים ומהרודפים אחרי בפועל כשאול הַצִּילֵנִי מִיַּד-אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי:  יז ומה שאתה משגיח עלי יגרום גם לי הארה להיות יותר טוב ונכון שאז לא יהיה צורך בצרות, אבל אני מבקש את זה כדי לעבדך לא בשביל הישועה הָאִירָה פָנֶיךָ עַל-עַבְדֶּךָ וגם אז הישועה תהיה חסד ולא זכות שלי הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ:  יח ואז לא אבוש עוד ממה שאני קורא לך כי תציל אותי ה' אַל-אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ ולעומת זאת הרשעים יבושו שאתגבר עליהם ועוד שישתקו בבטן האדמה שלשם הם שייכים יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל[5]:  יט ובזה ישתקו שפתי הרשעים שטוענים שאין השגחה תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר שעכשיו מדברים על צדיק דברים שראוי להסירם מתוך שנראה להם שהחומריות שלהם היא העיקר ושמזלזלים ברוחניות שלי הַדֹּבְרוֹת עַל-צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:  כ והרי לעתיד לבוא מוסתר טוב רב לכל יראיך גם אם בעולם הזה לא רואים אותו ושנותיהם כלו באנחה מָה רַב-טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ ועוד גם תציל את המסתתרים אצלך כשמקבלים עליהם אדונותך, מול בני האדם בעולם הזה המציקים להם פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:  כא ויש כאן שני סוגי הצלה: מה שאתה מסתיר מהם פניך זה מסתיר אותם מהיצר שנסתר בליבם[6] ומונע אותם מלעשות רע תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ ובמקביל אתה מעלים אותם אצלך מההתנגדות שהמלשינים מעוררים עליהם ולזה די לך בסוכה ולא צריך חומה תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת:  כב ועל זה אברך את ה' והופעתו שהתגברה בעולם בָּרוּךְ ה' שהראה לי שחסדו מופלא מהבנת בני אדם שהוציא אותי מהחומה דוקא כדי להציל אותי כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר:  כג וכשמיהרתי בחוסר מחשבה מספיקה וחשבתי שזה לרעתי אמרתי שכנראה נגזרתי[7] מהשגחתך וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי[8] נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אבל באמת הסתבר שדוקא שמעת קול תחנוני וזו היתה הצלתי אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ:  כד ולכן תאהבו את ה' חסידיו על כל מה שנותן לכם אֶהֱבוּ אֶת-ה' כָּל-חֲסִידָיו כי את מה שאתם סומכים עליו שומר לכם לעולם הבא גם אם לא רואים את זה בעולם הזה ובזה גורם לכם להגדיל את האמונה בו ולזכות עוד אֱמוּנִים נֹצֵר ה' ומה שיש לרשע זכות משלם לו כל יתרתו בעולם הזה ורק גורם לו בזה לחוש גאוה שהוא מצליח וליפול עוד יותר לעולם הבא וּמְשַׁלֵּם עַל-יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה:  כה ולכן גם אם נראה לכם שלא נענית תפילתכם חזקו את ליבכם בבטחון בה', וה' יאמץ אותו שלא תחטאו ותמשיכו לצפות להבטחת ה' שתבוא חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל-הַמְיַחֲלִים לה'[9]:

[1] כמו שכתוב: "וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה:… וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ… וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר ה' יַסְגִּירוּ: וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה וַיֶּחְדַּל לָצֵאת" (שמואל א' פרק כג).

[2] פסוק זה קשה, כי הצרוף "נפשי ובטני" נדיר מאוד. בדרך כלל "בטן" רומזת על ילדים, אבל יש גם שהיא רומזת על חומריות, כמו בפסוק "ובטן רשעים תחסר" (משלי יג, כה).

[3] גם זה משל מחומת קעילה, שבמקום להגן, הפכה לפחד מעצם העובדה שהיא מסובבת אותו.

[4] פרשתי "הווסדם" מלשון "סוד", כלומר חבורה סגורה. אבל אפשר גם מלשון "יסוד", כלומר שהחיבור שלהם נוסד על גבי, בכך שהתחברו כדי לקחת את נפשי.

[5] יש כאן גם לשון נופל על לשון, עם שמו של שאול.

[6] השורש "רכס" קשה כי אינו מופיע הרבה בתנ"ך. אולי זה דבר מכוסה, או דבר שקשור לדבר.

[7] אפשר לפרש "נגרזתי" כשיכול אותיות של "נגזרתי" או מלשן "גרזן". המשמעות זהה.

[8] אפשר גם לפרש על סלע המחלקות שנזכר מיד אחרי קעילה, ונאמר בו: "וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם" (שמואל א' כג, כו).

[9] זה כמו האמור במזמור כז: "קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'".