כהמשך למזמור הקודם, יש כאן תפילה בלשון של אדם יחיד, בבקשת כמה רמות של גאולה, לפי המדרגה שעם ישראל נמצא בה^[1]. ומתאים לאמרו לבקש על הגאולה; ומצד הלשון הפשוטה, מתאים לבקש על כל צרה וליישר את דרכיו להיות עובד ה'.

א תְּפִלָּה לְדָוִד גם קודם שתיקַנו מה שדרוש לתקן, תרצה להקשיב לתפילתנו ולענות לנו, בין לפי בקשתנו ובין אם בדרך אחרת הַטֵּה-ה' אָזְנְךָ עֲנֵנִי כיוון שאתה שומע אל אביונים ואנחנו מעונים וחסרי יכולת להציל את עצמנו כִּי-עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי:  ב ויותר מעצם השמיעה, כשנהיה זכאים, גם תשמור את חיינו בגלות שָׁמְרָה נַפְשִׁי כשנעשה יותר מהמוטל עלינו שלכן אתה רוצה בקיומנו כִּי-חָסִיד אָנִי ויותר מזה שגם תגאל אותנו מהגלות כשנעבוד אותך הוֹשַׁע עַבְדְּךָ שהרי אתה משגיח עלינו ואנחנו בוטחים רק בך שתגאל אותנו ולא יהיה אז עוד מה שיעכב אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ:  ג ויותר מזה שאז נמצא חן בעיניך חָנֵּנִי אֲדֹנָי[2] כי בכל מה שבא עלינו אנחנו קוראים אליך, גם בזמן הצלחתנו, ולכן שמים לב כל הזמן להתאים לרצונך כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל-הַיּוֹם:  ד ולכן תתן לנו כל משאלותינו ותשמח אותנו שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כי אנחנו מרימים את כל חיינו אליך לעבוד אותך בכל מה שיש לנו כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:  ה כי כך מידותיך שאתה רוצה להביא אותנו אל הטוב ושנהיה טובים כִּי-אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וכיון שנעבוד אותך סולח לעוונותינו וגואל אותנו וְסַלָּח ונותן חסדים רבים גם לפני שאנחנו זכאים וְרַב-חֶסֶד מעצם מה שאנחנו קוראים אליך בצרותנו לְכָל-קֹרְאֶיךָ:  ו וכיון שכן הטה אוזן גם עכשיו, שאיננו זכאים עדיין, לתפילתנו הַאֲזִינָה ה' תְּפִלָּתִי ושמע לעומק את מה שאנחנו מנסים למצוא חן בעיניך ולעשות רצונך וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי:  ז וכיון שמוצאת אותנו צרה נקרא אליך בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כי אנחנו יודעים שתענה לנו בין אם לטוב בין אם לא, לפי מה שנכון לנו כִּי תַעֲנֵנִי:  ח ואני יודע שמה שלא גאלת אותנו עדיין אינו מחוסר יכולת כי אין מי שיכול להתגבר עליך אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי ואין דבר שאינך יכול לעשות ועוד תעשה לנו נפלאות וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:  ט עד שלעתיד לבוא כל הגויים ששולטים בנו עכשיו כָּל-גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יבואו לעבוד אותך בירושלים ויכבדו כל מה שאתה מופיע עליו יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ:  י כי אתה שולט בכל הכוחות כולם כִּי-גָדוֹל אַתָּה ועושה גם דברים שלא יכולים כוחות הטבע לעשות וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת וידעו מזה כל הגויים שרק אתה אלוקים והכוחות שעבדו עד היום הם רק עבדיך אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ:  יא וכיון שאנחנו בטוחים אם כן בישועתך בעתיד כל בקשתנו שתעזור לנו לדעת מה דרכך האמיתית בעולם שנהיה ראוים לגאולה הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ ואז נלך מרצוננו בעולם לפי האמת שלך אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ ואז תעזור לנו עוד יותר לעשות את שני יצרינו לאחד[3] שלא נרצה לעבור על רצונך יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ:  יב ואז נהיה ראויים לגאולה ושני יצרינו יודו לך עליה כי תהיה טובה לנו גם חומרית וגם רוחנית אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי ונוכל להוסיף כבוד לשמך בעולם עד עולם הבא שבו יכבדו את שמך גם הגויים וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם:  יג כי כיון שנהיה מכוונים לרצונך תעשה לנו חסד עוד יותר מזכותנו כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי ותציל את חיינו מהגלות ששם אנחנו כביכול בקבר וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה:  יד אמנם גם קודם שאנחנו זכאים לגאולה אנחנו צריכים שתושיע אותנו בתוך הגלות, כי הגויים שלא רוצים לעשות רצונך, בניגוד אלינו, קמו להלחם בנו אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ-עָלַי ועמים רבים מטילי פחד פועלים יחד להשמיד אותנו וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי ולא מנסים לעשות בזה שליחותך לייסר אותנו אלא רצון עצמם וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם:  טו ואף שלא סיימנו את תיקון חטאינו ועדיין איננו שלמים בעבודתך, הרי דרכך היא י"ג מידות רחמים וְאַתָּה אֲדֹנָי שאתה מרחם למרות שלא מגיע לנו אֵל-רַחוּם ונותן מתנת חינם וְחַנּוּן ומחכה עם כעסך שנוכל לשוב אֶרֶךְ אַפַּיִם ועושה חסדים רבים החל מעצם החיים ועד הגאולה וְרַב-חֶסֶד ודואג שכל זה יהיה בסופו של תהליך גם אמת שנהיה זכאים לזה וֶאֱמֶת:  טז לכן גם עכשיו תפנה להשגיח עלינו ותתן לנו מתנת חינם פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי עזור לנו שלא ישנו אותנו מלהיות עבדיך ולהתקדם בעבודתך עד שנהיה ראוים תְּנָה-עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ ואף שעוד איננו לגמרי עובדים אותך, הצֵל אותנו מהם כיון שאנחנו ילידי ביתך[4] וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן-אֲמָתֶךָ:  יז ואף שעוד אינך גואל אותנו לגמרי תעשה לנו סימן שאתה רוצה בנו עֲשֵׂה-עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה ויראו אויבינו שאתה משגיח עלינו ויתביישו ממה שרודפים אותנו וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כי אתה ה' בורא העולם תעזור לנו מצרותינו כִּי-אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי ותנחם אותנו בזה על הריחוק שלנו ממך וְנִחַמְתָּנִי:

