המזמור מדבר[1] על התורה מצדדים שונים. ומתאים לאמרו לכל דבר שצריך צרוף אותיות שונות, וכן כשרוצים לבקש, להתפלל ולהודות על התורה, או להתחזק בקיום המצוות.

א הדרך להגיע לשמירת כל התורה ולהשגחת ה'

א יציבים יהיו בעולם אותם ששלמים בדרך ה' והולכים רק בה[2] אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ שהולכים בה על פי התורה שהורה לנו ה' איך להתנהג בכל דבר הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'[3]:  ב וכדי להגיע למדרגה הזו, בשלב הראשון, יציבים יהיו אלו ששומרים בליבם את סיפורי התורה על ההשגחה והניסים אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו שהם יחפשו את ה' בעולם בכל רצונם, כי רוצים שיצילם מצרותיהם[4] בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:  ג וכיון שכן אינם עושים מעשיהם לפי הרווח האישי, אלא לפי הבנתם מה רצון ה' אַף לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה כי מנסים ללכת בדרכי ה' כדי להיות ראויים להשגחתו עליהם[5] בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:  ד אמנם אתה ציוית בתורה את כל המצוות, שנהיה מופקדים על עשייתם, ולא נלך רק לפי מה שנראה לנו נכון ומובן לנו אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ ולכן הם צריכים לשמור על כל המצוות ואת הסייגים המרחיקים מהעברה[6] לִשְׁמֹר מְאֹד:  ה ולכן אייחל ואקווה שדרכי חיי יהיו מבוססים כרצונך אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי שאז יהיו מתאימים גם לשמירת המצוות שאין להם טעם ידוע, כיון שאחרת קשה לשמור עליהם לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:  ו שרק אז אקיים את כל המצוות כולן ולא אתבייש אָז לֹא-אֵבוֹשׁ כשאבחר להסתכל על כלל המצוות, שכוללות גם כאלו בלי טעם ידוע[7] בְּהַבִּיטִי אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶיךָ:  ז וכיון שדרכי נכונות אזכה לרצון ישר בשני יצרי ואוכל להודות אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב כשאלמד את המשפטים, שאתה מכוון מה לעשות בכל מצב, שהם צודקים ונכונים[8] בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:  ח וכיון שכן אשמור גם את החוקים כמו כל התורה ואהיה מההולכים בתורת ה' אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר ולכן לא תעזוב אותי מלשמור עלי, ולהשגיח עלי גם בדברים שבדרך כלל לא מושגחים בהם, ואהיה יציב בעולם[9] אַל-תַּעַזְבֵנִי עַד-מְאֹד:

ב הדרך לזכות לתורה

ט מה יעשה אדם מתחילת דרכו בתורה, כדי לזכך את דרכו הפרטית שתתאים לדרכי ה' בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר אֶת-אָרְחוֹ ובכך ישמור אותה שתתאים למה שאמרת שצריך לעשות[10] לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:  י במה שאני מחפש אותך בכל רצוני, לראות שלא טעיתי באיזה דבר בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ ולכן מעצמי לא אטעה מחוסר דעת, רק צריך שלא תביא אותי לידי טעות[11] אַל-תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:  יא ובעומק רצוני שמתי, כדבר שאינו נתון לוויכוח, את הרצון לעשות מה שאתה אומר בין אם אני מבין ובין אם לא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ שעל ידי זה לא אטעה ללכת אחרי קוצר דעתי, ויהיה רצוני מיושר עם רצונך לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ:  יב וכיון שאתה מופיע בעולם עוד ועוד[12] בָּרוּךְ אַתָּה ה' תלמד אותי ברוח הקודש את רצונך, גם בחוקים שאין אדם מבין את טעמם מעצמו לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:  יג וכיון שנתת את התורה בפיך, אני נדמה לך ומוציא את דברי התורה בשפתי בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי ובמיוחד בחלק המשפט, שצריך לנסח אותו לגבי כל מקרה פרטי, ולהורות את הדין לאחרים כֹּל מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ:  יד ושמחתי במה שאני הולך בדרך המובילה למעשים הגדולים שספרת לנו עליהם בתורה והם השלמות האמיתית שלי [במזמור זה, בכל מקום שהמילה עדות כתובה ב-ו', קוראים את ה-ו' כעיצור, כגון 'עדוות'] בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי באותה מידה שאדם שמח על כל הרכוש והכסף שיכול לרצות, ולכן הדברים האלו לא יטו אותי מהדרך כְּעַל כָּל-הוֹן:  טו ואדבר תמיד לתקן מצוות דרבנן שהפקדת אותנו עליהם בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה ואבין לעומק את הדרכים המסוימות, שאתה רוצה שנלך בהם בכל דור ומצב, ולפי זה אתקן אותם[13] וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:  טז ובמצוות שאיני יודע את טעמם אפנה אליהם שוב ושוב לחזור עליהם בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע כדי שלא ישכחו ממני מחמת שטעמם אינו מובן לי[14] לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:

ג מה צריך שה' יעשה בשבילו כדי שיוכל לשמור את התורה

יז קודם לכל צריך שתתן לי מתנת חינם, את החיים עצמם, שהם מתנה שמחייבת תגובה גְּמֹל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה ואז אשמור דברך כתגובה, ויהיו לי חיים לשמור בהם את דברך וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ:  יח וגלה את עיני, שאוכל לראות את הדברים הנסתרים שבתורה, שאין אדם מבין אותם מעצמו גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ:  יט ומעט ימי בארץ ולא אוכל לבדי להבין את כל המצוות ודרכי ה' גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ ולכן תן לי את הכלים לדעת מה המצוות. למשל שיחנכו אותי בנעורי ושאגדל בין יהודים[15] אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ:  כ ותשבר את קליפות הנפש^[16] שלא תתאווה לחומריות גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אלא תתאווה אל המשפט שאתה עושה בעולם, גם בזמן שזה קשה לה מבחינה חומרית אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת:  כא והרחקת ועצרת את אלו שהולכים לפי טובת עצמם, במה שנתת בהם קללה לבסוף גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים כיון שלא אכפת להם לטעות^[17] ולא ללכת במצוות, ועל ידי זה ראיתי את סופם וידעתי להזהר מדרכם הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ:  כב וכיון שקללת אותם לבסוף, הורדת ממני את החרפה והבוז שהפגינו כלפי גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז על מה שראו שאני שומר בליבי את ספורי התורה ומתנהג לפי דרכם, ועכשיו רואים שצדקתי ואתה משלם לרשעים כרשעתם כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי:  כג אמנם גם כשעוד לא הרחקת אותם, לא התביישתי בשמירת התורה, וגם אם מדברים עלי שרים חשובים באופן קבוע ללעוג לי גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ אמשיך לדבר תמיד בתורה, וגם בחלק החוקים שאין להם טעם מובן, אף שעל זה צוחקים יותר מהכל עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ:  כד וגם בעניני המדיניות לא נוהג כשרים האלו, אלא חוזר שוב ושוב לסיפורי התורה גַּם-עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי כי על פיהם אני יודע איך נכון להתנהג בעולם אַנְשֵׁי עֲצָתִי:

ד התהליך שהאדם עובר מהיותו חומרי עד שדבק במצוות ה'[18]

כה באופן טבעי נפשי קשורה לחומריות כבר מלידתה דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי אבל אתה תתן לה חיים למרות זאת, מצד דברך שבו נבראה, גם בלי זכות, עד שתלמד לדבוק בך חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ:  כו וכיון שאני רוצה להשתנות, מתוודה על דרכי הרעים ומודע אליהם, ואתה מענה אותי ביסורים לעזור לי לעזוב אותם[19] דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי ועל ידי זה גורם לי לשים לב שיש בתורה דרכי חיים אחרות, אף שאינן בנויות על ההגיון החומרי הפשוט לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:  כז ואז אתה עוזר לי להבין את דרך המעשים שעליהם אנחנו מופקדים, שזה ענין פשוט יחסית דֶּרֶךְ-פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וטעם המצוות שמופלא ונעלם מהבנתי, אדבר בו תמיד לנסות להבין אותו[20] וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ:  כח ואז רואה נפשי כמה היא רחוקה מדרכיך, ומורידה דמעות מצערה[21] דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה ולמרות שעוד לא הגעתי למטרה, תתן לי ארכה, ותמשיך לקיים אותי במציאות כמו שאמרת בי"ג מידות רחמים קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ:  כט ואתה תעזור לי מצידך, בין להרחיק ממני לגמרי את דרכי השקר של העולם, גם על ידי יסורים דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי ובין שתתן לי הבנה בתורתך, במתנת חינם על ידי רוח הקודש[22] וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי:  ל ואני בוחר ללכת בדרך, המבוססת על מה שאני סומך על ה', שעושה את הדבר הטוב והנכון דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי והתייחסתי למשפט שאתה עושה בי, כדבר הראוי לי והשווה למעשי[23] מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי:  לא אמנם כיון שכבר איני דבק בעפר אלא בדרכיך שלימדת אותנו בתורה דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ לכן אל תבייש אותי כשאצטרך ישועה ועזרה, שגם אותי תושיע כמו שלימדת אותנו בספורי התורה, והיסורים יהיו רק לפי המידה הדרושה ה' אַל-תְּבִישֵׁנִי:  לב ואז אוכל לרוץ בקלות ומהירות בדרך המצוות דֶּרֶךְ-מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כי תעזור לי, שרצוני יהיה רחב מהרגיל באדם החומרי, ויהיה לפי רצונך, ולכן המצוות יתאימו לי כִּי תַרְחִיב לִבִּי:

