דוד מבקש שה' יקבל את תשובתו וינקהו מהחטא. ומתאים לאמרו למי שחטא ורוצה לחזור בתשובה ושה' יקבל את תשובתו.
א לַמְנַצֵּחַ
מִזְמוֹר לְדָוִד: ב כאשר נתן בא והודיעו שמעשה בת שבע היה חטא ושיהיו לו ייסורים על זה[1] בְּבוֹא-אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר-בָּא אֶל-בַּת-שָׁבַע: ג אמצא חן בעיניך כמו שהיה חסדך איתי עד עכשיו, שאמרת שאני וזרעי נמלוך
לעולם חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ וכיון שרצונך בי תנקה את מה שמרדתי בך במידת רחמיך כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי: ד ולכן אינני מבקש שלא תייסר אותי אלא אדרבה תכבס אותי בייסורים ככל
הדרוש מעיוות המחשבה המבדיל אותי
ממך (הרבה) הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי ותטהר אותי מטומאת החטא שכבר עשיתי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: ה כי אני יודע עכשיו ומודה שמרדתי ברצונך כִּי-פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע ורואה כל הזמן את החטא שיצרתי בפועל בעולם ורוצה לתקנו וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: ו שמצד המרד רק לך חטאתי כי כלפי בני אדם יש לי הסברים אבל מולך אין לי
פתחון פה לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי והמעשה
שעשיתי אינו טוב בעיניך, כמו שחשבתי, ואני יודע עכשיו שהיה רע וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי ואז כשתייסר אותי תקיים בצדק את דברך הטוב שדיברת אלי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ ויחד עם זה תוכל לזכות אותי בדין כיון שהייסורים יכפרו על החטא[2] תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ: ז (והמחילה על החטא מוכרחת כיון שהחטא מוכרח) כי כבר מראשית היצירה
נוצרתי בעיוות מחשבה שיצירת האדם מונעת מתאווה ולא ממחשבה על גדולת המעשה הֵן-בְּעָווֹן
חוֹלָלְתִּי ורצון אמי במעשה החטיא את
המטרה שאם היתה חושבת על צער ההריון אולי לא היתה רוצה בו וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי[3]: ח וכך צריך להיות שיהיה החטא מוכרח כי אתה רוצה אמת כל כך גדולה שאנשים
לא יכולים להבינה ולכן היא מטוייחת ונראית להם בדרכים אחרות כתאוות ההולדה הֵן-אֱמֶת
חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת ויש בדברים שנראים סתומים
בעיני אנשים, חכמה עמוקה שה' מגלגל, ובהם תודיע לי את חכמתך כשאראה מה מתגלגל על
ידי החטא[4] וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי: ט ומצד טומאת עיוות המחשבה שמרחיקה אותי ממך תחזיר אותי לדרך הישר,
כטהרת טמא מת ומצורע, על ידי הענוה ושפלות המחשבה המשולה לאזוב תְּחַטְּאֵנִי
בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר ומצד המעשה הרע בפועל המלכלך
את העולם תנקה אותי בייסורים ויצא רצון ה' דווקא מתוך המעשה הרע שיתברר למפרע כטוב[5] תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין: י וכמו שהשמעת אותי עכשיו שיבואו לי ייסורים, תשמיע לי אז שמחה שנשלם
התהליך ונרפא עווני תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה ואז ישמחו בגילוי חדש על ישועתם גם מוסדי הגוף ששברת בייסורים תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ: יא וכדי שנגיע לזה אל תסתכל בחטא עצמו לתת לי כפי המגיע לי עליו שאז
אמות הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי אלא יסר אותי לנקות ממני את עיוותי המחשבה וְכָל-עֲוֹנֹתַי
מְחֵה: יב ועל ידי הייסורים תיצור לי רצון נקי אליך לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים ותחזיר לי[6] את כיון ההנעה שהיה לי קודם שהיה יציב ומבוסס והחטא הסית אותי ממנו וְרוּחַ נָכוֹן
חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: יג והעיקר שלא תרחיק אותי מקרבת אלוקים להתיאש ממני אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי
מִלְּפָנֶיךָ ואל תקח ממני את ההנעה שלך
הנובעת מהקודש, במקום להעניש אותי וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי: יד ואחר שאטהר תחזיר לי גם את השמחה בהשלמת התהליך כשתושיע אותי הָשִׁיבָה לִּי
שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ ועל ידי זה תתמוך אותי בכח
