ארכיון שנתי: 2020

המזמור אומר שקיומו של עם ישראל בגלות אינו מוכיח שאין לו צורך מהותי בציון, אלא כל אדם מישראל, גם בגלות,

כהמשך למזמור הקודם, יש כאן תפילה בלשון של אדם יחיד, בבקשת כמה רמות של גאולה, לפי המדרגה שעם ישראל נמצא

המזמור שואל למה שיבת ציון בבית שני לא תהיה הגאולה הכללית, וישובו כל הגלויות[1]? ועונה שלשם כך צריך את זכות

המזמור אומר שהעיקר הוא קרבת אלוקים, והיא הדבר שחסר לנו בגלות, ובזכותה ובשבילה נצא מהגלות. ומתאים לאמרו ליישר את המבט,

זו בקשה שה' יילחם בגויים מצד שהם אויביו ומתנגדים לרצונו בעולם, עד שייכנעו בפני ה'. ומתאים לאמרו נגד הגויים המציקים

המזמור אומר שבגלל עיוות המשפט, העם יוצא לגלות[1]. ומתאים לאמרו על המשפט שעושים בני אדם, ובמיוחד על עיוות משפט. א מִזְמוֹר

מזמור זה הוא תשובה למזמורים הקודמים[1]: ה' מסביר שאריכות הגלות היא במשפט, שהוא ענין חשוב בעולם, ושפט אותם על שעבדו

זו בקשה על הגאולה, גם מצד שה' דואג לצרכי הפרטים בעם ישראל, וגם מצד שעם ישראל כולו סבל מספיק, וגם

זו בקשה שה' יגאל אותנו מהגלות בגלל חילול השם שיש בה, וינקום באויבינו על מה שחיללו את שמו, וממילא אנחנו

המזמור מראה את מה שצריכים ישראל ללמוד מסיפור ניסי יציאת מצרים על השגחת ה' וכוחו, ומה קורה כשאינם לומדים את