המזמור בא להודות לה', גם בגלות וגם כשלא רואים את טובתו, על כל מעשיו שעשה איתנו, שדרכם אנחנו יודעים שהוא יכול לעשות כל מה שברצונו, והוא רוצה בטובת עם ישראל, ועוד יגאלנו, ומה שעוד לא נגאלנו הוא חלק מתהליך הטוב, ולא מתוך חוסר יכולת. ומתאים לאמרו לשבח את ה' על יכולתו לעשות כל מה שהוא רוצה, ולשבח על בריאת העולם ועל יציאת מצרים.
א תנו תודה לה' על כל מה שעושה הוֹדוּ לה' כי הוא הטוב המוחלט וכל מעשיו לטובה כִּי-טוֹב[1] ומה שלפעמים נראה לנו לא כך, מצד שחסדו מכוון לזכותנו לעולם הבא
ולכן לפעמים צריך גלות בעולם הזה כִּי[2] לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: ב ותנו הודאה לה', שהוא השולט במלאכים השולטים בכוחות הטבע הוֹדוּ לֵאלֹהֵי
הָאֱלֹהִים ומה שלא רואים את כוחו הזה
בגלות, הוא רק מצד שחסדו מכוון לעולם הבא, וכשיגיע הזמן המתאים יתגלה כוחו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ג ותנו תודה לה', שהוא שולט בכל השליטים בארץ, במלכים ובעמים, הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים[3] ומה שנראה שהם פועלים נגדנו,
גם זה חסד ה', שמכוון להצילנו מהחטא לעולם הבא כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ: ד ולימד אותנו את זה במה שאינו חייב לפעול דרך המלאכים או השליטים, אלא
יכול גם לעשות ניסים בלי לעבוד דרכם כלל לְעֹשֵׂה
נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ ומה שלא עושה לנו היום אותם,
כי אנחנו עוד צריכים את הגלות, אבל חסדו הזה ישוב להופיע כשיבוא הזמן כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: ה ולימד ששולט בכוחות, כי עשה את השמים כך שנוכל להבין את התנהלותם
שבאה ממנו לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה[4] כי ברא את העולם כך שיגיע בחסדו
לעולם הבא, ולא שיטעו אנשים אחרי אלהים אחרים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ו ואת היבשה סידר שתהיה מעל המים, כך שידעו אנשים שהמים יכולים להציף
אותם, ותהיה להם יראת העונש לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם[5] ועל ידי זה מכוון אותם לעולם
הבא בחסדו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ז ועשה שני מאורות גדולים, כדי שלא יטעו אחרי השמש לומר שהיא אלוהות[6] לְעֹשֵׂה אוֹרִים
גְּדֹלִים ועל ידי זה מכוון את העולם
לעולם הבא כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ח שנתן לשמש, שהיא הגדולה מביניהם, שליטה רק ביום ויראו שאין לה יכולת
בלילה אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם[7] כי רצה לזכות את העולם שיגיע
לעולם הבא כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ט ובלילה ברא את הירח מולה, וכדי שלא יאמרו ששניהם אלהות וכל אחד
בזמנו, שם לו גם את הכוכבים שישלטו איתו[8] אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה ועל ידי זה מזכה את העולם שלא יטה ליבם אחריהם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: י והראה שהוא אדון לאדונים, במה שהכה את מצרים ששלטו בנו, על ידי
בכוריהם, והענישם על מה ששלטו בנו לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם[9] ואף שהיום איננו רואים את
כוחו זה, לימד אותנו שיכול, ומה שלא עושה היום, כי מזכה אותנו על ידי הגלות לעולם
הבא כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יא והראה שיכול להוציאנו מיד האדונים האלו[10] וַיּוֹצֵא
יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם וגם זה
יעשה לנו בעתיד, ועכשיו עוד לא בא הזמן כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: יב והיה על ידי נפלאות גדולות כיון שהיו מעשים גדולים, והוציאם בכח ולא
בגניבה, וראו שהמעשים האלו באים מה' בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה ולמדנו שה' מצילנו בכח, ומה שלא רואים את זה עכשיו כי אנחנו עוד
צריכים את הגלות כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יג והראה שהוא רוקע הארץ על המים, כשעשה יבשה בתוך ים סוף וחצה אותו
לשני חלקים לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים וכך יעשה לנו ניסים גם בעתיד, כשנהיה ראויים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יד ואת עמו העביר דרך הים, להראות שיכול להצילם מכל דבר ובכל דרך וְהֶעֱבִיר
יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ וכך יעשה
לנו גם בעתיד כשיבוא הזמן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: טו והאדונים לנו, סגר עליהם את הים, והראה שהארץ לא חייבת להיות מעל
המים ויש עונש בעולם הזה וְנִעֵר[11] פַּרְעֹה
וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף וכך יעשה גם לעמים המשעבדים
אותנו היום, כשיבוא הזמן[12] כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: טז וכן דאג לכל מחסורנו, גם במקום שאי אפשר באופן טבעי, כיון שאנחנו עמו
שבחר לו לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וכך יעשה לנו גם בגלות הזו כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: יז והכה בעזרת עם ישראל מלכים לעמים גדולים במלכי כנען לְמַכֵּה מְלָכִים
גְּדֹלִים והיה חסדו הזה מכוון לעולם
הבא, ולכן עוד נזכה לשוב לארץ ושיפעל ה' דרכנו, ולא היה רק לדור ההוא כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יח והרג על ידינו מלכים חזקים במיוחד במלכי כנען וַיַּהֲרֹג
