תהילים פרק י"ח – תהלה ליעקב
דוד מודה לה' על שהציל אותו מאויביו, ומפרט את דרכי ההופעה של ה' במציאות[1]. ומתאים לאמרו להודות על ישועה, ועל
דוד מודה לה' על שהציל אותו מאויביו, ומפרט את דרכי ההופעה של ה' במציאות[1]. ומתאים לאמרו להודות על ישועה, ועל
המזמור אומר שהתפילה מתקבלת ממי שזכאי לכך, ועיקר בקשתו אינה טובה חומרית, אלא מבקש טובה לעולם הבא. ובעולם הזה רק
המזמור אומר שלא יעבוד האדם את ה' כדי שיעשה רצונו ותתקבל תפילתו, אלא כדי לדבוק בה', מה שמתבטא בעיקר בטובת
המזמור אומר מי הקרוב אל ה' בעולם הזה, שה' יסמוך אותו כאן וישלם שכרו לעולם הבא. ומתאים לאמרו להתחזק בקדושה
המזמור מסביר איך רשעת הרשעים מביאה את הסתר הפנים מידה כנגד מידה, וזה עצמו מחזק את רשעותם ומביא עליהם את
המזמור מדבר על מצבים של הסתר פנים לזמן ארוך, ואף שהאדם מתפלל, אינו נושע, כיון שאינו יודע מה ה' רוצה
דוד מדבר (כנראה בעקבות מרד אבשלום) על כך שמתגלה שכל הדור הם באמת רשעים, ורק הציגו את עצמם כצדיקים, ולכן
המזמור מדבר על כך שה' מאריך אף לרשעים, כדי לבחון את הצדיק שעושה לשמה, ולהפיל את הרשע לגמרי כשתמלא סאתו.
המשך הפרק הקודם[1]. כאן המזמור מקשה על מה שבמציאות לא רואים שה' מגן על העני ושהרשע נופל בבור שכרה, ומסביר
המזמור אומר שגם כשהעמים מתגברים עלינו, את הכל ה' עושה במשפט, וכשמגיע הזמן ה' מושיע את ישראל ששייכים לנצח, והעמים