דוד מבקש שה' יציל אותו מאויביו, גם מאלו הרודפים אותו בפועל, גם מאלו המשתפים איתם פעולה ומראים עצמם כאוהבים, וגם מאלו שאינם רודפים אבל שמחים לנפילתו. ומתאים לאמרו לבקש ישועה משונאיו ואויביו.
א לְדָוִד הטוב ביותר שאתה תפתור את ניגודי האינטרסים שיש לי מול אויבי רִיבָה ה' אֶת-יְרִיבַי ואם
אין ברירה אלא להלחם תלחם אתה את מלחמתי לְחַם
אֶת-לֹחֲמָי: ב ואם צריך שאני אלחם אתה תגן עלי שלא אפגע ותעזור לי לנצח הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה[1] וְקוּמָה
בְּעֶזְרָתִי: ג ואם גם צריך שאברח מהם תוציא את חניתך ותסגור בפני אויבי את הדרך אחרי וְהָרֵק חֲנִית
וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי ועל ידי
כל אלו תאמר לנפשי שדבקה בך שאתה המושיע שלה אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי: ד וכשיראו שאתה מושיע אותה יתביישו אלו שרצו לקחתה יֵבֹשׁוּ
וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וכשיראו
שלא מצליחים להרע לי יפסיקו לנסות ויסתירו עצמם אלו שרוצים להרע לי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי: ה ואלו שאני נלחם בהם יפלו מפני כמוץ הנדחף על ידי הרוח[2] והמלאך ידחוף אותם באופן מיוחד מצד שנלחמים בי יִהְיוּ כְּמֹץ
לִפְנֵי-רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה: ו ואלו שרודפים אחרי לא ימצאו את דרכם ויפלו בה וכמו שהם רודפים אחרי
ירדוף המלאך אחריהם להציל אותי[3] יְהִי-דַרְכָּם
חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם: ז ויגלו שכל המאמץ לחפור בור ולהטמין רשתות ללכוד אותי היה ללא תועלת כִּי-חִנָּם
טָמְנוּ-לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם וזה כיון
שחפרו את הבור ללכוד את חיי בלי שעשיתי להם דבר רע חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי: ח ויהיה מידה כנגד מידה שמול מה שניסה להפיל אותי בלי שאדע יבוא לו
מקרה רע שלא ידע עליו מראש תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא-יֵדָע ועוד שיפול וילכד ברשת שטמן לי עצמה והמקרה הרע רק יגרום לו ליפול בה וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל-בָּהּ: טוהגילוי המשמח יהיה שנפשי מחוברת לה' וְנַפְשִׁי תָּגִיל בה' וגם תשמח בהשלמת הישועה מהצרה[4] תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ: י וכיון ששמר כל עצמותי ולא נשברו ילמד מכל אחת מהן גדולת ה' כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה שאין כמוהו שמציל דווקא את החלש ודווקא כשאין בכוחו להציל את עצמו ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ ומציל לפי מי שמוסרי יותר שהוא גם מסכן וגם חסר אמצעים והשני גוזל
אותו בכח וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: יא (וסוג נוסף של אויבים שמנסים לעזור לאלו שרוצים לפגוע בי) שמעידים
נגדי שלא כמשפט יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס ומבקשים ממני להחזיר[5] מה שמעולם לא קיבלתי אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי: יב ובמקום הטובות שעשיתי להם יתנו לי רעה עד שרוצים להרוג את קרובי יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי: יג וכשהם חלו אני הייתי מתענה בשבילם וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק וצם בשבילם עִנֵּיתִי
בַצּוֹם נַפְשִׁי ומה שבקשתי עליהם חוזר עכשיו
ופוגע בי[6] וּתְפִלָּתִי עַל-חֵיקִי תָשׁוּב: יד והתנהלתי איתם בעולם כחברים ואחים כְּרֵעַ-כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי וכשצר להם הייתי מצטער כאדם המתאבל על אמו כַּאֲבֶל-אֵם
קֹדֵר שַׁחוֹתִי: טו וכשאני צולע, שלא נפלתי אבל הוכיתי וּבְצַלְעִי הם שמחו
על זה ונאספו לראות שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ ולי
הראו שמשתתפים בצערי כנכי רוח על המכה ולא ידעתי את כונתם האמיתית נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי וקרעו בגדיהם עלי אבל לא דימו להצטער באמת[7] קָרְעוּ וְלֹא-דָמּוּ: טז ובשביל להחזיק ידי הרודפים אותי כדי לבקש מהם רווח מועט[8] בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג הם שואפים להרוג אותי[9] חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ: יז ואני מקבל גזרתך אבל שואל כמה תשגיח במה שעושים לי ולא תעצור אותם אֲדֹנָי כַּמָּה
תִּרְאֶה ומבקש שתציל את חיי מהרעה
שרוצים להביא עליה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם ומהרשעים שרוצים להרוג אותי תציל את נשמתי היחידה[10] מִכְּפִירִים יְחִידָתִי: יח ואז לא יהיו לי עוד אויבים ואוכל להודות על הצלתי בפני אנשים רבים שיקהלו
בלי לפחד שיתפסו אותי אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב ואקבץ לשם המון אנשים שהשבח שיעלה ממנו יהיה עוצמתי[11] בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ: יט (וסוג נוסף הם אויבי שלא מנסים לעשות לי רע אבל שמחים למפלתי) ולא