ה הדרך שיעזור ה' לאדם לרצות את דרך התורה ברצון פנימי[24]

לג קודם לכל הראה לי את דרך התורה אף שעדיין אינה מובנת לי הוֹרֵנִי ה' דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ ואשמור אותה בשביל השכר אף שאינני מבין[25] וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב:  לד ואז תעזור לי גם להבין את התורה הֲבִינֵנִי ואשים לב תמיד, איך צריך להתנהג בכל מצב חדש, שלא אשכח מה רצון התורה בו מחוסר הבנה וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ ומה שבא לידי לקיים^[26] אעשה בכל רצוני כיון שנובע מהבנה וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב:  לה וכיון שאבין, תראה לי שהדרך הקבועה של עשיית המצוות הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ היא הדבר שחפשתי ברצוני המעשי והם הדרך להתקרב אליך[27] כִּי-בוֹ חָפָצְתִּי:  לו וכדי שלא אסור ממנה תעזור לרצוני לחשוק בספורי התורה והבטחותיה הַט-לִבִּי אֶל-עֵדְוֹתֶיךָ ותגביל את נטיתה אל הרווח שאפשר לקבל בעולם הזה וְאַל אֶל-בָּצַע:  לז וכיון שיטה ליבי לתורה, גם עיני לא יסתכלו ויתורו אחרי דברים שאין בהם אמת, בעולם השקר החומרי, ולא יטעו בהם הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא וכל חיי יהיו מוקדשים לדרכי ה' לפי רצונו בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי:  לח ותקים לי לעולם הבא את השכר שאמרת שתתן הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ שנובע מהיראה אליך אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ:  לט ואת חרפת המעשים הרעים שעשיתי, תעביר בעולם הזה, גם אם על ידי יסורים הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי כי אני מפחד מתוצאתם בעולם הבא אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי וזה כיון שהמשפט שאתה עושה בי הוא לטובתי[28] כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים:  מ וכיון שאחר כל אלו, אני מתאווה לעשות את מה שאני מופקד עליו בעולם הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ תחייה אותי גם בעולם הזה, מצד האמת והנכון, ולא רק בחסד, כי אני פועל בו בשבילך בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:

ו הקשר הפנימי לתורה שנוצר בעקבות הישועה[29]

מא ואחר שאהיה מתאווה למצוותיך, יבואו לי החסדים שלך בעולם הזה וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ ה' שתושיע אותי מכל צרה, כמו שאמרת שתציל את יראיך תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ:  מב ולכן כבר בזמן הצרה אוכל לענות למי שמחרף אותי וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כי אני יודע כבר בזמן הצרה, שדברך הטוב יבוא בסופו של דבר כִּי-בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ:  מג וכל מה שאומר לו אכן יקרה, כי לא תצטרך למנוע ממני מלדעת את האמת וְאַל-תַּצֵּל מִפִּי דְבַר-אֱמֶת עַד-מְאֹד כיון שאני שואף בכל זה להתקיימות משפטיך בעולם, לא למען עצמי[30] כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי:  מד וכיון שכן אשמור את התורה בכל עת, וגם בזמנים קשים, כי יודע שהיא חיי גם בעולם הזה וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד בדרך שתתאים לעולם הבא, כי אני מחפש את רצונך בעולם לְעוֹלָם וָעֶד:  מה ולא אצטרך צרות אלא אוכל ללכת ברחבות[31] וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כי אני מחפש כל הזמן מה אני מופקד עליו, גם בלי צרות[32] כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי:  מו וכיון שאתה מציל אותי, אדבר מול מלכי האומות, בסיפורי התורה ובדרכי ה' וניסיו בעולם וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וכשאצטרך לנס לא אתבייש מהם, כי תציל אותי כפי עדותיך, כי אני מתאים לרצונך וְלֹא אֵבוֹשׁ:  מז וכיון שכן אוהב את המצוות באופן פנימי, כי הם טובות לי, ואתעסק בהם כל הזמן וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי:  מח וגם תפילותי אליך לא יהיו על ענינים חומריים, אלא שתעזור לי בקיום המצוות, שהם מה שאני אוהב בעולם[33] וְאֶשָּׂא-כַפַּי אֶל-מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי ואדבר כל הזמן במצוות שאיני מבין עדיין, לנסות להבינם, ולעשותם כמו שצריך וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:

ז שמירת ישראל את התורה גם בצרות ובגלות[34]

מט תזכור לעם ישראל שעובד אותך את הדבר שהבטחת לנו לגואלנו זְכֹר-דָּבָר לְעַבְדֶּךָ שאליו אנחנו מייחלים ומצפים כל הזמן, בגלות ובצרות עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי:  נ ועכשיו, שאנחנו מעונים בגלות, אנחנו מתנחמים לדעת שהגלות לא באה להשמידנו אלא לתקננו זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כיון שרואים שאתה מחיה אותנו בגלות, בנס, על ידי אמירתך שנמשיך להתקיים, ומזה מבינים שגם הגלות עצמה לטובתנו כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי:  נא ולכן אף שהגויים, שעושים רצון עצמם ולא רצונך, ניסו לגרום לי להיות כמוהם, מצד ההגיון שנראה שה' לא רוצה בנו זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד[35] בכל זאת התחזקנו ולא זזנו מתורתך מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי:  נב וזכרנו כל הזמן את המשפט, שעשית לבסוף ברשעים, בכל האומות שכבר עברו מהעולם זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם ה' והתנחמנו שכך יהיה גם לגויים האלו, ואנחנו ננצל וָאֶתְנֶחָם:  נג וכל כך חשוב לנו לשמור על התורה, עד שכל כעסנו בגלות וצערנו,[36] לא מהגלות עצמה, אלא מאלו שעזבו את תורתך והרשיעו זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ:  נד וגם כל השמחה שיש לנו במקום גרותינו בין האומות, לא ביין ושכר, אלא בחוקיך אף שאינם מובנים זְמִרוֹת הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי:  נה ולכן גם בלילה של הגלות, שאיננו רואים אותך, זכרנו את הופעתך בעולם שהיתה בעבר זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ ה' והמשכנו לשמור את התורה, עד שתופיע עלינו שוב וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ:  נו ואת כל זה הצלחתי לעשות זֹאת הָיְתָה-לִּי כיוון ששמרנו מצוות חכמים שהופקדנו עליהם, שהכינו אותנו לגלות[37] כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי:

ח דבקות בתורה, ושהיא מה שמעניין אותנו בעולם

נז אמרתי לעצמי שחלקי בעולם הזה, אינו כסף או זהב, אלא הדבקות בה' חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי ולכן מה שאעשה בעולם, זה לשמור את מה שאמרת לנו לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ:  נח וכיון שאתה חלקי, כל רצוני פועל ומצפה שתפנה אלי ותרצה בי חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל-לֵב ולכן אמצא חן בעיניך, ותרצה בי, כמו שאמרת לנו חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ:  נט וחשבתי על כל דרך שאני הולך בה מה יהיה סופה ולאן מובילה חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי ובכל דבר אני מכוון עצמי ללכת בדרך שלך, שלימדת אותנו בתורה לאן היא מובילה וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל-עֵדֹתֶיךָ:  ס ואני ממהר לעשות את המצוות, ולא מתעכב גם במהלך הביצוע, מרוב חשקי בהם[38] חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ:  סא ואף שהרשעים מנסים להוסיף אותי אליהם^[39] בחבלים עבים חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי לא הרשתי לעצמי לשכוח את התורה ולהצטרף אליהם תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:  סב וכבר באמצע הלילה, כיון שישנתי מעט, אקום לשבח את ה' ולהודות לו חֲצוֹת-לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ על עצם המשפטים שהם צודקים ונכונים עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:  סג ואני מתחבר ורוצה בחברת אלו שיראים ממך חָבֵר אָנִי לְכָל-אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ ולאלו שעושים מה שהפקדת אותנו לעשותו גם אם פחות יראים[40] וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ:  סד ואתה נותן חסד בכל מה שבארץ, מעצם החיים ועד הפרנסה חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ אבל מכל זה אני מבקש חסד, שתלמד אותי את המצוות שאיני יודע את טעמם[41] חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:

ט הדרך לקבל את הטוב שיש בתורה[42]

סה עצם נתינת התורה היא דבר טוב, שלכן נתת אותה למי שעובד אותך טוֹב עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ אלא שאיננו מרגישים את זה מהתחלה, רק יודעים שאתה אמרת לנו שהיא טובה לנו[43] ה' כִּדְבָרֶךָ:  סו ואתה תלמד אותי להבחין, בטוב שיש בהכרה הפנימית של התורה^[44] ובידיעתה טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כי אני סומך על המצוות לעשותן, ומתוך כך לומד להכיר את טובן[45] כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי:  סז וגם היסורים טובים לי, כי לפני שעוניתי הייתי טועה ולא ידעתי טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג וכיון שיסרת אותי, שמתי לב, ושמרתי את מצוותיך כמו שצריך (ואם כן הרע גם הוא חלק מהטוב) וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי:  סח וכיון שאתה הטוב המוחלט ומידתך להיטיב טוֹב-אַתָּה וּמֵטִיב תלמד אותי גם את מה שאי אפשר להבינו בהבנה אנושית רגילה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:  סט ולכן גם כשאלו שעושים רצון עצמם מנסים לחבר אותי^[46] לדעות השקריות שלהם טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים לא יוכלו, כי כל רצוני רק בשמירה על מה שהפקדת אותי עליו אֲנִי בְּכָל-לֵב אֱצֹּר פִּקּוּדֶיךָ:  ע וגם מצד תכונתם, החומריות והתאוות מכסות את רצונם, ומונעות מהם להבין את האמת[47] טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אבל אני חוזר שוב ושוב, ומיישר את רצוני ויחסי לחומריות, לפי התורה אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי:  עא ובזה נהיה לי עצמי טוב, גם ביסורים טוֹב-לִי כִי-עֻנֵּיתִי שמה שעינית אותי גרם שאלמד לעשות גם מה שאין לי בו הבנה, כיון שזה הטוב האמיתי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ:  עב עד שאני יודע שטובה לי התורה שבאה מפיך, שבו נבראו שמים וארץ טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ מכל כסף וזהב שאפשר להשיג בעולם הזה, שהם רק טובה חומרית וזמנית^[48] מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף:

י טובת היסורים שמכוונים את האדם לתורה

עג כיון שידי ה' עשו את האדם מבריאתו, וביססו את כל צרכו כאן בעולם יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי ממילא גם נתת לי יכולת להבין, ומקרים שיביאו אותי להבנה, ולידיעה של המצות, גם בלי צורך ביסורים הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ:  עד ואז היו רואים אותי יראי ה' ושמחים יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כי יראו שאני מצפה לעשות את דברך ואין לי רצון אחר כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:  עה אלא שכיון שחטאתי, ולא הספיקה לי הדרך הזו, אני יודע שהמשפט שעשית בי, כעונש על מעשי, צודק ונכון יָדַעְתִּי ה' כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ והעינוי הזה נאמן, וניתן לסמוך עליו שיביא אותי חזרה אליך, ואינו לנקמה וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי:  עו וגם תוך כדי שאני מעונה, אתה עושה לי חסדים, שמראים לי שאתה איתי ואין הכונה להשמיד אותי אלא לתקן יְהִי-נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כמו שאמרת למי שעובד אותך שתהיה איתו גם בצרתו[49] כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ:  עז וכשיגיע הזמן שתרחם עלי מצרתי, תצילני ואחיה, שהרי יקר בעיניך המותה לחסידיך יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כי אני חוזר שוב ושוב לתורה ללמוד ממנה מה לתקן, ואפשר להסיר ממני את היסורים כִּי-תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:  עח ואז יתבישו אלו שעושים רצון עצמם ולא רצונך, שטענו בשקר שגם אני כמוהם, מעוות דרכי, ולכן באות עלי הצרות יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי-שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי כי אני תמיד עסקתי רק במה שהפקדת אותנו לעשות בעולם אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ:  עט וגם יראי ה' שפרשו ממני, כיון שחשבו שאני חוטא, ישובו להתחבר איתי כשיראו שאתה רוצה בי יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וכך היודעים את דרכך בעולם, כמו שסיפרת לנו בתורה, ויודעים שיש יסורים כדי להעלות את האדם ולא כעונש וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ:  פ ואחר כל זאת אזכה שרצוני יהיה שלם, לעשות כל מצותיך, גם שאינם מובנות, וגם היצר הרע ירצה במצות כי יפחד מהעונש[50] יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ כי המטרה האמיתית אינה טובת העולם הזה, אלא שלא אבוש לעולם הבא ולכן כדאי לסבול גם יסורים בעולם הזה לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:

כ שמירת התורה בגלות[51]

פא נפשי כביכול נגמרת מרוב ציפייה שתגאל אותנו, שאינה מתממשת כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי כי אני מצפה להתקיימות דברך על הגאולה[52] לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:  פב וגם עיני כביכול נגמרות מלהסתכל ולחפש אות לרצונך בנו, כמו שאמרת כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ ומחפש לראות מתי תתן לי סימן שינחם אותי, שאדע שאתה רוצה בי, ורק מייסר אותי כדי לתקן ולא להשמיד[53] לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי:  פג וגם כשהייתי ככלי עור, המחזיק את מי התורה, בתוך עשן הגלות, שסודק את העור ובאופן טבעי המים נשפכים כִּי-הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר לא שכחנו את חוקיך אף שאינם מובנים, והמשכנו להחזיק בהם למרות הצרות חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:  פד אבל כמה זמן יוכל עם ישראל להחזיק כך ולהמשיך לעבוד אותך כַּמָּה יְמֵי-עַבְדֶּךָ וגם אם יכול, מתי יבוא הזמן שתעשה בגויים המציקים לי את המשפט הראוי להם, ובנתיים עיני ונפשי כלות מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט:  פה ועוד שכיון שאינך מראה לנו סימן לטובה, מנסים הגויים שעושים רצון עצמם להפיל אותנו אל אמונתם, בטענה שעזבת אותנו כָּרוּ-לִי זֵדִים שִׁיחוֹת ורוצים לגרום לנו לעזוב את התורה[54] אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ:  פו אבל אנחנו מחזיקים בכל המצוות ולא מוכנים לבטל אותם, כי סומכים עליך שהם רצונך, וסוף השכר לבוא כָּל-מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה ומה שהם רודפים אותנו, בטענה שעזבת אותנו, הוא שקר, ולכן עזור לנו כדי שיראו את זה[55] שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי:  פז והם גם הורגים בנו, עד שכמעט והשמידו אותנו בארץ, כי בשמים אין להם יכולת לגעת כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ ולמרות זאת לא עזבנו מה שהפקדת אותנו עליו וַאֲנִי לֹא-עָזַבְתִּי פִקֻּודֶיךָ:  פח ולכן חייה אותנו גם הלאה, שלא יכלה העם בגלות, כמו החסד שיש בעצם החיים כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי ואנחנו נשמור את מה שהעדת לנו שתגאל אותנו, ונמשיך לצפות להתקיימות דברך וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ:

ל התורה היא הבסיס של העולם והקיום שלו[56]

פט בכל זמן קיום העולם ועד העולם הבא לְעוֹלָם ה' מטרת העולם, שהיא כבוד ה', עומדת בשמים ולא משתנה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם:  צ אמנם עד שיגיע העולם למטרתו, העולם נסמך על אמונתך בו, שיגיע למטרתו דרך התהליך הנמשך בכל הדורות לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ ועל בסיס זה הכנת את הארץ, אף שעוד אינה מתאימה לשמים, ועומדת על אמונתך כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד:  צא אמנם כבר עכשיו אתה שופט את כל הבריות ביחס למטרה הסופית לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כי הם כולם נבראו כדי לעבוד אותך, ולגלות את שמך, ונבדקים אם ממלאים את תפקידם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ:  צב ולכן אם לא הייתי חוזר שוב ושוב לעסוק בתורה שנתת לנו לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי הייתי אובד לעולם הבא, מצד שהייתי חסר את העיקר אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:  צג ולכן בכל משך ימי העולם, ועד עולם הבא, לא אשכח מה שאני מופקד עליו לְעוֹלָם לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כי הם עצם חיינו ומטרתם, גם בעולם הבא וגם בעולם הזה כִּי בָם חִיִּיתָנִי:  צד וכיון שאני שייך לך ועובד אותך, תושיע אותי גם מהצרות שבעולם הזה לְךָ-אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כי אני מחפש לעשות את מה שאני מופקד עליו, ויש לך רצון בקיומי[57] כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי:  צה ואמנם עד שאתה מושיע, הרשעים מקווים שלא תושיע, ויוכלו להשמיד אותי לגמרי לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי אבל אני מסתכל ומבין מספורי התורה את דרכך, שאף שעוד לא הושעת, עוד תבוא ותושיע, והרשעים האלו רק ממלאים תפקיד עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן:  צו וכיון שכל העולם בנוי על התורה, ראיתי שיש סוף לכל דבר כלה ונפסד כאן בארץ לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ אבל מצוות ה' אינם נפסדות, וכוללות את כל הארץ תחתם, שהם המטרה שלה[58] רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:

