דוד מתפלל על מלכות שלמה שיהיה מעין מלך המשיח אחרי גוג ומגוג, וישלוט בכל העולם מצד צדקותו לא מצד כוחו, ועל ידי זה יתברך שם ה' בכל העולם. ומתאים לאמרו להתפלל שמלכות ישראל תלך בדרך ה' ושיהיו ישראל אור לגויים.
א תפילת דוד על שלמה בנו[1] לִשְׁלֹמֹה ה' תתן את יכולת המשפט
האמיתית שלך לשלמה כשיהיה מלך ותפקידו לשפוט אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן ואת המלכות תן לו לפי הנכון והישר שהבטחת לי שבני ימלוך אחרי[2] וְצִדְקָתְךָ לְבֶן-מֶלֶךְ: ב ולא בשביל עצמו אלא כדי שידון את עם ישראל על פי האמת והישר יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וגם
את העניים שאין להם כח להגן על עצמם, כפי המשפט. ולא יתן שיפגעו בהם וגם לא יטה את
משפטם לטובתם וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: ג וה' ישלים את מעשיו במה שימלאו ההרים תבואה שתביא שלום בין הבריות יִשְׂאוּ הָרִים
שָׁלוֹם לָעָם והגבעות יכוסו תבואה כשיתן ה'
לעמו את הטוב והישר[3] וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: ד וגם כשיהיה לבריות כל צורכם ימשיך לשפוט את העניים בינם לבין עצמם יִשְׁפֹּט
עֲנִיֵּי-עָם ויושיע את בני האביון שאין
להם מי שיעזור להם לא מצד אביהם ולא מצד כוחם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וישבור את מי שלוקח לאחרים במרמה וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: ה וחכמת שלמה תהיה כשמש שתאיר לכולם ותגרום לכולם לירא מה' יִירָאוּךָ
עִם-שָׁמֶשׁ ותועבר על ידי מקבלי החכמה שהם כירח לדורות רבים הלאה[4] וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים: ו ומה' יבוא שפע רוח הקודש לעם המוכן לקבלה שירד כגשם על ירק גזוז
שמקבל את המים ישירות יֵרֵד כְּמָטָר עַל-גֵּז וכרבבות טיפות גשם שמרוות את הארץ[5] להצמיח צדיקים כִּרְבִיבִים
זַרְזִיף אָרֶץ: ז ולכן בימי שלמה יפרחו הצדיקים שהעולם יתאים להם יִפְרַח-בְּיָמָיו צַדִּיק ומההליכה בדרכי ה' יצא שיהיה לעם שלום רב עם כל העולם כי לא יצטרכו
צרות. עד שלא תהיה חשכת צרות כלל בימיו ולא יצטרכו לאור הירח וְרֹב שָׁלוֹם עַד-בְּלִי יָרֵחַ: ח ולכן יהיה לו שלטון שישלוט ללא מצרים מים סוף עד ים פלישתים וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד-יָם וממדבר עד הנהר וּמִנָּהָר
עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ: ט ויכנעו בפניו ציי אוניות לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים והמתנגדים לו יכרעו לפניו על כרחם עד שילחכו את העפר וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ: י ויהיה לו עושר שגם המלכים הרחוקים שמעבר לים ישמעו עליו ויביאו מנחה
שוב ושוב מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ ומלכי הארצות הרחוקות בקצות הארץ יבואו עם מתנות מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ: יא ויהיה לו כבוד כי כל מלכי הארץ יכירו בעליונותו ויכבדו אותו וְיִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ
כָל-מְלָכִים וכל העמים יהיו לכן עבדיו כָּל-גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ: יב (ולא מצד שיפעיל נגדם כח) אלא מצד מעלתו המוסרית. (שיזכה לשלטון) מצד
שלא יתעסק בצרכיו אלא בצרכי העניים לשמוע צעקתם כִּי-יַצִּיל
אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ ולעזור למעונים שאין מי
שיעזור להם ולכן טוב שהוא ישלוט וְעָנִי
וְאֵין-עֹזֵר לוֹ: יג (ויזכה לכבוד) כי מכבד את כולם ורואה תועלת במסכנים והעניים ולא משא
כי מהצד הרוחני והמוסרי הם אפילו מועילים יותר מהעשירים יָחֹס עַל-דַּל
וְאֶבְיוֹן ויקרו בעיניו נפשותם ללמדם
מוסר ולהצילם מהחטא וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ: יד (ויזכה לעושר) כי הוא יודע מה חשוב באמת בעולם שהוא מציל אותם
מהמחשבה הרעה שבלב האדם ומעשית דבר שלא כמשפט שזה עיקר הצרה בחיים מִתּוֹךְ
וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם ושעצם
חייהם יקרים לו לא מצד התועלת שיפיק מהם[6] וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו: טו ולכן ידאג שהעני יחיה ועוד יתן לו מהעושר שבא אליו שמבחינתו הוא רק
כלי להועיל לאחרים וִיחִי וְיִתֶּן-לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא ולכן העני יתפלל תמיד בעד שלמה שיצליח וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד ועל כל מה שיש לו יברך אותו כָּל-הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ: טז ותבואתו הרוחנית תתפשט בארץ שכולם יבואו לקבלה[7] יְהִי
פִסַּת-בַּר בָּאָרֶץ עד שבראש
כל הדברים היציבים וקבועים בארץ ישמעו כולם את שמע בית המקדש שמארזי הלבנון שהוא
פרי מעשיו בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וזה ישפיע גם על כל מי שיגדל בערי ישראל שיגדל על פי התורה שילמד
ממנו ולאור המקדש[8] וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ: יז וזכר שמו וגדולתו יהיו עד העולם הבא יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם ולפני שתבוא שמש הצלחתם של ישראל בימות המשיח לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ
(ינין) יבוא הצאצא שלו הנקרא על שם בית דוד יִנּוֹן[9] שְׁמוֹ ויהיה ברכה לישראל כשלמה וְיִתְבָּרְכוּ
בוֹ וכל העמים יודו שבו ראוי לדבוק והוא
היציב וקיים כָּל-גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ: יח ואנחנו נברך על זה את ה' שהוא הפועל בעולם ומשגיח על ישראל בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שכל הצלחת ישראל בימי שלמה
ובימי המשיח שהיא דבר מופלא באה וודאי ממנו שרק הוא עושה את הנפלאות עֹשֵׂה
נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: יט וכבודו המתגלה בעולם יהיה מבורך עד עולם הבא וּבָרוּךְ שֵׁם
כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם שאז כל העולם יכיר בכבוד ה' וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת-כֹּל הָאָרֶץ ואנחנו סומכים גם על מה שה' הוא אלוקי ישראל ועושה לנו נפלאות אָמֵן וגם על מה שימלא לעתיד כבודו
את כל הארץ וְאָמֵן[10]: כ וזו תפילתו האחרונה של דוד כשהמליך את שלמה תחתיו בסוף ימיו כָּלּוּ
תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן-יִשָׁי:
[1] אי אפשר לומר ששלמה אמרו, שהרי בסוף המזמור נאמר "כלו תפילות דוד בן ישי".
[2] פרוש נוסף: את העונש והמשפט שצריך לעשות לי, תן לי עצמי, ואת הצדקה שמגיעה לי, תן לבני שימלוך אחרי.
[3] פרוש נוסף: המשפט יתן לעם ישראל "שלום" שיהיה כ"הרים", שהם דברים קיימים ויציבים תמיד, ו"בצדקה" שעושים לפי האמת והישר, יבוא להם שלום כ"גבעות", כי המשפט הוא יסוד השלום בין אדם לאדם, והצדקה נוספת עליו.
[4] פרוש נוסף: כשתבוא "שמש" הצלחתם, ידעו לירא מה' שהוא הנותן להם הצלחה, ואור ההצלחה הזאת תספיק להם ל"דורות" רבים הלאה, גם בצרות, שמה שילמדו ממנה יחזור אליהם כ"ירח" המחזיר את השמש ומאיר את החשכה.
[5] "זרזיף" אינו מופיע עוד בתנ"ך. המפרשים אומרים שזו נטיפה.
[6] פרוש נוסף: הוא יגאל אותם ממחשבות רעות שמפנים אליהם ומנסיונות ל"חמוס" אותם ולהרגם.
[7] "פיסת" מלשון "פשה", כלומר מתפשט וגדל. "בר" – תבואה נקייה בלי מוץ.
[8] פרוש נוסף: יהיה שפע רב של תבואה, עד שיזרע אדם "פיסת" יד של תבואה באדמה הגרועה ש"בראש ההרים", ויצמחו פירות ועצים מרעישים כארזי ה"לבנון"; וכיון שתהיה טובה רבה, יהיו גם אנשים רבים בערים, והטובה תספיק להם.
[9] "ינון" מלשון "נין", כלומר צאצא. "נין" בתנ"ך אין משמעותו דווקא הדור הרביעי.
[10] במעבר בין כל ספר לספר בתהילים נאמר ברוך ה', לעולם, אמן. וכל פעם בשילוב קצת שונה. כי כונת כל ספר תהילים לומר שמה שראוי לסמוך עליו בעולם הזה, זה לקרוא על כל המציאות את שם ה', ולדעת שהמטרה מכוונת לעולם הבא. וזה נכון תמיד ובכל מקרה שנפגוש.