המזמור מבקש שה' יציל את האדם מהרשעים המראים עצמם כצדיקים, שאינו יודע להיזהר מהם, שאינם מחפשים קרבת אלוקים באמת, אלא כמסווה לעשיית רע, ושה' ישיב להם כדרכם. ומתאים לאמרו למי שיש לו אויבים לא ידועים הנראים כצדיקים.
א לַמְנַצֵּחַ
מִזְמוֹר לְדָוִד: ב שמע את עומק בקשתי במה שאני מדבר עליו תמיד, כי לא יודע לבקש בקשה
מבוררת שְׁמַע-אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי ושמור את חיי מהפחד שיש לי מאויב לא ידוע, שאין איך להתגונן ממנו מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי: ג ותסתיר אותי מעושי הרע, הנאספים לחבורה סגורה, שלא יחשבו עלי תַּסְתִּירֵנִי
מִסּוֹד מְרֵעִים ומהתאגדות העושים דברים שלא
לפי הישר[1] מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן: ד שלשון הרע שמספרים חד כחרב כי הם הורגים על ידו אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם ופועלים מרחוק כיורים חיצים במטרה לעשות דבר רע דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר: ה ורוצים לירות במי שאין בו מחשבות זדון, ולא חושד בהם, בסתר שלא ידע
מזה לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם ירו בו בלי הכנה מוקדמת ולכן לא יפחדו שיתגלו פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ: ו ובחבורתם מחזקים אחד את השני לעשות דברים רעים יְחַזְּקוּ-לָמוֹ דָּבָר רָע ויסבירו אחד לשני איך להחביא מלכודות יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן
מוֹקְשִׁים ועל שניהם אמרו מי יראה, שלא
יראו את המלכודות ולא יראה ה' שעושים רע אָמְרוּ מִי
יִרְאֶה-לָּמוֹ: ז ומראים עצמם כמחפשים להעלות עולות יַחְפְּשׂוּ-עוֹלֹת
וכאנשים תמים ומצד האמת מחפשים
לעשות עוולות עד שיגמרו את כולנו תַּמְנוּ[2] שהחיפוש שלהם הוא תחפושת חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וחושבים
שאיש לא יוכל לחפש מה בקרבם באמת ומה בעומק רצונם וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק: ח וכנגד מה שהם יורים בתם פתאום כך יעשה להם ה' מידה כנגד מידה שיוכו
בלי הכנה מוקדמת, כשהם בהצלחתם, ובלי יסורים מקדימים שיגרמו להם אולי לחזור בתשובה וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם: ט וכנגד מה ששננו לשונם כחרב, היא עצמה תכשיל אותם וַיַּכְשִׁילוּהוּ
עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם עד שהרואים את מפלתם יתנודדו
מרוב הפתעה על גודל מפלתם יִתְנֹדֲדוּ
כָּל-רֹאֵה בָם: י ואז כולם יפחדו מה' וַיִּירְאוּ
כָּל-אָדָם ויאמרו את מעשיו שרואים שעשה
במקרה הזה וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים ויבינו את דרכו גם במקרים אחרים, ושמאריך אף אבל משגיח ורואה הכל וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ: יא ואז ישמח הצדיק בעצם קרבת אלוקים שבו יִשְׂמַח צַדִּיק בה' ובמה
שהציל אותו מאלו שאי אפשר היה להתגונן מהם וְחָסָה בוֹ ויהללו את עצמם ישרי הלב על ישרות רצונם שהיא העיקר וטובה גם בעולם
הזה וְיִתְהַלְלוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב:
[1] "סוד" – חבורה סגורה. "רגש" – התאגדות, שלא כמו בלשוננו.
[2] רש"י גורס "טמנו חפש מחופש", כלומר שהם מחביאים את רשעתם בליבם.