מ כל הטוב שהאדם מקבל מהתורה גם חוץ מהתורה עצמה[59]

צז עד כמה תורתך מתאימה לי ואני מחובר אליה מצד עצמי מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ עד שבכל מה שאני עושה, ובכל זמני, אני מדבר בה כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי:  צח שבזכות קיום מצוותיך תתן לי חכמה, איך לפעול נכון יותר מאויבי מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כי אני מקיים אותה בשביל עולם הבא, ולכן צריך שאהיה נצחי[60] כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי:  צט ואני מבין נכון את העולם, יותר מכל מי שמלמד אותי עליו מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כי מדבר תמיד בספורי התורה, שמלמדים אותנו איך העולם באמת מתנהג[61] כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי:  ק ואבין את המציאות במבט עמוק, יותר מהזקנים, שיש להם הרבה נסיון חיים מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כי אני שומר גם את המטרה עליה אנחנו מופקדים, ויודע לאן העולם מכוון[62] כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי:  קא ואני מונע עצמי מלבחור ללכת בדרך שמובילה לרע וממידות רעות מִכָּל-אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי כי הם מפריעות לשמור ולקיים את דבר ה' לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ:  קב ואיני זז מלהתנהג בעולם לפי מה שזכאי ונכון אצלך במשפט מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי כי לימדת אותנו אותם בתורה, והראית לנו את הדרך הנכונה[63] כִּי-אַתָּה הוֹרֵתָנִי:  קג ודברי התורה באים במשלים יפים וסגנון נאה ודברי חכמה^[64] חוץ מעצם התוכן שלהם מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ כך שהם נעימים לאמירה כדבש מִדְּבַשׁ לְפִי:  קד וכתוצאה מכל זה אני כבר מסתכל על כל העולם דרך המבט של מה שאני מופקד עליו מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן ולכן מרחיק באופן פנימי כל דרך שאינה מובילה אל המטרה והאמת, ולא רק מצד שמפריעה לשמור את המצוות עַל-כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר:

נ החיבור הפנימי שיש לישראל אל התורה, גם בגלות

קה דברך בתורה מראה לי את הדרך הפרטית שלי, לבחון על פיו אם היא נכונה נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ ומראה, באור בהיר, את הדרך הכללית שבה צריך ללכת וְאוֹר לִנְתִיבָתִי:  קו וכבר במעמד הר סיני נשבענו, ואנחנו שוקדים לקיים את זה כל הזמן נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה שנשמור להיות זכאים במשפטיך, שהם האמת והנכון בעולם לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:  קז וכיון שלא שמרנו, עונינו בצרות ובגלות, כמעט כמה שאפשר, רק בלי לקחת לנו את חיינו נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד ואתה ה' תחיה אותנו בתוך הצרות, כמו שהבטחתנו ה' חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ:  קח ומה שהתנדבנו בפינו לשמור את התורה, יהיה מרוצה לפניך נִדְבוֹת פִּי רְצֵה-נָא ה' ותעזור לנו לדעת איך להיות זכאים במשפט וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי:  קט כי בגלות מוכח שאנחנו מתכוונים לשמור את התורה, שהרי אני קרוב בה למות כל הזמן נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד ובכל זאת לא שוכח אותה וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:  קי וגם אם אומות העולם מנסים להטות אותנו, ולהפילנו להיות כמוהם נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי איננו זזים מהדרך של מה שאנחנו מופקדים עליו, לתעות בדרכים אחרות שבהם נמצא הפח וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי:  קיא ומה שמשמח אותנו והוא השלמת תהליך הגלות, ועוזר לנו לשמור על רצוננו, זה ספורי התורה שקיבלנו מאבותינו[65], שאנחנו יודעים שתגאל אותנו ושהיסורים לטובתנו נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה:  קיב ולכן אנחנו משפיעים על רצוננו, שנטיתו הטבעית תהיה לעשות את המצוות, גם מה שאיננו מבינים נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ ויודעים שהשכר יהיה בעולם הבא לְעוֹלָם עֵקֶב:

ס עבודת ה' היא דבר שלם, וכוללת את כל צרכי האדם, ולכן צריך להרחיק דברים שאינם כלולים בה

קיג אני מרחיק ממני דברים שאינם חלק מהתורה, אלא מתפצלים ממנה סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי ומחבר אלי רק את התורה שבה כל צרכי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי:  קיד כי אתה מגן עלי שלא יבואו אלי צרות, ואם באו לא יפגעו בי סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה ואם יש לי צרות אני מצפה להתקימות דברך, ולא מנסה להגן עלי בזרוע בשר לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:  קטו ואני מרחיק ממני אנשים שקשורים אלי שעושים רע[66] סוּרוּ-מִמֶּנִּי מְרֵעִים כי חברתם מפריעה לשמירת המצוות של ה', שרק אותו אני עובד וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי:  קטז ואתה סומך אותי בכל צרכי בעולם הזה לפי צורכי חיי[67] סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וכשאני נושא עיני אליך, ומצפה שתתן לי צרכי, לא אתבייש ותתן לי וְאַל-תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי:  קיז ואתה תתמוך אותי בתוך צרותי, ותושיע אותי מהם סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה ולכן תמיד כל פניתי ללמוד את כל תורתך, גם את חוקיך, כדי להיות ראוי לזה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד:  קיח (כי יש אנשים שהצרה באה להשמיד אותם ולא לתקן) כי במה שסללת לנו את הדרך, אתה רומס על ידי זה את מי שמטעה את עצמו, שלא לעשות את חוקיך, ועושה רק מה שמבין[68] סָלִיתָ כָּל-שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ כי אנשים רואים שהשיטה שהם מנסים לרמות בה היא שקר, ואינה מתאימה למסילת ה' כִּי-שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם:  קיט וכשאתה מתגלה בארץ אתה מפסיק את מציאות הרשעים, ומסיר אותם כמו סיגים מכסף או זהב, כי אינם מתאימים לתורה סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל-רִשְׁעֵי-אָרֶץ ולכן אני מחובר לספורי התורה, שמלמדים אותנו שעוד תסיר גם את הרשעים שבימינו לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ:  קכ אמנם כיון שכל כך צריך להיות מדויק בדרך התורה, הרי שבשרי החומרי מפחד, שמא אמשך אחר החומריות ואטעה סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי ואני ירא מהתאמתי אליך כשתעשה בי משפט, ולכן פועל להתאים לתורה[69] וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי:

ע הגלות והחשש שנטמע בגויים גורם להגברת הקישור לתורה ולמצוות דרבנן

קכא כנגד מה שאנחנו עושים את המשפט ואת הנכון בעיניך עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תעשה איתנו גם אתה כך, ולכן תשגיח עלינו בגלות, ולא תניח שיקחו אותנו ממך, נגד המשפט בַּל-תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:  קכב ולכן תהיה ערב לנו שנמשיך לדבוק בטוב, כיון שאנחנו עובדים אותך[70] עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב כך שהגויים שעושים רצון עצמם לא יוכלו לקחת אותנו אליהם בתחכום אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:  קכג שהרי בגלות, עינינו כביכול נגמרות מרוב ציפיה לישועה, ואינה באה עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ אבל באותה מידה גם מצפים לדעת מה הצדק שאתה אומר לעולם בתורה[71] וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:  קכד ולכן בנתיים תעשה איתנו בחסד, כדי שלא נתרחק ממך עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ ותלמד אותנו את מה שלא מובן בתורה, יותר ממה שביכולתנו וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:  קכה וכיון שאנחנו עובדים אותך, ורוצים לקיים את התורה, תתן לנו הבנה מיוחדת בתורה עַבְדְּךָ-אָנִי הֲבִינֵנִי ונדע ונכיר לעומק את דרכיך שלימדת בספורי התורה, כי נחפש להכירם בגלותנו וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:  קכו כיון שהגלות היא זמן שצריך להגביר בו את העשיה למען ה' עֵת לַעֲשׂוֹת לה' שהרי הגויים מנסים לגרום לנו להפר את ברית התורה איתך, וצריך לחזקה כנגד זה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:  קכז וכתוצאה מכל זה נוצר קשר עמוק לתורה, עד שאנחנו אוהבים אותה יותר מזהב בין מצד תועלתה ובין מצד חשיבותה[72] עַל-כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:  קכח ובגלל כל זה הוספנו מצוות דרבנן, לישר את העם שלא יתרחקו עַל-כֵּן כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי וסייגים להרחיקם מדרכי שקר שנמצאות סביבם כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:

