כהמשך למזמור הקודם, מבקש דוד מה' שיעזור לו שלא לשמוע לאנשיו לפגוע בשאול, ולהישאר מדויק במעשיו. ומתאים לאמרו לשמור עצמו מלעשות רע אפילו כדי להציל את עצמו.

א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' כיון שקראתי לך להציל אותי, תמהר להמציא לי ישועה כבר קודם, כך שתהיה מוכנה מיד כשאצטרך ה' קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי וגם אם עוד לא הגיע זמני להנצל, תטה אוזן לקולי כשאקרא, ותכין לי ישועה בהמשך הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי-לָךְ:  ב וגם אם זה עוד לא, כיון שאני מתפלל לעשות את הטוב והישר, תחשב התפילה כמקטיר קטורת לנחת רוח לפניך תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ ומה שאני נושא אליך כפי יהיה כקרבן תמיד של ערב, שרומז לקרבת אלוקים גם בזמן הצרות מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת-עָרֶב:  ג וכדי שלא אציל את עצמי על ידי הריגת שאול, תשים שמירה על פי, שלא אצוה או אסכים לאנשי להרגו שִׁיתָה ה' שָׁמְרָה לְפִי ותשמור את דברי הדלים, שאוכל לשכנע את אנשי שלא יפגעו בו הם[1] נִצְּרָה עַל-דַּל שְׂפָתָי:  ד ואל תטה אפילו במשהו את רצוני[2] להרוג את שאול, שזה דבר רע אַל-תַּט-לִבִּי לְדָבָר רָע על ידי שהמידות הרעות של אנשי יגרמו לי לעשות דבר רשע, שגורם למידות להשתנות לרע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע יחד עם אנשים שעושים רע ולא לפי דרך הישר, אף שלא אהיה איתם בדעתם[3] אֶת-אִישִׁים פֹּעֲלֵי-אָוֶן ואפילו לא אקח את מה שנעים להם, להיות לי ללחם ההכרחי לחיי, כי אמשך אחרי הנעימות לעשות את הרע וּבַל-אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם:  ה אלא אני מעדיף שיכה אותי הנביא ובזה יעשה לי חסד יֶהֶלְמֵנִי-צַדִּיק חֶסֶד ויוכיח אותי על רעותי וְיוֹכִיחֵנִי כך ששמן המשחה שנמשחתי בו, לא יגרום לי גאוה, וימנע[4] ממני למלוך על העם, כמו שאול שלא קיבל תוכחה ולכן ירד ממלכותו שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל-יָנִי רֹאשִׁי שהרי שאול שלא נוהג כך, עוד בזמן שאני מתפלל לטובתו הוא ברעתו כלפי כִּי-עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם:  ו ואף שניצל על ידי שהגנתי עליו כסלע מאנשי שרצו לשפטו נִשְׁמְטוּ בִידֵי-סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם ואף ששמע את דברי הנעימים שלא ירדוף אחרי ושהצלתי אותו וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ:  ז המשיך לרדוף ולחפש אותי בכל מקום כמחרשה הבוקעת בארץ כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ ומפזרת את העצמות מהקבר, כך מפזר אותי ואת אנשי הנמצאים תמיד על סף המות נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל[5]:  ח אבל אני נושא רק אליך את עיני שתציל אותי, כי אתה יכול להציל, ואתה אדון שלי, ואני פועל לפי רצונך כִּי אֵלֶיךָ [קרי – אלקים אד-ני] ה' אֲדֹנָי עֵינָי ורק בקרבתי אליך אני מסתתר מהרעות, ולכן עזור לי שלא תתרוקן נפשי מעשיית הישר, וגם לא מחייה על ידי שאול בְּכָה חָסִיתִי אַל-תְּעַר נַפְשִׁי:  ט ותשמור אותי מהפח ששאול שם לי שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי ובמקביל שלא אפול במוקש של אנשי שרוצים לעשות רע וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן:  י אלא הרשעים יפלו ברשתות שהם פורשים בעצמם יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים אבל אני אהיה דבק בך עד שאעבור את הפח ולא אפול בו יַחַד אָנֹכִי עַד-אֶעֱבוֹר:

[1] וכמו שנאמר "וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מה' אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא: וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל" (שמואל א' כד, ז-ח).

פרוש נוסף: שמור לך את תפילתי למרות דלותה ותציל אותי משאול.

[2] אף שהבחירה היא של דוד, יש הטיה, והבחירה אינה שקולה בכל רגע, בין מצד החינוך של האדם, או תכונותיו, או האנשים שסביבו, או המקרים הבאים עליו, שיכולים להטות את בחירתו כך שיהיה לו יותר קל לבחור צד אחד מאשר צד אחר.

[3] 'את' זה שאחד נמצא עם השני אבל לא למטרותיו או שהוא רק טפל אליו, 'עם' זה ממש יחד, בראש אחד. וכן "לא תלך עמהם לא תאר את העם", "קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה".

[4] פרשתי 'יני' כ'יניא' כלומר יבטל את התכנון העתידי.

[5] ויש כאן לשון נופל על לשון שמה שאנחנו מפוזרים תמיד זה מצד מה ששאול אומר בפיו לרדוף אחרינו בניגוד לפה שלי שאני שומר מלומר לאנשי לפגוע בשאול.