המזמור אומר[1] שה' מתגלה דרך איתני הטבע כשהם מייראים את האדם, והוא מתגלה בעולם בעניינים נוספים, ששיאם ישראל המקבלים מלכותו, ולכן ה' עושה בשביל ישראל את צורכם. ומתאים לאמרו לחזק את האמונה בגדולת ה' ובכוחו.
א מִזְמוֹר לְדָוִד
אתם כוחות הטבע[2] תנו את כחכם לה' הָבוּ לה' בְּנֵי
אֵלִים ותנו לו כבוד שידעו שהוא שולט בכם
ועוז שיראו שרצונו גובר על כוחות הטבע הָבוּ לה'
כָּבוֹד וָעֹז: ב ועל ידי זה תתנו לו את הכבוד הבא מהופעתו[3] דרככם הָבוּ לה' כְּבוֹד שְׁמוֹ ותראו שהוא אדונכם ואתם חלק מהפרטים שנותנים בעולם את תחושת הקדושה[4] הִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ: ג וציוי ה' מתגלה קודם לכל במים שמחיים את הכל ובאים על פי רצונו[5] קוֹל ה' עַל-הַמָּיִם וברעמים אפשר להרגיש את כבודו וכוחו של ה' אֵל-הַכָּבוֹד
הִרְעִים ומתגלה עוד יותר מזה כשיש
תופעות של מים רבים שהורסים ומציפים ה' עַל-מַיִם רַבִּים: ד ומרגישים את ציוי ה' במיוחד כשמופיע כח טבע חזק קוֹל-ה' בַּכֹּחַ ואז מבינים שכל איתני הטבע הם פרטים שמגלים את ציוי ה' שציוה על
בריאתם, גם כשהם במנוחה קוֹל ה' בֶּהָדָר: ה ומופיע ציוי ה' במוחש כשרוחות חזקות וכדו' שוברות עצים חזקים קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים ועל ידם שובר גם את ארזי הלבנון החזקים במיוחד וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ו ובמקרים של רעידות אדמה העצים רוקדים וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ-עֵגֶל ואפילו הרים גבוהים וגדולים כלבנון והחרמון רוקדים אז לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן-רְאֵמִים: ז וכן מוציא מבטן האדמה אש קוֹל-ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ[6]: ח ויוצר מדבר על ידי שנשרף היער קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר או לצד שני לוקח מדבר ויוצר בו חיים על ידי שמוציא מים מהסלע כמו במי
מריבת קדש[7] יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ: ט וכן מתגלה כשגורם ללידת האילות שקשה להם ללדת[8] קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת[9] והופך אזורי יער למקומות
ראויים למגורי אדם וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת[10] וכבודו מתגלה בשלמות בבית
המקדש כשישראל מקבלים מלכותו וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד[11]: י ומצד אחד נגלה שה' יושב על כסא המלכות במבול כששפט את כל העולם בכח
גדול ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב[12] ומצד שני הוא מלך עד עולם הבא
גם בלי להופיע בכח כזה וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם[13]: יא כיון שנגלה על עמו ולכן יתן לעמו כח ככוחו שלא יוכלו לשנותו ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן[14] ומצד שני יתן להם שלום שלא
ינסו בכלל לפגוע בהם ה' יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם[15]:
[1] יש לפרק זה מבנה מסודר, כמו שאפרט בהערות שוליים בחצי השני של המזמור; ואיני יודע מה משמעותו של מבנה זה. את בחירת הדוגמאות בפרק זה אפשר לייחס למבנה האמור.
[2] "אלים" הם המלאכים השולטים בכוחות הטבע, ו"בניהם" הם הכוחות עצמם, הנשלטים על ידי המלאכים. "אל" לשון "כח", כמו בפסוק "יש לאל ידי" (בראשית לא, כט). וכן נאמר "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל ה'" (איוב א,ו). וכן: "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לה' יִדְמֶה לה' בִּבְנֵי אֵלִים" (תהלים פט, ז).
[3] שם ה' הוא מה שניתן לראות אותו בעולם ולקרוא על זה את שמו.
[4] "הדר" הוא הרושם שדבר עושה על אחרים, כשאפשר להסביר איך הוא עושה את הרושם.
[5] כמו שנאמר "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (בראשית א, ב).
[6] אפשר לפרש את זה על הלוחות, שנאמר בהם "מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב).
[7] זה כנגד "חוצב להבות אש", שכאן חצב מים מהסלע, ושם יש הרס וכאן – חיים.
[8] כמו שנאמר "הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר: תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה: תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה". (איוב לט, א-ג).
[9] זה כנגד "וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים", כי "חולל" הוא גם מלשון "מחול". ושם יש הרס, וכאן – חיים.
[10] זה כנגד "שובר ארזים", אלא ששם יש הרס, וכאן – חיים.
[11] זה כנגד "ארזי הלבנון" שמהם נבנה בית המקדש, אלא ששם יש הרס, וכאן – חיים.
[12] זה כנגד "קול ה' על המים", אלא ששם יש חיים, וכאן – הרס.
[13] זה כנגד "השתחוו לה' בהדרת קודש", אלא ששם מדובר בכוחות הטבע, וכאן בישראל ואחר כך העולם כולו.
[14] זה כנגד "הבו לה' כבוד ועוז", אלא ששם מדובר בכוחות הטבע, וכאן ה' נותן לישראל.
[15] זה כנגד "הבו לה' בני אלים", שבמה שקוראים שם ה' על כוחות הטבע, מסתבר שכולם עובדים יחד למטרה אחת – שלום. ושם מדובר בכוחות הטבע וכאן בישראל.
אפשר לפרש את כל הפרק גם על יציאת מצרים והאירועים שלאחריה: "ה' על מים רבים" – קריעת ים סוף; "שובר ארזים" – מצרים, כמו בפסוק "כגובה ארזים גבהו" (עמוס ב, ט); "לבנון ושריון כמו בן ראמים" – מתן תורה, או התגובה של מלכי כנען לשמועה על יציאת מצרים; "חוצב להבות אש" – מתן תורה; "יחיל מדבר קדש" – הוצאת מים מהסלע; "אילות" – הן האומות כמו בפסוק "אילות השדה" (שיר השירים ב, ז); "יחשוף יערות" – בכיבוש ארץ ישראל, כמו היער בהר אפרים; "ובהיכלו" – בניית בית המקדש.