[1] מזמור זה קשה: הוא המזמור היחיד של דוד בספר שלישי, ונמצא באמצע מזמורי בני קורח ובאמצע ענין. גם לא מובן מה הקשר בין חלקיו השונים. נראה שהוא מדבר על עם ישראל כולו במשל. יש הרבה דמיון בענין בינו לבין המזמור הקודם, ויש גם דמיון במילים, כמו "ועמך ישמחו בך" – "שמח נפש עבדך"; "הראנו ה' חסדך",  "חסד ואמת נפגשו" – "כי חסדך גדול עלי", "ורב חסד לכל קוראיך", "ורב חסד ואמת"; "אל עמו ואל חסידיו" – "כי חסיד אני"; "אך קרוב ליראיו ישעו" – "הושע עבדך", "יחד לבבי ליראה שמך"; "לשכון כבוד בארצנו" – "ואכבדה שמך לעולם"; "חסד ואמת נפגשו", "אמת מארץ תצמח" – "אהלך באמתך".

[2] במזמור מופיע הרבה שם אדנות. נראה שבכל מקום במזמור זה שהאדם מקבל עליו את אדנות ה' ופועל כעבדו נזכר שם אדנות, ובמקומות שעדיין אינו מספיק עובד ה', נזכר בשם הויה.

[3] בתנ"ך, "לייחד" אינו במשמעות של "מיוחד", אלא במשמעות של שני דברים שנהיים לאחד. "לבב" הם שני היצרים, ולכן ה-ב' כפולה.

[4] כי עבד ייתכן שאינו עושה רצון האדון, אבל כיון שנולד מאמתו והוא יליד בית, הוא חלק מהמשפחה ונגאל גם בלי זכות.