המזמור מודה על ישועה מצרה וגם על מה שהצרה עצמה הצילה את האדם מלחטוא והשיבה אותו בתשובה. ומתאים לאמרו כתודה על ישועה מכל צרה, וכהודאה על הטוב שיצא מהצרה עצמה.
א לַמְנַצֵּחַ
לְדָוִד מִזְמוֹר: ב אני מצידי שאפתי אל ה' כפי שיכלתי קַוֹּה קִוִּיתִי
ה' וה' עזר לי שירד אלי וַיֵּט אֵלַי ולכן שמע בקשתי להצלה כיון ששבתי אליו וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי: ג והציל אותי מעומק הצרה שהיתה מכלה אותי[1] וַיַּעֲלֵנִי
מִבּוֹר שָׁאוֹן ומחטאי ששיקעו אותי ומנעו
ממני להחלץ מהם מִטִּיט הַיָּוֵן ולא רק
העלני מהבור גם העמיד אותי על סלע גבוה של הצלחה וַיָּקֶם עַל-סֶלַע רַגְלַי ולא רק הצילני מהטיט גם חיזק את רגלי שיהיו יציבות שלא אחטא כּוֹנֵן
אֲשֻׁרָי: ד ועל ידי זה נתן לי אפשרות לשבח אותו שבח על ישועה חדשה וַיִּתֵּן
בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ שמזה ילמד העם כולו שאלוקינו
משגיח עלינו גם בשאר מקרים תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ ומזה
ילמדו אנשים רבים יִרְאוּ רַבִּים וילמדו
לירא מה' לעשות מצותיו כדי להיות מושגחים וְיִירָאוּ ולבטוח רק בו כי הוא המושיע באמת[2] וְיִבְטְחוּ
בה': ה וילמדו שאף הגבר החזק יהיה יציב באמת כשסומך על ה' בעת צרה אַשְׁרֵי
הַגֶּבֶר אֲשֶׁר-שָׂם ה' מִבְטַחוֹ ולא
פונה ממנו אל חוזק מדומה[3] וְלֹא-פָנָה
אֶל-רְהָבִים ואל אלילים שמסיטים את האדם
מדרך ה' ולא מקיימים הבטחתם כשצריך וְשָׂטֵי
כָזָב: ו (ואיך אפשר להודות לה') הרי מעשיך איתי רבים כל כך שעל כל פרט בחיי
צריך להודות על השגחתך רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי ואתה עושה בשבילנו דברים מופלאים כניסים וניסים נסתרים וכן מתכנן מה
לעשות בשבילנו נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אף שאין לנו שום השוואה אליך, שתעסוק בבריות שפלות כמונו אֵין עֲרֹךְ
אֵלֶיךָ ולכן גם אם אעביר את המידע על
מה שעשית, ואדבר בזה עוד ועוד, עדיין הם גדולים ורבי כח מכדי שיהיה אפשר לנסח אותם
אַגִּידָה
וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר: ז וכתודה על כל זה לא רצית שאקריב קרבנות[4] זֶבַח וּמִנְחָה
לֹא-חָפַצְתָּ אלא שאקשיב לדברך[5] אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי וגם
מהאזניים האלה לא בקשת עולה שאין חיוב בה, או חטאת שהרי אתה מעדיף שאדם לא יחטא עוֹלָה
וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ: ח ולכן העיקר בהודאה לומר כהצהרה שאני בא אל ה' על ידי ספר התורה ומקבל
עלי לעשותו אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה-בָאתִי בִּמְגִלַּת-סֵפֶר כָּתוּב עָלָי: ט וכיון שמקבל עלי את התורה נהיה לי רצון מעשי לעשות מה שה' מתרצה בו לַעֲשׂוֹת-רְצוֹנְךָ
אֱלֹהַי חָפָצְתִּי עד שמגיע למדרגה שהתורה טבעית
לי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי: י והודעתי את הטוב והישר החדש שעשית בִּשַּׂרְתִּי
צֶדֶק בפני אנשים רבים שנקהלו לשמוע בְּקָהָל רָב כי לא אמנע מלומר את ההודאה לה' למרות שאי אפשר לומר הכל הִנֵּה שְׂפָתַי
לֹא אֶכְלָא ואתה ה' יודע את כל הענין
ואני רק אומר מה שיכול ה' אַתָּה יָדָעְתָּ: יא וגם את העובדה שהצרה עצמה היתה טוב וישר לא הסתרתי מעצמי צִדְקָתְךָ
לֹא-כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי ואמרתי
לכולם גם את מה שסמכתי עליך בזמן הצרה אף שלא נושעתי מיד אֱמוּנָתְךָ וגם את הישועה בסופו של דבר וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי ולא העלמתי גם את החסד שבישועה ועצם הקיום, וגם את האמת שבעונש על מעשי לֹא-כִחַדְתִּי
חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ וכל זה
לכל האנשים הרבים שילמדו מזה אף שיש בזה בושה לי על מעשי הרעים לְקָהָל רָב: יב ואומר להם שאתה מצידך אף פעם לא עוצר רחמיך אַתָּה ה'
לֹא-תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי ובין אם
על ידי חסד ובין אם על ידי אמת לפי מעשי הרעים, תמיד תשמור אותי בין מהמות בין
מהחטא חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי: יג (וגם מהעונש והייסורים יוצא שבחו של ה') כי כשנוספו עלי עוד ועוד
רעות[6] כִּי
אָפְפוּ-עָלַי רָעוֹת עד שהם
המצב הרגיל ואין טעם למנותן כל אחת לעצמה עַד-אֵין מִסְפָּר וזה כיון שתוצאות עיוות המחשבה שלי הגיעו אלי הִשִּׂיגוּנִי
עֲוֹנֹתַי ולא הצלחתי לבדי להבין מה
הדרך הנכונה לצאת מזה וְלֹא-יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת כיון שכיסו את דעתי טעויות רבות בצורת החשיבה עָצְמוּ
מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי[7] וכבר לא היה בי רצון טוב לתקן וְלִבִּי
עֲזָבָנִי: יד למרות זאת יתרצה ה' בי אז להצילני מחטאי רְצֵה ה'
לְהַצִּילֵנִי וגם במצב הזה יבא מהרה לעזרתי
ה' לְעֶזְרָתִי
חוּשָׁה: טו ואז יתביישו למפרע אלו שרצו להוסיף את נפשי להיות רעה כמותם ויחד עם
זה ינסו להעלים עצמם מפחד ה'[8] יֵבֹשׁוּ
וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ והרוצים ברעתי מצד עצם הרעה יחזרו בהם מנסיונותיהם כיון שיראו שה'
איתי וינסו שלא להראות מבושתם יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי: טז וכל אלו ששמחו ברעתי על כל צרה וצרה שבאה עלי יהיו שוממים כתוצאה
מבושתם כי יתגלה שכל הכיוון שלהם בחיים אינו נכון יָשֹׁמּוּ
עַל-עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח: יז ולעומתם תהיה שמחה גדולה על השלמת תהליך הרעה על ידי ישועתי, ושמחה
על מה שמצאו אותך בעולם אלו שמחפשים את הופעתך בעולם יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל-מְבַקְשֶׁיךָ וגם האוהבים דוקא את התשועה יאמרו שבאמת ה' גדול תמיד גם בצרה, כי
ילמדו מישועתי שגם הצרה היתה בהשגחה יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ: יח ולא שהייתי זכאי לזה אלא אני חסר במעשים ורוצה יותר ממה שיש בידי זכות וַאֲנִי עָנִי
וְאֶבְיוֹן אבל אני עבד ה' ולכן הוא
מחשיב לי את חזרתי אליו אחר הישועה אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי כי
ה' הוא העוזר לי מיצרי הרע על ידי הצרות ובו אני בוטח שיושיע אותי מהצרות עֶזְרָתִי
וּמְפַלְטִי אַתָּה ורק מבקש שלא יקח הרבה זמן עד
שישגיח עלי ויושיע אותי אֱלֹהַי אַל-תְּאַחַר:
[1] נראה ש"שאון" כאן מלשון "שואה".
צרה משולה לבור מצד שהיא לוכדת את האדם, ומצד שהרשע יורד שאולה במותו. יש כאן משל של ירידה ושל חשיכה.
[2] פרוש נוסף: כיון שיהיה שיר חדש על הנס ולא על הטבע הקבוע, יראו אותו רבים ולא רק החכמים שיכולים לראות את ה' גם בטבע, "וייראו" מה' כי יראו שיש שכר ועונש על ידי הנס, "ויבטחו בה'" כי יראו שהטבע אינו העיקר אלא ה' מתגבר עליו.
[3] בדרך כלל, "רהב" הוא משל למצרים, שעליהם סמכו מלכי ישראל אחר כך.
[4] פרוש נוסף: גם עבודת ה' אינה מכוונת לטובתך, שהרי אינך צריך את הקרבנות, אלא היא לטובתנו.
[5] וכן אומר שמואל לשאול "הַחֵפֶץ לה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים" (שמואל א' טו, כב).
[6] "אפפו" הוא שורש כפול של "אף", ומשמעותו דבר שנוסף שוב ושוב.
[7] כנגד "אגידה ואדברה עצמו מספר". וכיון שהם כל כך רבים, גם ה"רעות עד אין מספר".
[8] אפשר לפרש "לספותה" גם מלשון סוף, כלומר רוצים לשים לנפשי סוף.