המניע אותי לעשות בעולם יותר ממה שאני מחויב, שאני יכול להוסיף בעבודתך דוקא כיון
שחזרתי בתשובה וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי: טו שאוכל ללמד את דרכי התשובה למורדים בך אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ ואז יוכלו לשוב אליך כמוני גם חטאים אחרים וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: טז ובמהלך הייסורים הצֵל אותי מהצורך לשפוך דמים במרד אבשלום כדי להציל
את עצמי כדי שתהיה תשועתי לבסוף שלמה ותהיה על ידך[7] הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי ואז אוכל לשבח אותך על האמת שעשית בעצם הייסורים שיתגלו לבסוף כטובה תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ: יז וכשתושיע אותי אז תפתח את יכולת ההודאה שלי שרוצה להודות כבר עכשיו[8] אֲדֹנָי שְׂפָתַי
תִּפְתָּח ופי יאמר מעצמו את תהילתך גם
על הצרה וגם על הישועה וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: יח כי אין ביכולתי לכפר על חטא מזיד בקרבנות שאם היית רוצה הייתי נותן כִּי
לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה וגם קרבן
עולה לא מרצה אותך על מזיד עוֹלָה לֹא
תִרְצֶה: יט אלא הזבח הרצוי לך הוא שאשבור את ההנעה השלילית שאפסיק לחטוא כמו
שמפורט במזמור הקודם זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה ושישבר רצוני לרע[9] וידכא בייסורים לֵב-נִשְׁבָּר
וְנִדְכֶּה וזה רצוי לך ולא תרחיק ממך את
החוזר אליך כך אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: כ וסוף שישוב גם החטא הזה למטרתו המקורית ללדת את שלמה ותרצה בו להקים
בציון את בית המקדש כמו שהבטחת לי הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן ותושיע אותנו מכל אויבינו מסביב תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: כא ואז גם תרצה מאיתנו את עבודת הקרבנות, שלמים שיוקרבו לפי האמת והנכון
ולא למילוי תאווה אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק ועוד יותר עולות שיעלו כליל על המזבח עוֹלָה וְכָלִיל ואז יעלה שלמה על מזבחך פרים רבים ומהחטא המתוקן תצא עבודת ה'[10] אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים:
[1] כמו שכתוב שם "וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ… וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לה' וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת: אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי ה' בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת" (שמואל ב' יב).
[2] פרוש נוסף: המטרה היא שתזכה אותי במשפט, אבל כדי שזה יהיה צודק, צריך ייסורים לפני כן לכפר על החטא, ואז יהיה דין צדק, כי יש בו ייסורים, ומצד שני יצא זכאי במשפט בכללו.
[3] פרוש נוסף על הענין כולו: כיון ש"בעוון חוללתי", משמע שמציאות החטא מוכרחת, ואם כן איך אפשר להעניש רשעים? התשובה היא, שגם מציאות התשובה מוכרחת, ש"הרב כבסני מעווני", והרשע אינו נענש על מה שחטא אלא על שחטא ולא שב. ולכן "יצדק ה' בדברו", שמצווה לעשות כך ולא כך, ויזכה במה שהוא עושה משפט, כיון שהרשע היה יכול לשוב ולא שב.
[4] כיון שצריך היה שדוקא בנה של בת שבע יבנה את המקדש.
[5] זה המשל לשלג, שהוא קר וממית, אבל לאחר זמן, כשהוא נמס, מתגלה שהוא באמת מים חיים. וכן אמר במזמור קמז: "הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר: משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמוד: ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים".
[6] "חדש" בכל מקום בתנ"ך משמעותו דבר שהיה ישן ועושים אותו שוב.
[7] פרוש נוסף: "הצילני" שלא לחייב אותי על דמי אוריה, אף שמצד עצם הדין "לארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו" (במדבר לה, לג).
[8] פרוש נוסף: כשתסלח לי, תפתח בזה את פי, שהרי כל עוד אני חוטא, אין לי רשות לשבח אותך.
[9] ועיקר מה שהאדם עושה הוא לשבור את רצונו הרע, וממילא ה' בורא בו לב טהור ומחדש בקרבו רוח נכון.
[10] פרוש נוסף: "כי לא תחפוץ זבח ואתנה" כיון שהמשכן חרב, ואין חטאות ואשמות של יחיד קרבות בבמה, אבל גם אז יש דרך להתקרב אל ה': "זבחי אלקים רוח נשברה". אבל "כשתיטיב ברצונך את ציון", לבנות את המקדש, "אז תחפוץ" שנקריב גם "זבחי צדק".