המזמור[1] אומר שהבטחון האמיתי בעולם הוא רק לבטוח בה' ולא בפתרונות ארציים, כי רק לה' יש יכולת באמת בעולם, ולכן העיקר הוא לדבוק בו. ומתאים לאמרו לחזק את הבטחון ביכולת ה' להושיע, ולחזק את הרצון לדבוק בו.
א אתם הצדיקים תשמחו על מה שאתם מחוברים לה' רַנְּנוּ צַדִּיקִים בה' ומי
שליבו ישר מתאים לו להלל את ה' על מעשיו[2] (והרשע לא יהלל כי הם לפעמים
נגדו) לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: ב וההודאה לו תהיה בשמחה הוֹדוּ לה'
בְּכִנּוֹר ותפרטו שבחיו בכל מיני הניגון
שאפשר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ-לוֹ: ג ותשירו לו על כל ישועה ונס פרטי כך שהוא שיר חדש בכל פעם שִׁירוּ-לוֹ
שִׁיר חָדָשׁ ותמשכו לזה גם לב אנשים
אחרים עד שיריעו כולם להתגלות ה' הזו הֵיטִיבוּ נַגֵּן
בִּתְרוּעָה: ד ומה שתשירו לו זה (שמצד רצון ה' ומגמתו בעולם) כל מה שאמר ה' שיהיה
בבריאה מוביל אל הטוב המוחלט כִּי-יָשָׁר
דְּבַר-ה' וכל מה שעושה במהלך ההיסטוריה
ניתן לסמוך עליו שמוביל לשם[3] וְכָל-מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: ה ומבחינת המגמה ה' רוצה שיהיה הכל לפי מה שנכון ולפי מה שראוי לכל אחד אֹהֵב צְדָקָה
וּמִשְׁפָּט אבל עד שיהיו ראויים, הכל
נעשה בחסד ללא גבול וכל מה שקיים נעשה בחסד ורק יוכל להצדיק בהמשך את קיומו במשפט[4] חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ: ו (ומצד יכולת ה' להשפיע על העולם) באמירה אחת של ה' נבראו השמים[5] בִּדְבַר ה'
שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וכל המלאכים והכוחות בעולם
הולכים לפי הכיוון וההנעה שהוא נטע בהם שזה מעניק להם את חיותם וּבְרוּחַ פִּיו כָּל-צְבָאָם: ז ובארץ מצד עצמה לא יכלו להתקיים החיים אלא שקיבץ בבריאה את המים מעל
היבשה אל הים נגד תכונתם להיות למעלה[6] כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם וחלק מהמים שם כמי תהום שלא יציפו את הארץ גם אחר כך, כמו שהיה במבול נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: ח ולכן כל הבריאה עושה דבר ה' ויראה להפר דברו יִירְאוּ מה'
כָּל-הָאָרֶץ ובני האדם מתרחקים ממנו[7] מפחדם שלא ישגיח עליהם ולא יפגע בהם[8] מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל-יֹשְׁבֵי תֵבֵל: ט כי די היה בדברו לברוא הכל כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי ורק בגלל ציוויו העולם ממשיך להתקיים ואם כן יש לו כח לעשות כל מה
שירצה הוּא-צִוָּה וַיַּעֲמֹד: י (ומצד יכולת ה' להשפיע על בני אדם) ה' מונע את ביצוע תכנוני העמים ה' הֵפִיר
עֲצַת-גּוֹיִם ומשנה את עצם הרצון של קבוצות
בני אדם[9] הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: יא ולעומתם מה שתכנן ה' מתקיים כל הזמן עד העולם הבא עֲצַת ה'
לְעוֹלָם תַּעֲמֹד ורצונו המוסתר מעיני אנשים
מתקדם בכל דור לפי מה שמתוכנן לאותו דור מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: יב ולכן יציב באמת יהיה העם שבוחר ללכת בדרך ה' ולפי רצונו אַשְׁרֵי הַגּוֹי
אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהָיו שהוא גם העם שה' בחר לחלקו
בעולם ולכן מקדם אותו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: יג (ומצד השגחת ה' על בני אדם) ה' הסתכל על הארץ ממדרגת השמים מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' וראה
כבר מראש את כל דורות האדם מה יהיה ענינם רָאָה
