תהילים פרק ט' – תהלה ליעקב
המזמור אומר שגם כשהעמים מתגברים עלינו, את הכל ה' עושה במשפט, וכשמגיע הזמן ה' מושיע את ישראל ששייכים לנצח, והעמים
המזמור אומר שגם כשהעמים מתגברים עלינו, את הכל ה' עושה במשפט, וכשמגיע הזמן ה' מושיע את ישראל ששייכים לנצח, והעמים
המזמור מדבר על מעלת התפילה, איך יתכן שה' הגדול שומע למה שאדם קטן קורא בשמו. ומתאים לאמרו כשבח על עצם
דוד מדבר על כך שלא רצה להרוג את שאול, והשאיר לה' את ההצלה שלו ואת הנקמה בשאול, כך שהרע ששאול
המזמור מדבר על פעולתם הטובה של הייסורים, ומבקש להימנע מהצד הרע שיכול להיות בהם. ומתאים לאמרו לכל מי שבאים עליו
המזמור הזה הוא על תפילת הבוקר, כשעוד אין על מה לבקש, אלא כוונתו ליישר את עצמו לפי רצון ה', כהכנה
המזמור הזה הוא על תפילת הלילה והמזמור הבא הוא על תפילת הבוקר[1], ובא לומר שעצם מה שאדם יכול להתפלל ולפרוק
דוד אומר שהוא בוטח בה' שיציל אותו גם בצרה מקיפה וכללית ביותר כמו מרד אבשלום. המזמור מנוסח כך שיתאים לכל
המזמור הזה הוא הצד המעשי של המזמור הקודם. ומסביר איך צריך האדם להתמודד עם מלחמת היצר, על ידי משל מהגויים[1]
המזמור מלמדנו, כהקדמה לכל התפילות, שאם רוצה אדם שתשמע תפילתו, צריך ללכת בדרכי ה' ולהיות מכוון לרצון ה'. ובזה יהיה
ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף עם האידיאולוגיה של אחשורוש. שהרי הוא חשב שהוא יוכל למנוע מרידות, כי אם