המזמור אומר שהעמים המציקים לישראל הם זמניים ואובדים ברעתם, ואינם מקבלים על מעשיהם שכר, ואילו עם ישראל נצחי. ומתאים לאמרו על הרעות שהעמים עושים לנו בגלות, ובמיוחד על אלו שכבר עברו מהעולם.
א שִׁיר
הַמַּעֲלוֹת עם ישראל יאמר, שהרבה צרות
עשו לנו כבר מנעורינו במצרים, כיון שצריך לייסר את העם ולתקנו רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל: ב ואף שעשו לנו כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה זמן, לא יכלו להשמיד
אותנו, או לאבדנו בין העמים, וממילא נבין שכל היסורים היו לטובתנו רַבַּת
צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא-יָכְלוּ לִי: ג ומה שחרשו ופצעו אותנו היה עלינו ובשבילנו, לזרוע בנו בדמעה עַל-גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים ומה שהאריך להם ה' את זמנם, היה לפי המען והמטרה שהיה צריך להוציא
מהם בשבילנו, שיאריכו את התלמים[1] הֶאֱרִיכוּ (למענותם) לְמַעֲנִיתָם: ד וה' עושה את האמת והישר, וכשבא הזמן שתעבור ממלכה מהעולם ה' צַדִּיק חתך את
החבלים העבים המחברים אותם למחרישה ואבדו מהעולם קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים: ה וכך הדין, שכל שונאי הקודש המופיע בעולם, יבושו לבסוף ממעשיהם,
ויתרחקו ממטרתם לאחור[2] יֵבֹשׁוּ
וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן: ו ולא יצא מהם תבואה לעתיד, אלא יתברר שהיו כעשב זמני, הצומח על הגג.
שנראה לו שהוא גבוה, אבל יש לו מעט אדמה, והשמש מכה עליו בעוצמה יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת וקודם שבאו להוציא אותו למאכל בהמה לפחות, כבר יבש מהחום והתברר שאין
בו כלום[3] שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ: ז ולא יוכלו לאסוף את מעשיהם המועילים יחד, כי מעט כאן ומעט כאן שֶׁלֹּא מִלֵּא
כַפּוֹ קוֹצֵר וגם אם נאסוף את כולם יחד, לא
ימלא את הכלי שבחיצוניותו של אוסף העומרים, לעשות ממנו עומר, כי הכל בכוונה רעה וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר: ח וכיון שפעלו דרך הרע, אף שהיה רצון ה', לא ראו עליהם, העוברים עליהם,
שה' פועל דרכם, והצלחתם מצד ברכת ה', וגם לעתיד לא יחשיבו את מעשיהם כמעשים טובים וְלֹא אָמְרוּ
הָעֹבְרִים בִּרְכַּת-ה' אֲלֵיכֶם ובוודאי
שלא יקבלו ברכה לעתיד מאת ה', כי מקללך אאור אף שגם הקללה באה ממנו בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ה'[4]:
[1] "מענה" הוא תלם כמו שנאמר "כְּעֶשְׂרִים אִישׁ כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה" אבל זו מילה נדירה מאוד ובאה לרמוז על "מען" כלומר המטרה שהיא הבסיס של הדבר, ואולי גם לרמוז על עינוי.
[2] פרוש נוסף: לעתיד לבוא כל אותם שונאים יבושו ויסגו אחור כשיבינו שכל מה שעשו היה למען ציון שהיא הממלכה השלטת, ושאין להם עוד תפקיד במציאות.
[3] פרוש נוסף: קודם שנשלף להציץ מהאדמה כבר זרועה בו היבשות מחמת מקומו, וכך הממלכות קודם שהעלה אותם ה' כבר זרע את נפילתם.
[4] וכמו שנאמר "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה'" (רות ב, ד).
פרוש נוסף: בשנה ברוכה כשהם מצליחים לא יאמרו ברכת ה' עליכם כי הם מתנגדים לה', ובשנת בצורת שמגיע סופם לא יאמרו ברכנו אתכם בשם ה' כי רוצים שיאבדו כבר.