המזמור אומר שגם כשה' מייסר אותנו, איננו רוצים שירחק ממנו ולא ישגיח עלינו, אלא רוצים לתקן את סיבת הייסורים, ומצדיקים עלינו את הדין. ומתאים לאמרו למי שיש לו ייסורים ומתקשה לתקן את חטאיו, או כדי להצדיק את הדין.
א מִזְמוֹר לְדָוִד שרוצה
להזכיר עצמו לפני ה' אף שבזה באים עליו יסורים לְהַזְכִּיר: ב בקשתי מה' אינה שיפסקו היסורים אלא רק שלא יהיו לתקן חטא של אחר[1] ה'
אַל-בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי ולא יהיו
מצד הכעס לכלות אותי[2] אלא לתקן וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי: ג כי עצם מה שחיצך פוגעים בי כִּי-חִצֶּיךָ
נִחֲתוּ בִי בזה נחה עלי ידך להשגיח עלי
ואיני מבקש שתסור וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ: ד ומה שאין מקום שלם בבשר שיכול להתרפא מפני הכעס שאתה פוגע בי אֵין-מְתֹם
בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ זה מפני
שאין שלמות פנימית אצלי בבסיס המעמיד אותי כי חטאותי יצרו את הפגיעה הזו[3] אֵין-שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי: ה כי הטעויות המחשבתיות שלי גבהו יותר ממה שיש בי דעת לתקנם כִּי עֲוֹנֹתַי
עָבְרוּ רֹאשִׁי והם מתרבים כל כך שהם כבר
מרכזיים אצלי ולא מצליח להפטר מהם כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי: ו והמכות שכבר קבלתי מה' מעלות ריח רע ומרקיבות את הבשר הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי וזה מפני שנוח לי להשאר בספק ולא לתקן את הדרוש בעקבותיהם[4] מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי: ז וככל שעיותתי יותר את דרך החשיבה כך ירדתי יותר כמעט עד כמה שאפשר[5] נַעֲוֵיתִי
שַׁחֹתִי עַד-מְאֹד ואף שיש יום, אני הלכתי
בחשיכה כי לא רואה נכון מה צריך לתקן[6] כָּל-הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי: ח כיון שמפני כסילותי רצוני הטבעי נהיה בזוי, גם אברי הפנימיים
מתקלקלים מהמכות כִּי-כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה ואין בכל בשרי מקום אחד שלם שאני עושה בו את הטוב אלא הכל נגוע
בעבירות ולכן גם מוכה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי: ט וכתוצאה מכל זה הפסקתי לעשות את מעשי[7] נְפוּגוֹתִי ונהייתי
מסכן ושבור עד כמה שאפשר להיות בלי להשבר לגמרי[8] וְנִדְכֵּיתִי עַד-מְאֹד
ואף שרצוני עושה הרבה רעש שלא אשים לזה לב[9] שאגתי בקול גדול להתגבר עליו שָׁאַגְתִּי
מִנַּהֲמַת לִבִּי: י שאתה אדון שלי ואתה רואה את כל תאוותי הרעות אֲדֹנָי
נֶגְדְּךָ כָל-תַּאֲוָתִי ומשגיח גם
על הקושי שלי בעקבות הייסורים וְאַנְחָתִי
מִמְּךָ לֹא-נִסְתָּרָה: יא ואילו רצוני מסתובב שוב ושוב וחוזר לסורו לִבִּי סְחַרְחַר
ואין בי כח לתקן כמו שצריך עֲזָבַנִי כֹחִי ואין בי
מספיק תורה שתראה לי את הדרך הנכונה[10] וְאוֹר-עֵינַי גַּם-הֵם אֵין אִתִּי: יב ואין מי שעוזר לי לצאת מהמצב כי אלו שאהבו אותי והיו איתי במגע כיון
שרואים את מכותי מתרחקים כי חושבים שאני רשע אֹהֲבַי וְרֵעַי
מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ ולכן גם
קרובי משפחתי, אף שאינם יכולים להנתק ממני, מתרחקים פיזית[11] וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ: יג ואלו שרוצים להרגי חושבים שיש להם אפשרות ללכוד אותי בזה וַיְנַקְשׁוּ
מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי והרוצים ברעתי מדברים דברי
רעה וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת ומדברים שקרים לומר שזה באשמתי ושה' עזב אותי[12] וּמִרְמוֹת כָּל-הַיּוֹם יֶהְגּוּ: יד וכיון שהתנהגתי כמי שלא שומע את התוכחה של ה' וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ
