ארכיון שנתי: 2020

המזמור אומר כהמשך למזמור הקודם, שאחרי גוג ומגוג, יעבדו כל העמים את ה', אבל עדיין תהיה לעם ישראל מדרגה נפרדת.

המזמור מדבר על שינויי הסדר העולמי ומלחמת גוג ומגוג, שעל ידם ישלוט ה' בעולם, ושעם ישראל יבטח בה' והוא יעשה.

המזמור מדבר במשל על היחס בין עם ישראל לאומות העולם, ואיך לעתיד לבוא ישלוט עם ישראל ויתקן את כל העולם[1].

המזמור אומר שאמונתנו בה' אינה תלויה בנסים שאנחנו רואים, וגם בגלות, שאיננו רואים נסים, אנחנו זוכרים את הנסים מהעבר ובוטחים

כהמשך המזמור הקודם, זו בקשה שה' יושיע את עם ישראל מהגלות ויחזרו לקרבת אלוקים בבית המקדש. ומתאים לאמרו יחד עם

המזמור מדבר על עם ישראל בגלות הצמא לקרבת אלוקים, ומקווה ומתפלל אל ה' שישוב לראות את פניו[1]. ומתאים לאמרו לבקש

המזמור מדבר על ההבנה האמיתית, שייסורים באים לתקן את האדם, מול ההבנה הנפוצה בהמון, שזה מראה שה' לא רוצה בו.

המזמור מודה על ישועה מצרה וגם על מה שהצרה עצמה הצילה את האדם מלחטוא והשיבה אותו בתשובה. ומתאים לאמרו כתודה

המזמור אומר שאף שהייסורים טובים לאדם, ומצד עצמו לא היה מתפלל להסרתם, אבל בכל זאת צריך להתפלל, כי התפילה עצמה

המזמור אומר שגם כשה' מייסר אותנו, איננו רוצים שירחק ממנו ולא ישגיח עלינו, אלא רוצים לתקן את סיבת הייסורים, ומצדיקים