פירוש זה נכתב תוך כדי לימוד ספר תהילים כחלק מלימוד התנ"ך בעיון, ונבנה כפירוש קצר המתאים לקריאה תוך כדי אמירת תהילים. עם זאת, גם הלומד בעיון יוכל להפיק ממנו תועלת.
הפירוש בנוי על פשט הפסוקים ולא על המדרשים. דרך הפרוש היתה, בשלב ראשון להבין כל מילה בפסוק. הדבר אינו פשוט, כיוון שלשוננו, ולפעמים גם לשון המשנה, משתמשות במילים מסוימות במובן שונה ממובנן בתנ"ך[1], כפי שאומרת הגמרא: "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמן"[2]. בנוסף, יש מילים נרדפות, שהמשמעויות שלהן בתנ"ך שונות זו מזו במקצת, וצריך להבין למה נאמרה דווקא מילה זו ולא מקבילתה[3]. יתר על כן: פעמים רבות, התנ"ך משתמש במילה מסויימת בהשאלה, ומתכוון בה למשל או למליצה, וצריך להבין, על פי שאר הופעותיה בתנ"ך, מה כוונת המילה בהשאלה[4]. לכן פעמים רבות אנחנו קוראים פסוק ואיננו מצליחים להבין אותו, כיוון שאנחנו מבינים את המילים כמשמעותן בימינו ולא כמשמעותן בלשון התנ"ך, או שאיננו מבדילים בין המילים הנרדפות, או שאיננו מבינים את ההשאלות השונות. לכן ניסיתי לפרש כל מילה על פי מה שנראה ממקומות אחרים בתנ"ך שהיא מופיעה בהם[5].
לאחר פרוש המילים, ניסתי להבין את משמעותו של כל פסוק בכללו, ואת הקשר בין אותו פסוק לשאר המזמור, ובמידת האפשר גם את הקשר בין המזמור הזה למזמורים שסביבו. לאחר מכן למדתי את דברי המפרשים: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודות ומלבי"ם, ונעזרתי בפרושיהם.
ברבים מהפסוקים ומהמזמורים עלו מספר פירושים אפשריים. כדי שהפירוש יהיה קצר דיו למסגרת זו, היה הכרח לבחור אחד מהם. פירושים נוספים, המתאימים למהלך, הובאו בהערות השוליים.
בסופו של דבר, הקו המנחה של פירוש זה הוא שיהיה אפשר לקרוא את ספר תהילים, כמו כשקוראים ליד חולה או ליד יולדת, ולהבין את הנאמר גם בלי להתעמק. אינני מתיימר כלל להכריע בין הפירושים השונים, ואינני רואה את עצמי בר הכי לכתוב פירוש לספר בתנ"ך. אבל כיון שהפירוש מועיל לי, חשבתי שייתכן שיועיל לאנשים נוספים.
הפירוש משולב בתוך הפסוק, באופן שהפירוש ממוקם לפני המילים של הפסוק[6], כדי שהאומר את המילים יֵדע כבר את פירושן. כל המילים של המזמור משולבות בפירוש, כך שאפשר לקרוא מתוכו את הפרק, לחשוב על הפירוש, ולומר בפה את המילים של הפסוק. במקומות שצריך לשים לב לניקוד כי הוא משנה את המשמעות, כמו למשל ש' שמאלית או ימנית במקומות שנוטים להתבלבל ביניהן, האות מודגשת בצבע אפור.
בראש כל מזמור מובאת כותרת המפרטת את הנושא של המזמור, ולצידה המלצה לאיזו מטרה יש לומר את המזמור.
אשמח לקבל כל הערה, תוכנית או לשונית, פירוש מתאים יותר, או קושיה על מה שכתבתי, למייל i4477101@gmail.com .
הספר נקרא "תהלה ליעקב" לזכרו של סבא רבא של אשתי, חפציה מרים שתחי' (לבית כהנא), ר' יעקב בלום זצ"ל, ח' בסיון תרע"ג – י"ח במרחשוון תשנ"א. קונטרס לתיאורו, "לזכר עולם", מופיע בסוף הספר.
עמנואל בן ארצי
[1] לדוגמה, המילה "עיף" בלשוננו מציינת מי שלא ישן מספיק, אבל בלשון התנ"ך היא מציינת כל חוסר כוח, בין חסר כוח מצד רעב, כמו בפסוק: "תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם" (שופטים ח, ה), בין מצד צמא, כמו בפסוק: "לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף" (ישעיהו מד, יב), בין מצד שלא ישן, כמו בפסוק: "וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת" (שופטים ד, כא), בין מצד ייאוש, כמו בפסוק: "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" (ירמיהו ד, לא), בין מצד מאמץ, כמו בפסוק: "וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה" (ישעיהו מו, א).
[2] ע"ז נח ע"ב; חולין קלז ע"ב.
[3] לדוגמה, למילים "בעבור", "למען", "עקב" ו"בגלל" יש לכאורה משמעות זהה. לאמיתו של דבר, פרוש "בעבור" ו"למען" הוא מטרה עתידית של המעשה, כש"בעבור" משמעותה תוצאה עקיפה שתנבע מהמעשה, כמו בפסוק "בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים" (שמואל ב' ו, יב), ו"למען" משמעותה תוצאה ישירה שתנבע ממנו, כמו בפסוק "מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר" (שמות טז, לב); ואילו "עקב" ו"בגלל" פרושם תוצאה של מה שכבר היה, כש"עקב" משמעותה תוצאה עקיפה של סיבת המעשה, כמו בפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ז, יב), ו"בגלל" משמעותה תוצאה ישירה שלה, כמו בפסוק "כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ" (דברי יח, יב). לכן "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (בראשית יב, יג) פרושו שהמטרה הישירה והמוצהרת מכך שתאמרי "אחותי את" לעתיד היא שייטיבו לי, ואת זה לא יעשו בשבילי אלא כי ירצו להיטיב לך בדרך עקיפה; וחוץ מזה לא יהרגו אותי, ונמצא שמה שתחיה נפשי יהיה תוצאה ישירה של דבריך לאחר שנאמרו.
[4] לדוגמה, המילה "צל" מושאלת לדבר שאין בו ממש וחולף מהר כצל, כמו בפסוק: "וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל" (קהלת ח, יג), או לדבר שמגן ונותן ומחסה כמו שהצל מגן מהשמש, כמו בפסוק: "לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם" (ישעיהו ל, ב).
[5] במהלך הלימוד בניתי בהדרגה מילון לעברית תנ"כית. במילון זה פרשתי כל שורש או שם על פי מה שנראה מכל המקומות שהוא מופיע בתנ"ך (או ההופעות העיקריות, במקרה שיש הופעות רבות של המילה), וכן על פי דברי המפרשים. את המילון במלואו לא יכולתי להביא כאן, ובמקום זה פירשתי (בהערות השוליים) מילים נפוצות שעלולים לטעות בפרושן, לפחות במקומות הראשונים שהן מופיעות בתהילים. במקום הצורך הבאתי גם מספר דוגמאות. בסוף הספר מופיע מילון חלקי.
[6] טקסט הפסוקים לקוח מתוכנת "תורת אמת", ועל כך נתונה תודתי.