לֹא אֶשְׁמָע ולא הגיתי בתורה מספיק לתקן
את עצמי וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח-פִּיו: טו לכן גם מולם נהייתי כמי שלא שומע דבריהם הרעים עלי וָאֱהִי כְּאִישׁ
אֲשֶׁר לֹא-שֹׁמֵעַ ואיני מוכיח אותם חזרה על
מעשיהם וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת: טז וזה מכמה סיבות: גם כי אין לי דבר איתם אלא שאיפתי אליך כִּי-לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי
ואתה תענה להם כשיתגלה שאתה אדון שלי ומשגיח עלי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי: יז וכן שאמרתי שאם אוכיח אותם ישמחו יותר אם יבואו עלי עוד צרות כִּי-אָמַרְתִּי פֶּן-יִשְׂמְחוּ-לִי שגם כשרגלי רק מתחילה ליפול הם יגדילו את הנפילה כאילו נפלתי לגמרי בְּמוֹט רַגְלִי
עָלַי הִגְדִּילוּ: יח וזה כי אני מבוסס[13] על צליעה מצד חטאי כִּי-אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן ויודע תמיד על מכותי וכאבי ושהם יוכלו להוכיח מהם שאני טועה וּמַכְאוֹבִי
נֶגְדִּי תָמִיד: יט וכן מצד שאני לא מחפש להוריד את הלעג שלהם אלא אני מתוודה על עיוות
המחשבה שלי כִּי-עֲוֹנִי אַגִּיד ומפחד
מתוצאות חטאי ואת זה רוצה לתקן אֶדְאַג
מֵחַטָּאתִי: כ וכנגד מה שחיזקתי את היצר הרע עלי גם אויבי מקבלים חיים ועוצמה וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ ומתרבים השונאים אותי אף שאינם צודקים וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר: כא ותחת מה ששילמתי לה' רעה תחת טובה גם הם כך וּמְשַׁלְּמֵי
רָעָה תַּחַת טוֹבָה וינסו להכשיל אותי דוקא על מה
שאני מחפש לעשות טוב יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת (רדופי)-רָדְפִי-טוֹב: כב ולכן אני מבקש שלא תעזוב אותי שלא ליסר אותי אַל-תַּעַזְבֵנִי
ה' אֱלֹהַי שבזכות זה אשאר בקרבת אלוקים אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי: כג ואז תמהר לעזור לי גם מצרותי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי שאדנותך עלי היא מה שיושיע אותי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי:
[1] "קצף" הוא כעס עקיף, כגון כעס שנגרם מחטא של אדם אחד, ופוגע גם באדם אחר, או שהחטא נגרם בטעות, כמו בפסוק "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" (במדבר טז, כב), וכן "והיה אתם תמרדו היום בה' ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף" (יהושע כב, יח), "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים קו, לב).
[2] "חמה" – כעס פנימי. "אף" – הופעה של כעס חיצוני.
[3] זאת לעומת מה שנאמר בצדיק "שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה" (תהלים לד, כא), שהייסורים לצדיק אינם פוגעים בבסיס שאי אפשר לתקן אלא רק בבשר, ואילו חטא פוגע פגיעה בסיסית.
[4] פרוש נוסף או נמשל: המעשים הרעים הורסים את האדם כלפי פנים, ועושים ריח רע כלפי חוץ.
[5] אבל רק "עד מאוד" ולא מאוד ממש, כי הוא רוצה לשוב בתשובה.
[6] פרוש נוסף או נמשל: העוון מוריד את האדם לארץ ומנתק אותו מהשמים, ומחשיך לו את אור התורה, שלא יראה נכון את העולם.
[7] "לפוג" פרושו להפסיק לפעול.
[8] "עד מאוד" ולא מאוד בכלל.
[9] "נהם" – קול שעושה האריה לבלבל את הטרף, כדי שלא ידע מה לעשות.
[10] אפשר לומר שאין לו כוח לתקן, כיון שהשתמש בכוחו למעשים רעים, וה' לוקח ממנו את כוחו; וכיון שלא למד מספיק תורה, גם היא עוזבת אותו.
[11] פרוש נוסף או נמשל: כיון שאדם חוטא ורוצה רק בטובת עצמו, ממילא אוהביו ורעיו מתרחקים ממנו, כי אינו טוב להם.
[12] פרוש נוסף או נמשל: מבקשי נפשו יכולים ללכדו בחטאו, ודורשי רעתו יכולים לדבר על חטאיו שעשה באמת, וממילא גם מוסיפים דברים שלא עשה.
[13] "נכון" מלשון "כן", שהוא בסיס.