דוד מעיד על עצמו, שכל מעשיו היו מצד הכוח שנתן לו ה', וכמוהו, גם עם ישראל יזכור תמיד שכל כוחו לפעול בא רק מצד ה'. ומתאים לאמרו כדי לזכור שכל כוחנו לפעול בא מה', ולא בכוחנו ועוצם ידינו; וכן נגד גאוה; וכן מי שרוצה לומר פרק תהילים קצר.

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד אני יודע שהכל ממך ה', ולא התגאתי לחשוב שהכח והגדולה שלי אינם ממך אלא בזכותי ה' לֹא-גָבַהּ לִבִּי ולכן לא הסתכלתי על אחרים כשפלים ממני, אף שאני מלך, כיון שכחי אינו ממני וְלֹא-רָמוּ עֵינַי ולכן ידעתי את מקומי, ולא ניסיתי להתעסק בדברים שאינם לפי כוחי וְלֹא-הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת ולכן לא באתי לעסוק במה שכלל איני מבין, שכל אלו קורים לגאוותן וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי:  ב אמנם מה שכן עסקתי בו, היה על ידי שעשיתי נפשי שווה לגמרי, ודומה באופן מלא[1] אִם-לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי לילד היונק ונסמך על אמו, שכל צרכיו מקבל ממנה, וכל כחי מה' ומחפש לעשות בו רק רצון ה' כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ וכפי המידה הזו גם קבלתי מה' כח לנפשי לפעול כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי:  ג וכך גם העם כולו יצפה רק להופעת ה' עליו יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל-ה' כבר עכשיו בגלות, אבל גם עד עולם הבא, גם בזמן שיהיה לנו כח לפעול, כי הכל ממנו מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם:

[1] אפשר לפרש גם 'דוממתי' משורש 'דום' והכונה שלא עשיתי שום דבר מרצון נפשי אלא רק מרצון ה'.