פ איך ה' מקדם את האדם דרך התורה להיות צדיק

קכט ספורי התורה הם דברים מופלאים ומרתקים פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ ולכן גם נפשו של מי שאינו תלמיד חכם שומרת אותם עַל-כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי:  קל והם הפתח שדרכו מאירים דברי ה' את האדם פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר שאתה גורם למי שמתפתה בקלות להתחיל להבין דרכם את האמת[73] מֵבִין פְּתָיִים:  קלא וכיון שהתחברתי אליהם אני פותח פי לקבל ממך עוד רוח חיים פִּי-פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כי נוצרת בי הסכמה ורצון אל המצוות כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי:  קלב ואז פונה אלי ה' לעזור לי, במתנת חינם, מצד רצוני הטוב שמוצא חן בעיני ה' פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי ונותן לי כמו שמגיע לאוהבי שמו ממש, במשפטם, אף שאני רק בתחילת הדרך[74] כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ:  קלג ומבסס את צעדי בדרך ה' לפי התורה פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ ומרחיק ממני את שליטת הרע, שלא יכוון הוא את צעדי וְאַל-תַּשְׁלֶט-בִּי כָל-אָוֶן:  קלד ומוציא אותי מבני אדם, שמנסים לקחת אותי אליהם, להיות בדעתם המקולקלת, אף שמצד עצמי עדיין איני יכול להתגונן בפניהם פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם ועל ידי זה אשמור לעשות מה שהפקדת אותי עליו וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ:  קלה ואז תופיע בתוכי רוח הקודש מהארת פניך כיון שהם פונות אלי פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ ותלמד אותי להבין גם את מה שאינו מובן באופן פשוט וְלַמְּדֵנִי אֶת-חֻקֶּיךָ:  קלו וכיון שכן אזכה לחיבור טבעי אל התורה, ועיני יבכו הרבה מצערם ומרצוני לכפר פַּלְגֵי-מַיִם יָרְדוּ עֵינָי על מה שבעבר הם לא שמרו את דברי התורה שלא לתור אחרי החטא עַל לֹא-שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ:

צ התורה היא צדק ואמת באופן מוחלט[75]

קלז ה' נותן התורה, אתה הבסיס שעל פיו נקבע מה נכון וישר צַדִּיק אַתָּה ה' וכל המשפט שאתה עושה בעולם מכוון ישר אל הצדק וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ:  קלח וגם אותנו ציוית לעשות צדק בספורי האבות צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ ולא בשביל השכר, כי אז איננו עושים צדק, אלא שנאמין שסוף השכר לבוא לעולם הבא[76] וֶאֱמוּנָה מְאֹד:  קלט עד שאפילו מה שאני נלחם במצרים לי, לא מצד מה שעושים לי, אלא כי קנאתי לה' כמעט מאבידה אותי צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי מצד שהם שכחו את מצוותיך ולא הולכים בהם, וצרי הם צריך כִּי-שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי:  קמ ולצד השני, אני אוהב ומחובר אל התורה שנתת לנו, לא מצד התועלת, אלא מצד שאני עובד אותך, והיא כולה ישרה כזהב מזוכך, ואין בה פניות לתועלת אישית צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ:  קמא ולכן גם כשאני לא משיג חשיבות בעולם, ועוד מבזים אותי על שמירת התורה צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה אינני מרשה לעצמי אפילו לשכוח בטעות את מה שאני מופקד עליו פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:  קמב והצדקה שאתה עושה בעולם תראה על פי הצדק לעולם הבא, ולכן בעולם הזה קשה לפעמים לראות מה נכון בה צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם אבל תורתך תמיד רואים שהיא אמת גם בעולם הזה[77] וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת:  קמג ולכן גם כשמוצאים אותי צרות מבחוץ, ומצוקה בנפש, שאינם נראים כצדקה צַר-וּמָצוֹק מְצָאוּנִי אני פונה שוב ושוב למצוות לעשותן, ולא לצערי, כי הם אמת גם בצרה מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי:  קמד ובכל זאת מבקש שאת הצדק שספרת לנו בתורה, שאתה גואל ומושיע, שהוא לעולם הבא צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם תן לי להתבונן בו ולראותו בעצמי, ואחיה לעולם הבא הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה:

ק ה' קרוב לכל מי שקורא אליו, גם לישראל בזמן הצרות וגם לרשעים, אם ישובו אליו[78]

קמה כשיש צרה, אף שאיני יודע לקרוא אליך, צעקתי מצרתי בכל רצוני, כמו שהיה במצרים[79] קָרָאתִי בְכָל-לֵב ואתה ה' תענה לי כי אתה שומע צעקה עֲנֵנִי ה' וכיון שתענה לי אדע לעבדך, ואשמור את חוקיך גם אם אינם מובנים לי, כמו שקבלנו אחר כך במעמד הר סיני חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:  קמו ומאז אני יודע לכוון את קריאתי אליך, ויודע מראש שאתה עונה, ולכן אתה גם מושיע אותי לגמרי מהצרה קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי ואני שומר לדורות את זכרון הגאולה בעדותיך שבתורה וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:  קמז ולכן כבר קודם שתהיה גלות נוספת, רק מתחיל להעריב היום אל חשכת הגלות, כבר אני קורא אליך ומבקש על גאולה[80] קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) ומצפה כבר אז להתקיימות דברך על הגאולה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:  קמח וגם בתוך הגלות המשולה ללילה, אף שיש עוד חלקים לגלות ולא בא זמן הישועה קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת כבר אני קם ומבקש, ומדבר תמיד בתורה[81] לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:  קמט ומבקש שתשמע קולי גם בתוך הגלות, כי זה חסדך לשמוע את הקוראים אליך קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ ה' ותתן לנו חיים גם בתוך הגלות, שלא נאבד, כי כך קבעת שצריך להיות[82] כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:  קנ אמנם אלו שמחפשים את מזימות ליבם, קרבים אל תאוותיהם קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה ובזה מתרחקים מתורתך, וממילא מרגישים שרחוקים ממך, אף שאתה קרוב גם אליהם. וגם מתרחקים מהארץ שהיא מקום שמירת התורה כי באה גלות בעוונותיהם מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:  קנא אבל באמת אתה קרוב גם אליהם בכל זמן שישובו בתשובה קָרוֹב אַתָּה ה' ויחזרו לשמור את כל המצוות, שיחד הם אמת, ולא כששומר רק חלק, וכך יהיה גם בגאולה כשכל העם ישוב לשמור את התורה כולה וְכָל-מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:  קנב וכל זה ידענו עוד קודם שהיתה גלות, מספורי התורה ומה שהעדת בנו בה קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כי את הסיפורים האלו יסדת שיהיו בסיס לכל מה שיהיה בעולם, עד עולם הבא, וכדי להביא אותנו לעולם הבא כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:

ר קרבת ה' לעובדיו מצד ההשגחה[83]

קנג השגח בעינוינו, והוצא אותנו מהצרה, גם אם עוד לא בגאולה שלמה רְאֵה-עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כיון שאנחנו מחזיקים בתורתך, ולכן אתה משגיח ומציל אותנו כִּי-תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:  קנד ויותר מזה תריב עם אלו שרבים איתנו, עד שתגאל אותנו לגמרי רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי כי אתה רוצה בחיינו כדי שנעשה בעולם את רצונך לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:  קנה ואיננו כמו הרשעים, שמה שהרשעים לא נושעים בדרך כלל רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה נובע ממה שאינם מחפשים לעשות את מה שאינם מבינים כִּי-חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ[84]:  קנו וגם אם חטאנו, רחמיך על עמך רבים, גם כשחוטאים רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' ולכן גם בגלות אתה מחיה אותנו שלא נעלם, כפי המשפט המתאים לנו בכל שלב[85] כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי[86]:  קנז כיוון שלמרות שרודפים אותנו ומצרים לנו לרוב בגלות רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי אנחנו לא זזים מהדרך שהראית לנו בתורה, ומאמינים שתגאל אותנו מהם מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:  קנח ומנסים להחזיר גם אחרים בתשובה, שכשאנחנו רואים אנשים מעם ישראל שבוגדים בברית איתך, אנחנו רבים ומתווכחים איתם רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה על מה שאינם שומרים את מצוות התורה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:  קנט וכיוון שתשגיח עלינו, ותראה שאנחנו מחוברים למה שהפקדת אותנו עליו בעולם רְאֵה כִּי-פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי ה' תתן לנו חיים, לעשות אותם בעולם, שזה מטרת חסדך בעצם נתינת החיים[87] כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:  קס ומראש התורה שנתת לנו אמת רֹאשׁ-דְּבָרְךָ אֱמֶת ומטרתה מכוונת לעולם הבא, והדרך לשם עוברת כך שנקבל את הראוי והנכון והטוב במשפט ובצדק לפי השגחתך[88] וּלְעוֹלָם כָּל-מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ[89]:

