המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את העולם כולו, שיבוא לה' לעתיד לבוא מכל העמים, שגם להם יש חלק במדרגה זו. ומתאים לאמרו על כך שכל העמים יעבדו לעתיד לבוא את ה', ועל כך שמלכות ה' לעתיד לבוא תתקן את כל העולם.
א שבחו את ה' על הנהגתו את העולם, שבח שלא נשמע עוד, כי היום האנשים לא
מכירים שה' מנהיג את העולם שִׁירוּ לה'
שִׁיר חָדָשׁ ואת השיר הזה ישירו גם כל
אומות העולם בעתיד[1] שִׁירוּ לה' כָּל-הָאָרֶץ: ב ועם ישראל כבר היום מקדם את המדרגה הזו במה שמשבח את ה' על הנהגתו שִׁירוּ לה' ומרבה
גילוי הופעתו בעולם דרך מה שקורא בשמו על כל המציאות בָּרְכוּ שְׁמוֹ והתקדמות
גאולת ישראל נותנת לעולם כל יום בשורה חדשה על ההתקדמות אל תכליתו שתבוא על ידי
ישראל וגאולתם בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: ג שאתם ישראל תנסחו כבוד ה' שבבריאה כך שגם הגויים יוכלו להבין אותו סַפְּרוּ
בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ ותפרסמו בכל קבוצות בני האדם
את הניסים שעושה רק לנו בְּכָל-הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו: ד ותספרו להם שה' גדול ומעשיו הולכים דרך כל הטבע מרום השמים ועד הארץ כִּי גָדוֹל ה' ולכן שבחו
מופיע בכל דבר שבעולם וּמְהֻלָּל מְאֹד וגם כל
כוחות העולם עושים את דברו ומשתנים מפניו כשגוזר עליהם נוֹרָא הוּא עַל-כָּל-אֱלֹהִים: ה וידעו שכל הכוחות שהם עובדים להם אינם המקבלים את ההחלטות ואין ממש
בעבודתם כִּי כָּל-אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אלא המלאכים שבשמים שולטים בהם ואותם עשה ה' ושולט דרכם בכל העולם ולכן ראוי לעבוד רק לו וה' שָׁמַיִם עָשָׂה: ו וכל כוחות העולם הם רק רושם חיצוני שלו והמלאכים רושם כבודו שאינו
מוסבר, שמשרתים לפניו אבל אינם אלוהות לעצמם הוֹד-וְהָדָר
לְפָנָיו ואת הופעתו שאינה בת שינוי
והמרה לעבודת אלילים ואת הפרוט של שמו, רואים רק במקדשו ששם מופיע בעולם בשמו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ: ז ולכן תנו את עצמכם לה' מרצונכם וכיון שיהיה מלככם יתגלה שכל
חילוקי העמים הם רק כחילוקי המשפחות הָבוּ לה'
מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים ועל ידי
זה תתנו לה' מרצונכם בעולם כבוד לעבדו, ועוז לדעת שאינכם מנסים להשיג ממנו את
רצונכם על ידי עבודתו, אלא אתם משתנים להיות עובדיו הָבוּ לה' כָּבוֹד וָעֹז: ח וכיון שתקראו את שם ה' על כל מה שיש במציאות תתנו לו מזה חלק, לכבדו הָבוּ לה'
כְּבוֹד שְׁמוֹ על ידי שתקחו מנחה ותבואו
לחצרות המקדש שאומרות שכל העולם בהנהגתו שְׂאוּ-מִנְחָה
וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו: ט ושם תשתחוו לקבל את מלכות ה' כי שם מופיע הרושם החיצוני של הופעת ה'
על האדם בקדושתו ולא שרוצה קרבנות חומריים הִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ ובעקבות זה תפחדו[2] כל בני האדם מפני ה' לעשות את רצונו חִילוּ מִפָּנָיו כָּל-הָאָרֶץ: י והבאים יספרו בכל הגויים שה' מלך על הארץ אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ והמלוכה הזו מעמידה את העולם כולו על מכונו ומונעת את התמוטטותו על
ידי הרשעים[3] אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל-תִּמּוֹט ועל ידי זה ינהל את סכסוכי העמים שיתנהלו בדרך היושר יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים: יא ובהופעתו זו שמחים השמים שרואים אותה כל הזמן יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם והארץ
תשמח בגילוי חדש כשה' יתגלה בעולם וְתָגֵל הָאָרֶץ והגלות המשולה לים והעמים שבה ישמיעו בעצם קיומם את קול ה' יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ: יב וגם הרשעים שנמשלו לעשב ימצאו את תיקונם[4] יַעֲלֹז שָׂדַי
וְכָל-אֲשֶׁר-בּוֹ והצדיקים שנמשלו לתמר וארז
ישבחו אז את ה'[5] אָז יְרַנְּנוּ כָּל-עֲצֵי-יָעַר: יג וישבחו את ה' על עצם מה שנגלה אל כל הארץ לִפְנֵי ה' כִּי בָא וגם
על מה שישפוט אותם ישבחו כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ כי שופט את עולם בני האדם כפי שצריך להיות יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק ואת כל קבוצות בני האדם, כי זה מטרת העולם שכולם יעבדו את ה' ולזה
בראו וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ:
[1] פרוש נוסף: השיר הזה עולה מכל דבר בארץ, שכל דבר שרואים בטבע רואים בו את הופעת ה'.
[2] משתמש במילה 'חילו' לומר יש כאן לידה של ענין חדש בעמים.
[3] כמו שהסברנו במזמור צג: "לבש ה' עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט".
[4] כמו שאמר במזמורים הקודמים (צב ו-צד): "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און", וכן "עד מתי רשעים יעלוזו".
[5] כמו שאמר "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".