המזמור אומר כהמשך למזמור הקודם, שאחרי גוג ומגוג, יעבדו כל העמים את ה', אבל עדיין תהיה לעם ישראל מדרגה נפרדת. ומתאים לאמרו לזכור את מגמת העולם ולאן יגיע לעתיד לבוא.
א לַמְנַצֵּחַ
לִבְנֵי-קֹרַח מִזְמוֹר: ב כל קבוצות בני האדם יעזרו זה לזה לעבוד את ה' כָּל-הָעַמִּים
תִּקְעוּ-כָף[1] וירימו קול גדול לה' השופט את
הארץ וישבחו אותו על מעשיו[2] הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: ג ויאמרו שה' הוא גבוה מכל שאר הכוחות בעולם כִּי-ה' עֶלְיוֹן
וצריך לירא ממנו לעשות רצונו נוֹרָא והוא המולך באמת על כל מה שיש בארץ ומקובל על כולם כמלך מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל-כָּל-הָאָרֶץ: ד ואמנם לנו יש יחס מיוחד כי יהרוג[3] את העמים שיתנגדו לשלטוננו יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ ואלו שיפריעו לנו לכבוש את ארצנו וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ: ה ויתן לנו חזרה את ארצנו יִבְחַר-לָנוּ אֶת-נַחֲלָתֵנוּ ששם יתגלה גדולת עם ישראל כמדרגה בפני עצמו אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב שאותנו
אוהב באופן תמידי ומהותי גם כשכל הגויים עובדים אותו אֲשֶׁר-אָהֵב סֶלָה: ו ואלוקים כשופט הארץ, שזה השם שמכירים הגויים, מתעלה בעולם במה שהם
מריעים לגדולתו עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה וה' בורא העולם, שזה השם שאנחנו מכירים, מתעלה בקול השופר שלנו שמקבץ
אותנו סביב מלכותו[4] ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: ז ולכן כל הגויים תפרטו את גדולת אלוקים השופט וככל שתפרטו כך תבינו
יותר דעת אלוקים ותוכלו לפרט עוד[5] זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ אבל גם תפרטו את גדולת ה' כמלך ישראל שעל ידי שישראל קיבלו מלכותו
מלך על העולם כולו וגם מזה תלמדו דעת אלוקים ותוכלו לפרט יותר זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: ח ותזמרו על מה שה' מולך על כל בני העולם ותזמרו לו על מה שגרם לכם
להבין את מציאותו בעולם כִּי מֶלֶךְ כָּל-הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ
מַשְׂכִּיל: ט וה' מולך על העמים הנפרדים ביד חזקה מָלַךְ אֱלֹהִים
עַל-גּוֹיִם ואז מולך על העולם כולו בכסא
המשפט שקדוש ונבדל מעניני העולם הזה אֱלֹהִים יָשַׁב
עַל-כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: י וחסידי אומות העולם שמתנדבים מדעתם נְדִיבֵי עַמִּים
יתאספו יחד אל עם ישראל לעבוד את ה'
נֶאֱסָפוּ לא רק מצד הפחד כשאר הגויים אלא כמידת אברהם שקרא בשם ה' לעולם כולו עַם אֱלֹהֵי
אַבְרָהָם[6] כי הם המגינים על ארצם מצרות[7] במה שהם שייכים לאלוקים באמת ולא רק מיראה כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי-אֶרֶץ[8] ועל ידי זה נעלה עוד יותר שגם
הגויים מכירים בעבודה מאהבה[9] מְאֹד נַעֲלָה:
[1] "תקיעת הכף" משמעותה שידי תהיה תמיד בעזרת ידך, ולכן היא משמשת במתן ערבות. כאן משמעותה היא שכולם ילכו יחד לעבוד את ה' ויעזרו זה לזה.
[2] פרוש נוסף: כל העמים יפסיקו להילחם ביניהם כי יסכימו כולם לקבל את ה' למלך ולאלוקים, ולכן כבר לא יהיו חילוקים לאומיים ודתיים.
[3] "ידבר" מלשון "דֶבֶר", כלומר מגפה, וזה מה שיעשה בגוג ומגוג.
[4] תקיעה בשופר נועדה לקבץ את כל הציבור יחד, ולכן בהמלכה תקעו בשופר.
[5] "לזמר" מלשון "זמורות", שהן ענפים דקים שמתפרטים. לפי זה, "זמר" הוא שיר שבח שמפרט את כל הצדדים של הדבר.
הכפל "זמרו אלוקים זמרו" אומר שיש כאן שתי מדרגות או שני זמנים שונים.
[6] כנגד "משגב לנו אלקי יעקב סלה" שבמזמור הקודם.
[7] כמו שנאמר בזכריה (יד, טז-יז): "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם".
[8] כנגד "מגן אברהם" – "אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד" (בראשית טו, א).
[9] פרוש נוסף: כי כוחות הטבע המגינים על הארץ, שהעמים היו עובדים אותם, שייכים כולם לאלוקים, והוא עוד "נעלה מאוד" מעליהם.