המזמור מדבר על התועלת הבאה מהייסורים, שגורמים לאדם לתקן את חטאיו ושה' ימחל לו עליהם; ושזו הטובה האמיתית, ולא שיהיה בשלוה כל ימיו. ומתאים לאמרו למי שיש לו יסורים.
א לְדָוִד מזמור שבא לתת מבט אמיתי על המציאות מַשְׂכִּיל מיוצב
בעולם מי שה' נושא את פשעיו שבמזיד לאפשר לו לתקנם, ושלא יבדילו בינו לבין ה' אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע וגם מסתיר את חטאיו שעושה מתוך הרגל ומובילים לפשע כְּסוּי חֲטָאָה: ב ומיוצב האדם שה' לא יסתכל על עיוות הדעת שלו, שמוביל לחטאים, כמעשה אַשְׁרֵי אָדָם
לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֹן ועוד יותר
מי שמה שמניע אותו בעולם טהור לגמרי שאז גם לא מגיע לעיוות מחשבתי וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה: ג וכשאני עושה עצמי חרש שלא לשמוע את קול ה' הקורא לי לתקן את אלו אז
באים עלי יסורים ששוחקים את עצמותי הפנימיות כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי ומול השתיקה אני צועק בכאבי
כל הזמן בְּשַׁאֲגָתִי כָּל-הַיּוֹם: ד שכיון שאדם לא מתקן אתה מקשה עליו יותר ובלי הפסקה כדי שישים
לב לשנות כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ עד שהשומן הפנימי כלומר החומריות עצמה הפכה ליובש מחום השמש המכה בה
באופן מוחלט ותמידי נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה: ה וכדי לא להגיע לזה אתוודה על חטאי חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וגם לא אסתיר את העיוות המחשבתי שגורם אותה[1] וַעֲוֹנִי לֹא-כִסִּיתִי כיון
שידעתי שאני צריך להתוודות על מה שמרדתי בה'[2] אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לה' ואתה נושא את העיוות והחטאים שנעשו בפועל באופן תמידי שלא יפריעו
להתקרב אליך וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: ו וכשמוצא את החסיד עת צרה כזו יתפלל אליך על זה שתמחל לו ותכוון אותו
לתקן ולאו דוקא להסרת הצרה עַל-זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רק יתפלל גם שלא ימות מקושי הצרה, שהיסורים כמו מים מיעוטם יפה
ורובם קשה[3] רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: ז ובאמת אתה מסתיר אותי מהצרות אַתָּה סֵתֶר לִי וכשבא עלי אויב לפגוע בי תשמור אותי לך מִצַּר תִּצְּרֵנִי כי אתה
מציל מהצרה את השבח שאשבח אותך רָנֵּי פַלֵּט ולכן תגן עלי באופן מוחלט ותמידי מכל דבר הבא עלי תְּסוֹבְבֵנִי
סֶלָה: ח וה' אומר לי שאני אבין לך את מציאות היסורים באמת אַשְׂכִּילְךָ ועל ידי
זה אכוון אותך בדרך הנכונה ללכת בה וְאוֹרְךָ
בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ ואני
משגיח עליך במיוחד ליסר אותך כי זה עצה טובה לך אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי: ט ולכן אל תתנהגו כסוס שאינו מבין למה מייסרים אותו אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין שבאמת המושכות שנועדו לכוון אותו הם קישוטים לו אבל כיון שאינו מבין,
משמשים רק כדי לעצור אותו מלקרב אל הצדיק בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן
עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ: י כי כל דבר שאינו לפי תכנית הרשע מכאיב לו רַבִּים
מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע אבל מי ששם מבטחו בה' שעושה
הטוב וְהַבּוֹטֵחַ בה' בין אם מקבל טוב ובין אם רע יודע שזה חסד מכל כיון חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ: יא ולכן הצדיקים ישמחו בקרבתם לה' ולא בטובה חומרית ואז גם יגילו על
ישועתם מהצרה שִׂמְחוּ בה' וְגִילוּ צַדִּיקִים ובישועתם יגרמו לישרי הרצון לשבח את ה' כשיראו שנושעו הצדיקים וְהַרְנִינוּ
כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב:
[1] שעל זה הרבה יותר קשה לאדם להודות, כי בצורת החשיבה תלויים עוד הרבה דברים שיצטרך לשנות חוץ מהחטא המסויים.
[2] עוד אפשר לפרש, שאמרתי שאתן לך תודה שהיסורים שכבר סבלתי יכפרו על הפשעים שמרדתי בה', וחוץ מזה אתה תשא את העונות והחטאים שאינם מרד גם בלי יסורים, כיון שהתוודיתי עליהם.
[3] פרוש נוסף: כיון שהוא מתפלל שה' ימחל לו, הוא מקבל את היסורים בהדרגה, ולכן ניצל משטף מים רבים, ואילו הרשע אינו מקבל יסורים וחטאיו מצטברים והכל מגיע אליו בסופו של דבר בבת אחת להשמידו.