דוד מדבר על חשיבות ירושלים, שהוא בונה, כמחברת את העם, את המלוכה ואת המקדש. ומתאים לאמרו על בניין ירושלים ולעולי רגלים.
א שִׁיר
הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שמחתי כשאמרו לי הנביאים שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי שמעשי הולכים בדרך שסופה בנין בית המקדש[1] בֵּית ה' נֵלֵךְ: ב ואנחנו כבר קרובים לבנין המקדש, שעומדים בסוף הדרך, בכניסה לירושלים
שאותה עצמה כבר בניתי עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ
יְרוּשָׁלִָם: ג וכשיבנה המקדש בירושלים יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה תהיה עיר שענינה לחבר יחד את כל ישראל ואת המלוכה והמקדש לדבר אחד כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו: ד כי לשם יעלו כל השבטים הנפרדים שֶׁשָּׁם עָלוּ
שְׁבָטִים ויתגלה שבאמת הם כולם שייכים
לה' שִׁבְטֵי-יָהּ ויהיה להם עדות שיראו שהם עם אחד[2] עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל ומטרתם
יחד להודות לה' על שהם עמו, בבית המקדש לְהֹדוֹת לְשֵׁם
ה': ה ומחברת גם את המלוכה, כי בירושלים ישבו כסאות המשפט של המלך, שעל ידי
המשפט מחבר את העם יחד תחתיו, ועושה שלום ביניהם כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט ויהיו בכל הדורות על ידי מלכים מבית דוד[3] כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד: ו לכן כל ישראל, חפשו דוקא את השלום שעושה ירושלים ביניכם שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם
יְרוּשָׁלָם כי דוקא בשלומה ישבו במקומם
בנחת כל עם ישראל שמחוברים אליה יִשְׁלָיוּ
אֹהֲבָיִךְ: ז ויהיה שלום בחומתך מפגע חיצוני יְהִי-שָׁלוֹם
בְּחֵילֵךְ ועל ידו מצב ללא חרדה ודאגה
בארמנות המלכים[4] שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: ח ומה שאני עושה בה שלום על ידי המשפט, ומחפש את שלומה מאויבים, לא
בשבילי ובשביל בני שימלכו, אלא בשביל עם ישראל שהם אחי ועובדים יחד איתי את ה' לְמַעַן אַחַי
וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: ט והטוב שאני מביא לעיר ומחפש בשבילה, הוא לבנות בה את בית המקדש,
ושנעבוד בה את ה' שהוא הטוב האמיתי לְמַעַן בֵּית-ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
[1] הפסוק הזה והבא מנוסחים במשל כדברי עולה רגל שעולה לירושלים.
[2] פרוש נוסף: יהיה להם מקום התוועדות להודות בו לשם ה' יחד כעדה.
[3] וכיון שירושלים היא עדות לשבטי ישראל שהם עם אחד ושבית דוד שולטים עליהם ביטל ירבעם את העליה לרגל כי רצה לעשותם לשני עמים ותחת שלטונו.
פרוש נוסף: כסאות למשפט ה' על ידי הסנהדרין וכסאות לבית דוד למשפט המלך.
[4] וכמו שאמרנו במזמור מ"ח "שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ".
פרוש נוסף: שלום על ידי חילך הגדול והחזק ושלוה בארמנותיך שהמלכים והשרים לא ינסו לעשוק את העם.