ש[90] כל מה שחשוב בעולם הוא להתקרב אל ה'

קסא גם כשרדפו אותי אנשים חשובים, ורדפו אותי לשוא שאין לי איך להתגונן מהם שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (ומדבריך) לא פחדתי מהם אלא משלא אעשה את רצונך[91] וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי:  קסב וכיון שנצחתי את יצרי ואיני מחפש עוד את החומריות, אני שמח על המצוות שאמרת לנו בתורה שהם השלמת כל כוחותי שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ כי אני משתמש גם בכוחות היצר לעבוד את ה' על ידם כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב:  קסג ולכן אני מתרחק מדברי השקר שבעולם הזה ומתיחס אליהם כדבר מגעיל גם אם חומרית הם טובים לי שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה ואוהב ומחפש להתחבר אל התורה כיון שהיא ממך תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי:  קסד והעיסוק בה מקיף את כל היום, עד שאני משבח אותך בכל משך היום שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ על המשפטים שנתת לנו, שדרכם מגיע לעולם האמת והנכון ממך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:  קסה ולכן למי שאוהב את התורה יש שלום כל הזמן, גם כשיש פגעים, כיון שהם באים לתקנו ולהוסיף לו שלום שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ ועל ידם אינו נכשל בעבירות וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל:  קסו ולכן גם כשהישועה לא באה עדיין אני מצפה לה שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה' וממשיך לעשות את המצוות, כי עושה אותם מאהבתך ולא מרצון לשכר וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי:  קסז וכל הזמן שומר בליבי את סיפורי התורה, שמעידים שתגאל אותנו לבסוף שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ ומחובר אליהם מאוד, גם מצד שהם האמת והנכון, וגם שטובים לי מצד עצמי וָאֹהֲבֵם מְאֹד:  קסח ועיקר עבודתי בעולם, לשמור לעשות מה שאני מופקד עליו, ולהתנהג לפי הדרך שאמרת לנו בתורה שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כי מטרת כל דרכי להגיע אליך, ואני מכוון אותם לפי רצונך[92] כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ:

ת בקשה שה' יקבל את התקרבותו[93]

קסט השבח שאני משבח אותך יקרב אליך כקרבן תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה' ותבין אותי את התנהלות העולם, כמו שהוא על פי דברך, כך שאשוב בתשובה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי:  קע ואז גם מה שאני מתחנן אליך על צרותי, יבוא ויתקבל לפניך תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ ותגאל אותי מהגלות כמו שאמרת לנו כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי:  קעא ועל זה שפתי החיצוניות יתנו לך שבח, כמעין שמוציא כל הזמן עוד ועוד תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כיוון שעל ידי הגאולה תלמד אותי את דרכיך בעולם שלא היו מובנות כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:  קעב ופרוט השבח יהיה מה שאדבר בתורתך תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ שאראה שכל המצוות הם הנכון והישר לעשות, ואראה את הצדק הזה במציאות כִּי כָל-מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק:  קעג ואז תתן לנו סיעתא דשמיא בעולם תְּהִי-יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כי נבחר לעשות מה שהפקדת אותנו עליו כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי:  קעד ועד שנצליח בתהליך הזה, אנחנו מתאווים לגאולה שתבוא ממך תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה' ולא מפסיקים לעסוק שוב ושוב בתורה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:  קעה ובנתיים תחייה את נפשנו גם בגלות, ונדע לשבח אותך גם על זה תְּחִי-נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ כי זה המשפט הראוי לנו, ובא לעזור לנו לשמור את התורה[94] וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי:  קעו כיוון שהעם תעה ממך, כשה שאיבד את דרכו, ולא יודע איך לשוב תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד ולכן אתה הרועה תחפש אותנו להשיבנו אליך לעבודתך בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כי לא שכחנו את מצוותיך, ועדיין מחוברים אליך ורוצים לשוב כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:

---

[1] המזמור בנוי על פי סדר הא' ב', כשלכל אות יש שמונה פסוקים. כולו מדבר על התורה, אולי משום שהתורה ניתנה בעשרים ושתיים אותיות והמזמור כנגדה. וכיון שכל אות עומדת בפני עצמה ואין כאן מהלך אחד רציף בכל המזמור, נראה שהוא אמור לשמש לבנייה של מילים על פי האותיות כמו שאנחנו משתמשים בו כיום. ובכל פסוק מופיע אחד מהכינויים הבאים לתורה: "תורה", "עדות", "דרך ה'", "פקודי ה'", "חוקים", "מצות", "משפט", "דבר ה'", "אמרת ה'". פסוקים מ"ט, צ', קכ"ב יוצאים מן הכלל הזה, ויתכן ש"טוב" ו"אמונה" גם הם כינויים לתורה, ו"זכור דבר לעבדך" כמו "דבר ה'".

פרושם הכללי של כינויים אלו כך:: "תורה" – כלל סדר העשיה של דבר מסויים כמו "תורת העולה", והתורה כולה היא כלל סדר העשיה של הנהגת האדם בעולם. "מצוות" – ציוויים מעשיים. "משפט" – מקרה שבו צריך לברור בין כמה אפשרויות, והתורה מגדירה מה האפשרות הנכונה בכל מקרה. וכשה' עושה דין גם כן נקרא משפט. "חוק" – כללים שה' חקק וקבע במציאות, ואף שכל התורה כך, אנחנו רואים את זה בעיקר במצוות שאיננו מבינים את טעמם אלא רק את מה שה' קבע בזה כלל. "עדות" – מצוות וסיפורים שנועדו שנזכור את הניסים, ושאר ענינים, שצריך להעיד עליהם. "פקודים" – מה שה' הפקיד אותנו עליו שיהיה תחת אחריותינו, ובכלל זה מצוות דרבנן שתפקידנו לתקן. "דרך ה'" – מה שה' לא ציוה בפרוש אלא כך הדרך הכללית שרוצה שנתנהג בה, כמו מידות, הנהגות וסידור החיים. "דבר ה'" – עצם מה שה' דיבר איתנו. "אמרת ה'" – התוכן של מה שה' אמר לנו.

[2] פרוש נוסף: יציבים יהיו אלו שהולכים בתורה רק למען ה' בשלמות ולא למען התועלת, שהם ילכו בה תמיד גם אם לא רואים את התועלת.

[3] מזכיר את תחילת מזמור א: "אשרי האיש… כי אם בתורת ה' חפצו".

[4] פרוש נוסף: כיון שאמונתם מבוססת על עדות ה' ולא על חקירה שכלית יחפשוהו בכל ליבם ואין להם את הספק שבא תמיד עם החקירה השכלית שאז ליבו אינו שלם.

[5] פרוש נוסף: "אף לא פעלו עולה" מצוות לא תעשה, "בדרכיו הלכו" מצוות עשה.

פרוש נוסף: ראו בספורי התורה מה קורה למי שפועל עוולה ולהפך מה קורה למי שהולך בדרכי ה' ולכן עשו כך.

עד כאן אינה פניה אל ה' כמו שאר פסוקי מזמור קי"ט, אלא אמירה עקרונית ולא משתנה. ומכאן מתחיל לבקש ולפנות אל ה'. וכן הוא גם בכל ספר תהילים שמזמור א' "אשרי האיש" אינו פניה אל ה' אלא אמירה עקרונית.

[6] פרוש נוסף: אתה הפקדת אותנו לתקן מצוות דרבנן וסייגים כדי לשמור מאוד את המצוות וזו הדרך המובילה שיכונו דרכי לשמור חוקיך.

[7] פרוש נוסף: דווקא אם דרכי חייו מתאימות לשמירת התורה והמצוות אז יוכל לשמור את כל הפרטים הרבים שלהם כי כולם מתאימים לו אבל אם לא מתאימות למצוות אז אי אפשר שיצליח לשמור על הכל, ואז או שידאג שלא לשים לב לכל הפרטים, כמו שעושים רוב האנשים שמתקשים בשמירת התורה, ויהיה שוגג, או שישים לב לכל הפרטים ויתבייש כי אינו מצליח לעמוד בהם. אבל מי שדרכי חייו מכוונות לשמירת התורה, כמו למשל שחי בין יהודים ובחברה ששומרת שבת והורגל בזה מנעוריו, אז יוכל להסתכל בכל הפרטים ולא להתבייש.

[8] כי מי שלבבו אינו ישר, היצר הרע מטה את צורת החשיבה שלו ומשפטי ה' נראים לו תמוהים.