ישמחו אותם שאויבים שלי שמצד האמת לא עשיתי להם דבר אַל-יִשְׂמְחוּ-לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר והשונאים אותי בלי שפגעתי בהם יסמנו אחד לשני על רעתי שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ-עָיִן: כ כי אלו לא אוהבים מצב של שלום כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וכשיש בארץ אנשים שנחים ורגועים יתכננו לדבר עליהם שקרים לסכסך אותם
עם אחרים וְעַל רִגְעֵי-אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן: כא ועלי מדברים יותר ממה שקרה באמת וַיַּרְחִיבוּ
עָלַי פִּיהֶם ומבחינתם כבר שמחים כאילו ראו
שנפלתי לגמרי אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ: כב ואתה ה' משגיח על כל זה ולכן תשיב להם גמולם רָאִיתָה ה'
אַל-תֶּחֱרַשׁ וכיון שאני מקבל אדנותך תשאר
קרוב להציל אותי שלא אפול באמת אֲדֹנָי
אֲל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי: כג תעורר את כוחך והופעתך לשפוט אותי לפי המגיע לי שאני עובד אותך הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וכיון שאתה אדון שלי תנהל את טענותי מולם וַאדֹנָי
לְרִיבִי: כד וכיון שהמשפט יהיה לפי הנכון והטוב שכך דרכך שָׁפְטֵנִי
כְצִדְקְךָ ה' אֱלֹהָי הם לא
יוכלו עוד לשמוח לאידי וְאַל-יִשְׂמְחוּ-לִי: כה שלא יוכלו להמשיך לחשוב לעצמם שנפשם היא רצון ה' כיון שהם נגדי ואני מסכן אַל-יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ ולא יוכלו לומר שבשבילם אתה מכה אותי להשמיד אותי מפניהם אַל-יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ: כו והשמחים לרעתי בין השונאים ובין המלשינים ובין עושי הרעה בפועל
יתיבשו וינסו לכסות עצמם כי לא תהיה עוד רעה יֵבֹשׁוּ
וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי ואלו שהגדילו עצמם על חשבוני יתגלו לעיני הכל בבושתם וירצו לכלות משם יִלְבְּשׁוּ-בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי: כז ולעומתם ישבחו וישמחו אלו שרצו לראות שאני זכאי בדין יָרֹנּוּ
וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וישבחו את
ה' שהוא מתגדל במה שמציל את עבדו העובד אותו מכל פגע ומתגלה שגם ברעה רצה באמת את
טובתו וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ: כח ואני אספר את הדבר הנכון והטוב שעשית לי וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ ובכל זמן שהוא אהלל אותך גם בזמן שעוד רע כָּל-הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ:
[1] "מגן" – מכיוון אחד. "צינה" – משלשה כיוונים. אלו סוגי הגנה שונים.
[2] זה משל לרשעים שכבר נזכר במזמורים א ו-ב: "לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח". שם פרשנו שהם כשומרים לפרי, שהוא הצדיק, וכשהם מסיימים את תפקידם, הם מופרדים ממנו ונדחים ואין להם חלק בזכויותיו.
[3] פרוש נוסף: גם אם ירצו להינצל מהמלאך הרודף אותם, ולשוב בתשובה, לא ימצאו את דרך התשובה ויכשלו בה.
פרוש נוסף: יש כאן הדרגה. קודם כל יתביישו כשיראו שנלחמו נגד מי שה' רוצה בו, וזה יגרום שילכו לאחור מעצמם, ואז, כיון שכבר אין בהם צורך, כך שהם כמוץ שנפרד מהתבואה, יידָחו מהשגחת ה' לפי הרוח שמובילה אותם; אבל כיון שפגעו בי, תהיה גם השגחה מיוחדת להרחיק אותם ממני. אחר כך, כיון שאינם מושגחים, "דרכם חושך וחלקלקות" כדרך כל רשע, ש"דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו" (משלי ד, יט). אבל יש רשעים שמצליחים כיון שאינם מושגחים, ואותם ירדוף המלאך במיוחד, כדי שיראו שה' מביא רעה על מי שנלחם בי.
[4] "ששון" הוא שמחה בהשלמת הדבר.
[5] בדרך כלל "לשאול" בתנ"ך פרושו לבקש. מזה נגזרת המשמעות של השאלת חפץ.
[6] פרוש נוסף: תפילתי היתה חוזרת ריקם, כי באמת הם רשעים, ולא ידעתי למה.
פרוש נוסף: אני מבקש שכל מה שהתפללתי עליהם בטעות יחזור עלי, שהתפילות יהיו מכוונות להצלתי.
[7] פרוש נוסף: כשצלעתי, נאספו עלי ללעוג לי ועשו עצמם כנכים כאילו גם הם צולעים, ופתחו פיהם עלי כקורעים אותו מרוב שדיברו עלי, "ולא דמו" – לא שתקו, מלשון "וידום אהרן" (ויקרא י, ג).
[8] "חנף" – מי שמחטיא אחר או גורם עונש לאחר בחטאו, בין השאר – החזקת ידי הרשע. "לעג" הוא צחוק של חרפה, או לשון לא מובנת כמו בפסוק "בלעגי שפה ובלשון אחרת" (ישעיהו כח, יא). "מעוג" כנראה נגזר מ"עוגה", שהיא לחם שנעשה בכלי או בבור באדמה. לכן פרשתי שבעצם הם רוצים עוגה, אבל אינם מבקשים במישרין אלא בלשון עקומה, על ידי שהם מחזקים את ידי הרודפים אותי, כגון שאול והזיפים.
[9] "לחרוק שיניים" מבטא רצון ותכנון לאכול אדם אחר, בלי יכולת לעשות כן.
[10] או שאחרי שלקחו כבר כל מה שיש לי, נשארה לי רק נפשי, וגם אותה רוצים לקחת.
[11] פרוש נוסף: שאז אהיה מלך על ישראל, ואוכל להלל אותך בפני כל העם, עם חזק וגדול.