אֶת-כָּל-בְּנֵי הָאָדָם: יד ומכסא מלכותו ששופט את העולם מסתכל בדקדוק מִמְּכוֹן-שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אל כל הגרים בארץ בדור מסוים לכוון את מעשיהם אֶל
כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: טו והוא יצר את רצונם ויצריהם כולם כאחד ולכן יודע מה תהיה דרך מחשבתם הַיֹּצֵר יַחַד
לִבָּם ויודע לצפות מה יצא מכל מעשה שעושים[10] הַמֵּבִין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶם: טז (ומכל אלו יוצא לנו) שמלך לא ינצל בגלל שיש לו הרבה חיילים אם ה' לא
רוצה בזה אֵין-הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב-חָיִל ואדם פרטי לא ינצל מצד שיש לו הרבה כח אם ה' לא רוצה בזה גִּבּוֹר
לֹא-יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ: יז והבוטחים על סוסי אחרים[11] שיושיעו אותם עלולים לגלות שאי אפשר לסמוך על המושיעים שֶׁקֶר הַסּוּס
לִתְשׁוּעָה ואפילו אם יבואו להושיעם בחיל
רב אפשר שלא יצליחו להציל אותם מהצרה כי האויב חזק יותר וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: יח ומה שבאמת עוזר זה השגחת ה' על מי שרוצים לעשות רצונו הִנֵּה עֵין ה'
אֶל-יְרֵאָיו ומצפים שיתן להם בחסדו לא כי
מגיע להם לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: יט ולא שיתן להם כל רצונם, כי לפעמים הייסורים טובים, אלא שלא ימותו לְהַצִּיל
מִמָּוֶת נַפְשָׁם ולתת להם צרכי פרנסתם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: כ ואנחנו ממתינים להצלת נפשנו דוקא על ידי ה' נַפְשֵׁנוּ
חִכְּתָה לה' כי דווקא הוא העוזר לנו במעשי
ידינו ומגן עלינו מפני צרות עֶזְרֵנוּ
וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כא כי רצוננו ישמח בחיבור אליו כִּי-בוֹ
יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כי אנחנו רוצים להיות שייכים
להופעתו בעולם לפי מבט הקדושה לא לפי המטרות של העולם הזה כִּי בְשֵׁם
קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: כב ולכן נבקש שיופיע עלינו החסד שלך לפי רצונך יְהִי-חַסְדְּךָ
ה' עָלֵינוּ לפי המידה שבה אנחנו מצפים
להופעתך עלינו כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
[1] המזמור אינו לפי סדר א' ב', אבל יש בו 22 פסוקים שזה ענין לעצמו, כמו שאמרנו במזמור כה.
[2] זה כנגד מה שנאמר בסוף המזמור הקודם "שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב".
[3] פרוש נוסף: מה שה' ציוה אותנו לעשות הוא תמיד ישר, ובכל מה שה' עושה אפשר לסמוך עליו, גם אם הוא נותן לך יסורים, כמו שאמרנו בפסוק "שבטך ומשענתך המה ינחמוני" (כג, ד).
[4] פרוש נוסף: ה' אוהב לעשות צדקה עם מי שאפשר, ולעשות משפט למי שצריך ייסורים, ושניהם הם חסד ה', כמו שאמרנו במזמור הקודם ש"והבוטח בה' חסד יסובבנו".
[5] כי הארץ נבראה בהרבה אמירות.
[6] פרוש נוסף: ה' כונס אותם על ידי נס כמו בקריעת ים סוף ובמעבר הירדן, שקמו המים נד אחד.
[7] "מגור" הוא פחד שגורם לאדם להתרחק, מלשון גרירה וגירות.
[8] חוץ מעם ישראל שדוקא מתקרבים אליו, אבל הגויים שאינם רוצים לקיים, מעדיפים להתרחק מתוך פחדם, ולא לקבל את התורה, שתגרום להשגחה עליהם.
[9] נראה שהכוונה היא שה' משפיע רק על צורת חשיבה של רבים, אבל אינו מתערב בבחירתו החופשית של יחיד.
[10] פרוש נוסף: ה' יודע מה מניע את המעשים שבני האדם עושים, ושופט אותם על פי זה.
[11] אמר דוקא "סוס" כדי לרמוז למצרים, כמו שנאמר: "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד" (ישעיהו לא, א).