[9] ואמר "עד מאוד" ולא מאוד בכלל, כי לפעמים ה' מראה עצמו כעוזב את הצדיק כדי ליישר אותו אלא שזה לטובתו.

[10] פרוש נוסף: יזכה את אורחו שתהיה בכיוון חיובי כלומר 'עשה' ולשמור כדברך שלא יגיע למצב שלילי כלומר 'לא תעשה'.

פרוש נוסף: רמז לדין חינוך, שבמה יזכה נער לפני שחייב במצות את דרכו שהולך בה עד שיזקין? בכך שכבר אז ישמור לעשות כמו דברך למחויבים.

[11] פרוש נוסף: כבר חפשתי אותך בכל רצוני כמו שאמר "בכל לב ידרשוהו" אלא שצריך שתעזור לי שלא לסמוך על שכלי מרוב הדרישה ולשגות במצוות לבטל איזה מצוה.

[12] כאן מתאים גם לפרש "ברוך" כמקור הברכות, ולא מדובר בהטיה של פעול אלא במקור, וכמו שחייבים לומר בי"ג מידות רחמים "א-ל רחום וחנון" שלא יתכן לומר שמרחמים עליו וחוננים אותו אלא הוא מקור הרחמים והחנינה.

[13] פרוש נוסף: אני מדבר תמיד במצוות המעשיות שהפקדת אותנו עליהם לעשותן ודרכן לומד מהן דרכיך שרצית שנלך בהן בעולם.

[14] ואם כן יש לנו כאן כמה דרכים לזכות לתורה על ידם: חשבון נפש לבדוק שאינו שוגה, יישור הרצון לפי רצון ה', רוח הקודש הבאה בעקבותיהם כי לא הכל אפשר שנדע מעצמנו, הוצאה בפה, שמחה בתורה, ישור הדרכים על פי מצות דרבנן, שינון.

[15] פרוש נוסף: אני גר כאן ועיקר מקומי בעולם הבא ולכן צריך שאדע את המצות שעל ידן אגיע לשם.

[16] "גרס" הוא שורש מאוד נדיר בתנ"ך. ופרשתי כמו "גרש כרמל" כלומר שהוא שבור לחתיכות, או מפורק מקליפתו.

[17] "לשגות" פרושו לטעות, בידיעה שאולי אני טועה עכשיו, ו"לשגוג" פרושו טעות באופן מלא, שעל זה מורה כפילת האות בשורש, כלומר שכלל לא יודע שאולי טועה.

[18] ומבוסס על המילה "דרך".

[19] פרוש נוסף: וענית לי לקבל אותי בתשובה.

[20] כענין נעשה ונשמע שאת המצוות המעשיות קל יחסית להבין איך לבצע, ובטעמיהם אפשר לעסוק ולנסות להבין יותר.

[21] כי השכל יכול להבין מהר את דרך המצוות אבל לנפש לוקח זמן להשתנות ולכן נוצרת מרירות מההפרש בין ידיעת השכל למוכנות הנפש. ולכן גם צריך לבקש שיקיים אותו כי קודם היה שוגג ועכשיו כשהבין יכול להיות מזיד, אלא שהוא בכיוון של התקדמות.

[22] פרוש נוסף: כיון שתסיר ממני דרך שקר אהיה זכאי לקבל רוח הקודש.

[23] פרוש נוסף: בחרתי מול דרך השקר בדרך שאתה ציוית ואני מאמין בך שזו הדרך הנכונה אף שלא מבין הכל, ושיויתי משפטיך כאילו הם מתאימים לי כבר ועשיתי אותם מרצון.

[24] ומבוסס על ה' של הפעיל, כלומר איך ה' יפעיל אותי כדי שאשמור את התורה.

[25] ו'עקב' רומז לשכר כמו שאמר במזמור יט: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים: גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב". וכן "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה… וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים ז, יב).

[26] "לשמור" פרושו להגן על דבר קיים שלא ינזק, ו"לנצור" זה לשמור דבר עד שתהיה התפתחות בו.

[27] פרוש נוסף: אני חפץ ללכת בדרך הקבועה של המצוות אבל צריך עזרה שהדרך הפרטית שלי תתאים לזה ולזה צריך הכוונה שלך כי הבא ליטהר מסייעין אותו.

[28] פרוש נוסף: כין שאני הולך בדרכיך תעביר את חרפת העוונות הישנים שעשיתי בלי יסורים, כי אני מפחד מהיסורים שיהיו, שהרי המשפט שלך נועד לעשות אותנו טובים יותר ולא לנקמה, ואני כבר טוב יותר גם בלי היסורים.

[29] ומבוסס על ו' החיבור.

[30] כי מי שמחפש טובת עצמו צריך לפעמים להסתיר ממנו את האמת שלא ישתמש בה בצורה לא נכונה , אבל מי שמחפש רק את רצון ה' יכול לדעת את כל דרכי ה' כפי שהם. אמנם גם הוא רק עד מאוד, ולא מאוד בכלל, כי יש דברים שצריך שיהיו נסתרים מכולם.

[31] "רחבות" היא ההפך מצרה, וכן "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה".

[32] פרוש נוסף: איני חושש ליפול ולטעות בדברי תורה כי אני כהולך במקום רחב שאי אפשר ליפול בו כיון שדרשתי סייגים ותקנות חכמים שעליהם אנחנו מופקדים שהם שומרים אותנו מלקרב אל החטא.

[33] פרוש נוסף: מה שמוכיח שאני אוהב את המצוות שכאשר יש מניעה ואיני יכול לקיים מצווה, לא שמח שנפטרתי, אלא מתפלל שאזכה לקיימה.

[34] מבוסס על המילה 'זכר'.

[35] נראה שאומר "עד מאוד" ולא מאוד, לומר שלא נבטח שאי אפשר להסית אותנו כלל, אלא שניסו הרבה ולא הצליחו, אבל יתכן שאם היו מנסים יותר היו מצליחים וצריך להזהר.

[36] 'זלעפה' לכאורה נגזר מ'זעף' שהוא מצב של כעס כללי ולא מול מקרה מסוים.

[37] כמו תקנות אנשי כנסת הגדולה כתפילה וברכות וקידושים והבדלות וקריאה בתורה, ותפילה במנין וכדו' שעזרו לישראל מאוד בגלות לשמור על התורה.

[38] פרוש נוסף: מיהרתי לעשות את המצות מרוב חשקי, וגם מי שלא במדרגה הזו, על כל פנים לא התמהמתי מלעשותן, שזה מראה על זלזול.

[39] נראה ש"עודוני" מלשון "עוד".

[40] נראה שזה כנגד "חבלי רשעים עיודוני" בוחר את חברת הצדיקים שהם ימשכו אותו לעשות כמעשיהם.

[41] פרוש נוסף: כיון שכל מה שיש בארץ נובע מחסדך, בקשתי שתלמד אותי את חוקיך שעל פיהם אדע איך להתנהג עם כל מה שבארץ.

[42] מבוסס על המילה 'טוב', שני הפסוקים הראשונים מדברים על התורה שהיא טובה, באמצע פסוק שה' הוא טוב, ושני הפסוקים האחרונים על הטוב של האדם.

[43] פרוש נוסף: הטוב הבסיסי שעשית איתנו הוא במה שכרתת איתנו ברית בדברך, ועל ידי הברית אנחנו עבדיך שזה מה שטוב לנו, ונתינת התורה יכולה לבוא רק בעקבות זה.

[44] "טעם" הוא השאלה של הבנה של פנימיות הדבר כמי שטועם אותו ויודע גם את טעמו חוץ מנתוניו החיצוניים וכמו "בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" (תהלים לד, א).

[45] פרוש נוסף: כיון שאני סומך על זה שיש למצות טעם טוב, ועושה אותן אף שעוד לא מרגיש את טובן, לכן ראוי שתלמד אותי את טוב טעמם וטוב הדעת שבהן.

[46] "טפל" הוא שורש מאוד נדיר ונראה שפרושו להוסיף דבר או לחבר אותו.

[47] "טפש" הוא שורש בארמית ומשמעותו דומה לשימוש שלנו בו.

[48] פרוש נוסף: טוב לי שעוניתי ללמוד את התורה כיון שהיא טובה לי מכל כסף וזהב, ואנשים הרי מענים את עצמם כדי לקנות כסף וזהב, מרצונם.

[49] ויתכן שהכוונה כמו שאמרת למשה ואמר לנו בספר דברים (ח, ג-ה): "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ… שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ". או אם מדבר על דוד עצמו, כמו שאמר לו: "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם: וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ" (שמואל ב' ז, יד).

[50] וזה היתרון ביסורים שהם קשים ליצר הרע כי הגוף סובל, וטובים ליצר הטוב כשהוא רואה שהם מקדמים אותו, ולכן מחברים את שני היצרים לעבודת ה'.

[51] מבוסס על המילה 'כלה'.

