המזמור אומר שאף שה' עושה את הישועה למען שמו, גם אנחנו מרוויחים ממנה והישועה טובה גם לנו, וחובה עלינו להודות לו עליה, ובזה יגדל שמו עוד יותר. ומתאים לאמרו להתפלל על כל צרה, וכדי להודות על ישועה.
א חוץ ממה שה' מושיע אותנו למענו, כמו שנאמר במזמור הקודם, גם אהבתי
מצד עצמי שה' שומע את תפילותי ואת מה שאני מנסה למצוא חן בעיניו אָהַבְתִּי כִּי-יִשְׁמַע ה' אֶת-קוֹלִי תַּחֲנוּנָי: ב ומקשיב לשמוע את תפילותינו, ומעונין בהם כִּי-הִטָּה
אָזְנוֹ לִי ואקרא לו לישועה כבר בימי חיי וּבְיָמַי אֶקְרָא: ג כי נוספו עלי עוד ועוד צרות המושכות אותי אל המות אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי-מָוֶת והמקום הצר המוביל לגהינום מצד עוונותי, מוצא אותי בחטאי וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי ולכן מוצאים אותי צרות מצד עצמן, וצער תמידי על חטאי, ורוצה לתקנם צָרָה וְיָגוֹן
אֶמְצָא: ד ואיני משלים עם הדבר, וגם לא פונה אל האלילים, אלא קורא אל ה' שיופיע
עלי, שזה עצמו מפרסם שמו בעולם וּבְשֵׁם-ה'
אֶקְרָא ומבקש שה' יוציא את חיי
מהסכנה ומהחטא אָנָּה[1] ה' מַלְּטָה
נַפְשִׁי: ה כי ה' נותן מתנת חינם ויציל אותי, ומצד שני עושה הכל לפי האמת והנכון
ויש בי חטאים חַנּוּן ה' וְצַדִּיק אלא
שאלקינו המשגיח עלינו מרחם על החוטאים, לכפר על חטאיהם ביסורים, ומציל בלי לפגוע
בצדק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם: ו ולכן מי שמתפתה בקלות לחטוא מחוסר מחשבה מספקת ולא במרד, ה' שומר
אותו מהחטא שֹׁמֵר [קוראים כמו
'פתיים' כי הא' נחה] פְּתָאיִם ה' במה שעושה אותי מסכן וחסר, וכשאני חוזר בתשובה מושיע אותי מהצרה עצמה דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ[2]: ז ולכן יכולה הנפש לשוב למקומה הרגוע שׁוּבִי נַפְשִׁי
לִמְנוּחָיְכִי[3] כי ה' נתן לך כל צורכך כך
שראוי להשיב לו על זה כִּי-ה' גָּמַל עָלָיְכִי: ח כי גם הוצאת את חיי מהמות כִּי חִלַּצְתָּ
נַפְשִׁי מִמָּוֶת וגם מנעת את צערי שאיני צריך
לבכות עוד אֶת-עֵינִי מִן-דִּמְעָה וגם הצלת את רגלי מלמעוד וליפול בחטא ולהתרחק מה' אֶת-רַגְלִי מִדֶּחִי: ט ובזכות כל אלו תהיה הליכתי בעולם לפני ה' ולמענו אֶתְהַלֵּךְ
לִפְנֵי ה' גם כאן בעולם הזה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: י אמנם כאשר אדבר ואבקש מה' להצילני, אני סומך ויודע שאין בי מעשים
שיצדיקו את זה הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד: יא ולכן חשבתי, כשלא עיינתי בדבר עד הסוף, שאין תועלת לה' בבני אדם, והם
לא יכולים להשיב לו על מה שנתן להם אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל-הָאָדָם כֹּזֵב: יב ואם כן מה אוכל להשיב לה' מָה-אָשִׁיב לה' על חסדיו המחכים לתגובה מתאימה, בין על ההצלה מהחטא על ידי היסורים,
ובין על ההצלה מהצרה כָּל-תַּגְמוּלוֹהִי[4] עָלָי: יג אלא ארים לה' את מנת חלקי בעולם שמלאה בהצלות כּוֹס-יְשׁוּעוֹת
אֶשָּׂא ואקרא עליה בשם ה', לפרסם
שהוא עשה לי את כל אלו וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: יד ובזה אתן לו את מה שהתחייבתי בעת צרתי נְדָרַי לה'
אֲשַׁלֵּם ויהיה מול כל עם ה', שילמדו
מזה לעבוד את ה' נֶגְדָה-נָּא לְכָל-עַמּוֹ: טו וידעו שאף שה' מייסר את הצדיקים, נדיר שה' ירצה במותם אלא בתיקונם יָקָר בְּעֵינֵי
ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו: טז ועל גבי זה אוסיף ואבקש גם שאראה בגאולה השלמה אָנָּה ה' גם כיון
שאני עובד אותך ומפרסם שמך בעולם כִּי-אֲנִי עַבְדֶּךָ ולא
רק מעצמי אלא כך כל העם, ונולדתי לעם שהם עבדיך[5] אֲנִי-עַבְדְּךָ בֶּן-אֲמָתֶךָ ולכן תשחרר אותנו מכבלי הגלות[6] פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי: יז ואז לא רק אודה, אלא אוכל לזבוח תודה בבית המקדש שיבנה לְךָ-אֶזְבַּח
זֶבַח תּוֹדָה ולקרוא בשם ה' על הגאולה
כולה, שיהיה פרסום שם ה' גדול הרבה יותר וּבְשֵׁם ה'
אֶקְרָא: יח ואתן לו שם את נדרי הקרבנות שנדרתי נְדָרַי לה'
אֲשַׁלֵּם ויהיה גם כן מול כל עם ישראל
עבדיו נֶגְדָה-נָּא לְכָל-עַמּוֹ: יט ונזכה להקריב בחצר בית המקדש בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' ולאכלו בתוך ירושלים הבנויה בְּתוֹכֵכִי
יְרוּשָׁלִָם ועל כל זה שבחו את ה' הַלְלוּיָהּ:
[1] 'אנה' כמו 'אנא' כלומר בקשה, וכתוב כך כמה פעמים בתנ"ך, ואפשר לומר שכתב כך לרמוז ששואל את ה' לאן לפנות ומה נכון לעשות כדי לצאת מהצרה. וכן אחר כך "אנה ה' כי אני עבדך" שואל מה רצון ה' ממנו ולאן לפנות.
[2] אולי שילב שם ה' במילה יושיע לומר שאף שה' מביא גם את הצרה, הדלות מיוחסת אלי בלבד והישועה לה'.
[3] יתכן שהוסיף י' בסוף המילים המדברות אל הנפש, לומר שמנוחת הנפש מהעוונות, היא גם מנוחתו עצמו מהצרות, וה' גמל על הנפש שהוציא אותה מהחטא, ובזה גם גמל עלי שהציל אותי מהרעה.
[4] יתכן שאמר "תגמולוהי" ולא "תגמוליו" שלא ישמע כאילו לה' יש צורך בזה אלא לי יש חובה לגמול לה'.
[5] וכמו שאמרנו במזמור פו: "תנה עוזך לעבדך והושיעה לבן אמתך".
[6] פרוש נוסף: אינני צריך מוסרות וכבלים כעבד רגיל כדי לעבוד אותך אלא אני עובד אותך מצד רצוני כי אני עבדך, וגם מצד שייכותי לעם ישראל שהם עבדיך.