מְלָכִים אַדִּירִים[13] וגם זה יעשה על ידינו בעתיד כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יט עד שהכה על ידינו, כעם שלא ידע מלחמות, את סיחון שהיה לו עם רב לְסִיחוֹן מֶלֶךְ
הָאֱמֹרִי וכך יעשה גם לעתיד כשנהיה
ראויים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כ ואת עוג שהיה חזק בעצמו ובארצו וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן[14] וכך יכול לעשות גם היום אם רק
נהיה ראויים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כא והוא שנתן להם נחלה את ארצם, ולקחה מהם ונתנה לנו, כי הוא המנחיל
ארצות וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה וכך גם היום מה שארץ ישראל לא בידינו, מצד שכך צריך להיות, לפי חסדו
המכוון לעולם הבא, וכשיבוא הזמן תשוב לידינו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כב ונתנה לישראל על שהם עבדיו ולהם היא מתאימה נַחֲלָה
לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ[15] וכשנשוב לעבדו ישוב ויתנה לנו
כִּי לְעוֹלָם
חַסְדּוֹ: כג והראה לנו שגם בעומק צרותינו זוכר אותנו כשצריכים, למשל בימי השופטים
ובנס פורים שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ וכך גם היום זוכר אותנו, ואם עוד לא מציל, זה מצד שאנחנו עוד צריכים
את היסורים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כד וכשמגיע הזמן, גם מפריד אותנו מהגויים המצרים לנו, וגואל אותנו מהם וַיִּפְרְקֵנוּ
מִצָּרֵינוּ וכך יעשה גם לנו כשיבוא הזמן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כה וגם היום אנחנו רואם את טובו במה שנותן את צרכי החיים לכל חי נֹתֵן לֶחֶם
לְכָל-בָּשָׂר ואף שהיום אינם זכאים, אבל
חסדו מכוון מצד שיהיה העולם זכאי לעולם הבא, ולכן מקיימו כבר היום כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: כו ולכן הודו לה', אף שכרגע מתגלה רק ככח השולט בשמים ולא כשולט בארץ הוֹדוּ לְאֵל
הַשָּׁמָיִם כי גם זה חלק מחסדו, שעל ידי
זה נהיה זכאים לעולם הבא כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
[1] כנגד "הללויה כי טוב ה'" שבמזמור הקודם.
[2] 'כי' כאן אינו סיבה אלא שזה מה שנודה לו עליו. והמשפט אומר 'הודו לה' שהוא טוב על מה שחסדו מכוון לעולם הבא'.
[3] כנגד "כי גדול ה' ואדונינו מכל אלהים" שבמזמור הקודם.
[4] נראה שמדבר כאן כנגד עבודה זרה, גם כיון שהפרק הקודם והפרק הזה משמשים בסיס לפרק י בירמיהו, שחלקו חוזר גם בפרק נא בירמיהו, ושם מדבר נגד האלילים: "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה… בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ… וְלֹא יְדַבֵּרוּ נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ… כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם:… עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם: לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו: נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם: הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ: לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ".
[5] כנגד "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות" שבמזמור הקודם.
והארץ אינה ממש מעל המים אלא גבוהה מהם כי הם הולכים למקום הנמוך. והביטוי הזה נאמר בענין עבודה זרה "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ", "פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל… תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ". והשורש רקע לגבי הארץ נאמר בישעיהו מב ו-מד: "בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ… אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים", "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי: מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל".
[6] פרוש נוסף: שמה שעשה אורים גדולים הוא חסד להאיר לעולם ואף שטועים אחריהם כיון שהחסד מכוון עד עולם ואז כבר לא יטעו אחריהם. ובפסוקים הבאים מסביר גם מה עשה כדי שמי שרוצה יוכל לדעת את האמת ולא לטעות.
[7] הביטוי "ממשלה" בענין המאורות בא מהבריאה, שנאמר בה: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב".
[8] פרוש נוסף: את השמש של התורה המאירה את העולם, למשול את ממשלתו בזמן הצלחת ישראל, ואת הירח שהם עם ישראל המחזיר את אור התורה להאיר את חשכת הגלות, וכל פרטי העם המשולים לכוכבים, שהם מושלים את ממשלתו בזמן הגלות והצרות.
[9] כנגד "שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה" שבמזמור הקודם.
[10] פרוש נוסף: הוציא אותנו מתוכם שלא נהיה עובדי עבודה זרה כמותם, ולכן אמר כאן 'ישראל' ולא 'עמו' או 'עבדו' כמו בהמשך.
[11] נראה ש"ניער" כאן כלומר עשה בהם פעולת ניעור. ואולי בא לומר שאף שבאופן טבעי כשמים נסגרים נוצרות מערבולות, והניעור הוא תופעה טבעית, בכל זאת מיוחסת לה', כי מה שלא סגר את הים כמו הירדן ששב ללכת כמקודם, אלא סגר אותו בדרך הטבע היה בכונה כדי שינער אותם.
[12] פרוש נוסף: גזר ים סוף לגזרים ללמד שעם ישראל יוכל להתקיים בתוך הגלות שנמשלה לים, ונער פרעה וחילו בים סוף להראות שעצם מה ששלטו בנו ושיעבדו אותנו בגלות יביא עליהם את סופם ולא יתקיימו בה.
[13] כנגד "שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים" שבמזמור הקודם.
[14] כנגד "לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען" שבמזמור הקודם.
[15] כנגד "ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו" שבמזמור הקודם.