[52] פרוש נוסף: לא מצד שיהיה לי טובה אישית בגאולה אלא מצד שהיא דברך ואני רוצה את התקיימות דברך.

[53] וכמו שאמרנו בפסוק "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני" וכן "יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך".

[54] ואולי רומז לנוצרים שהמלכודת אצלם נמצאת במה שנראה שהם מאמינים באותו דבר אבל באמת הם לא כתורתך ולא עושים את המצות.

[55] פרוש נוסף: הם כרו לי שיחות שלא כתורתך במה שאמרו שהמצות לא מועילות לנו אבל אנחנו יודעים שהם אמונה ומועילות והם רדפונו בשקר.

[56] מצד ל' של בכל"מ שעונה על השאלה למה קיים העולם ומה מטרתו.

[57] פרוש נוסף: הושיעני כי אני מחפש מה שאני מופקד עליו גם בלי צרות שיגרמו לי לעשות מה שהופקדתי עליו.

[58] פרוש נוסף: לכל דבר תכלית רואים את מטרתו ותועלתו רק בסופו אבל במצוות יש ענין גם בתהליך ולא רק במטרה.

[59] ומבוסס על מ' של בכל"מ כלומר מה בא אלינו ממנה, ובכל זאת בחלק מהמקרים כאן מדובר במ' היתרון ולפעמים אפשר לפרש כך ואפשר כך.

[60] פרוש נוסף: אפילו מאויבי אני מקבל חכמה, איך לשמור את המצוות, כשהם מיסרים אותי בחטאי, כי היא מיועדת לי לעולם הבא, ולכן אפשר ליסר אותי בעולם הזה בשבילה.

[61] ואמר דוקא מכל מלמדי ולא מכל אדם, כי יש חכמה בגויים, אבל אם אדם לימד אותי דבר, אני מבין יותר ממנו, כי יודע גם את מה שהוא יודע וגם את דרך ה' בעולם.

[62] פרוש נוסף: כיוון שאני מחפש לשמור מה שאני מופקד עליו אלמד את התורה שבעל פה מחכמי ישראל הזקנים כדי שאדע איך לקיים.

[63] פרוש נוסף: כשאני שופט אנשים אני לא זז ממשפטי התורה כי אני מתנהג לפי מה שלימדת אותנו ולא לפי שכלי האישי.

[64] נראה ש"נמלצו" הוא פועל שנגזר מהשם "מליצה" שבא משורש "לץ". כלומר ענין של דיבור והסברה.

[65] פרוש נוסף: את הארץ לא נחלנו מאבותינו לעולם כי יש זמנים שאנחנו בגלות אבל את ספורי התורה שקרו להם נחלנו מהם לעולם מאב לבן.

[66] "מרעים" יכול להיות אנשים שעושים רע כמו "בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי", ויכול להיות גם הרעים המתחברים אל האדם כמו "כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ". כאן פרשתי כשילוב של שניהם.

פרוש נוסף: עושי הרע בגלות מפריעים לנו לשמור על המצוות וצריך שיסורו.

[67] ולא במותרות אלא לפי מה שצריך באמת. וזה מה שלמדנו במן שהיה אותה כמות לכולם המרבה והממעיט ובא לנו הלחם מן השמים "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".

[68] אפשר לפרש גם "סלית" מלשון "סילון" שהוא קוץ ישר, או מלשון "סולת" כלומר שבררת וניפית אותם.

[69] "פחד" הוא רגש, "יראה" היא עשיית פעולות או המנעות מהם כדי שלא יקרה דבר רע.

[70] פרוש נוסף: תעזור לנו שנהיה ערבים לך מלשון "ערב לחיכי".

[71] פרוש נוסף: ומצפים להתגשמות הצדק שאמרת שיהיה לעתיד לבוא ובנתיים אינו קורה.

[72] "פז" הוא סוג של זהב. אנשים רודפים אחרי זהב מצד התועלת שיש בו, אבל בעקבות זה מוצאים בו ערך עצמי, ולכן הם רודפים גם אחרי זהב רב שאין להם מה לעשות בכולו; וכן בתורה יש ערך עצמי לרדוף אחריו.

[73] פרוש נוסף: עדות ה' וספורי התורה מכילים בתוכם דברים עליונים ונסתרים שהם פלאות, אבל בכל זאת יכול כל אדם ללמוד מהם חוכמה ומוסר, גם אם לא מבין את העומק, כי גם פתח דבריך מאיר ונותן בינה לפתיים.

[74] פרוש נוסף: המשפט של ה' לכל אוהבי שמו, כמוני, הוא שיפנה אליהם ויתן להם מתנת חינם.

[75] מבוסס על המילה 'צדק'.

[76] פרוש נוסף: אתה צדיק לתת שכר לצדיק ועונש לרשע, אבל ישר משפטיך שאתה נותן אותם בעולם הבא, שהוא קיים לעד. אמנם כיון שלא רואים את זה כאן, ציוית בעדותיך שנלמד מהם שאתה מעניש, ונותן שכר, ונאמין מאוד שיש שכר ועונש לעולם הבא.

[77] פרוש נוסף: אף שאני צעיר לא שכחתי פקודיך כי צדקתך צדק לעולם ואף שאני נבזה לא שכחתי פיקודיך כי תורתך אמת מוחלטת.

[78] וזה לכאורה מבוסס על המילים "קרוב" ו"קוראיו". והכונה שה' קרוב ומתגלה בקלות אבל צריך קודם כל לקרוא אליו, והאדם צריך להקדים את אמונתו בה' כדי שיענה לו ולא שה' יראה לו אותו ורק אז יאמין. וכן נאמר: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".

[79] כמו שנאמר "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם".

[80] כמו כל המזמורים בספר תהילים עצמו, שמבקשים ישועה מהגלות ונכתבו עוד לפני הגלות, כגון מזמורי אסף.

[81] פרוש נוסף: אנחנו כל כך דבקים בתורה עד שקמים כבר בתוך הלילה לעסוק בה. ואמר שקם מוקדם ולא שהולך לישון מאוחר, כי אין יצר הרע ללכת לישון מוקדם, אבל יש יצר הרע שלא לקום מוקדם.

[82] פרוש נוסף: אם תעשה איתנו כחסדך אז תשמע קולנו לגמרי ותציל אותנו מהגלות. ואם לא הגיע הזמן לפחות תעשה כמשפטך הקבועים איתנו לחיות אותנו.

[83] כלומר האות ק' מלמטה למעלה מצד שאנחנו קוראים אל ה' הוא קרוב אלינו, והאות ר' מלמעלה למטה מצד השגחת ה' עלינו. ואולי מבוסס על המילה 'ראה' שזה הביטוי להשגחה.

[84] כנגד "קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ" שבאות ק'.

[85] פרוש נוסף: וגם אם אנחנו לא נושעים כי אנחנו עדיין רשעים ולא דורשים מספיק את חוקיך, הרי רחמיך רבים ותחיה אותנו תוך כדי שאתה עושה בנו משפט עד שנשוב בתשובה.

[86] כנגד "קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ ה' כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי" שבאות ק'.

[87] פרוש נוסף: כיון שרחמיך רבים אתה מחיה אותי, אבל לפי המשפט, שלפעמים צריך שנחיה בגלות. אבל כיון שאתה רואה שאנחנו אוהבים לעשות רצונך, תתן לנו חיים של גאולה ב'אחישנה' כמו חסדך, אף שעוד איננו זכאים לגמרי, כי אנחנו מכוונים למטרה הנכונה.

[88] פרוש נוסף: כיון שמראש דברך הוא אמת מוחלטת לכן לא ישתנה כמו הנימוסים ומשפטי בני אדם ולעולם יהיה המשפט שעל פיו משפט צודק.

[89] כנגד "קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם" שבאות ק'.

[90] צורת האות היא העיקר ולכן ש' שמאלית נחשבת כש' ולא כס'.

[91] וזה נמשל ממה ששאול רדף אחריו חינם אבל הוא לא הרג אותו כי ידע שזה לא רצון ה'.

[92] פרוש נוסף: כי אני יודע שאתה משגיח על כל מעשי בעולם וכולם צריכים להיות מיושרים.

[93] האות ת' מול האות ש' שש' התקרבות אל ה' מלמטה למעלה ות' קבלת ההתקרבות מלמעלה למטה, כמו היחס בין ק' ור'. ואותיות ת' וש' מסודרות אחת מול השניה, כשבשני זוגות הפסוקים הראשונים הפסוק הראשון בש' מול השני בת' ולהפך, ובארבעת הפסוקים האחרונים פסוק מול פסוק, והרוצה יעיין.

[94] פרוש נוסף: נפשי תחיה לעולם הבא ועל זה תהלל אותך כי זה חייה באמת, ומשפטיך יעזרוני גם בעולם הזה.

פרוש נוסף: ומשפטי התורה יעזרו לי להלל אותך כי הם הדרך להכירך.