ארכיון שנתי: 2020

המזמור אומר שכל מה שעשה ה', גם בגלות, ישוב להיות לטובה ולברכה בגאולה, ואז נבין שגם מה שנראה לנו רע

המזמור מדבר על בטחוננו בה' גם בגלות[1] וגם כשעדיין אינו גואל אותנו; ומתפרש גם כפשוטו על בטחונו של אדם פרטי

המזמור אומר[1] שחשוב שעם ישראל ישבח את ה' בעולם, ומה השבח שנאמר. ומתאים לאמרו לשבח את ה' ולזכור את חשיבות

דוד אומר שמה שה' פועל באמצעות האדם אינו מצד חשיבות האדם, אלא משום שבזה שם ה' מתגלה בעולם, והאדם משבח

דוד אומר שעיקר צרתו היא הריחוק מה' שאויבו גורם לו, ועיקר מה שהוא מבקש ישועה הוא כדי שישוב וידבק בה'.

כהמשך לפרקים הקודמים, מבקש דוד מה' שיציל אותו בסופו של דבר, ואף שאינו רואה דרך הצלה על ידי כוחו, הוא

כהמשך למזמור הקודם, מבקש דוד מה' שיעזור לו שלא לשמוע לאנשיו לפגוע בשאול, ולהישאר מדויק במעשיו. ומתאים לאמרו לשמור עצמו

דוד מבקש מה' שיציל אותו מאלו שמלשינים עליו לשאול כדי שיפגע בו, ובמקביל שיציל אותו מלשמוע לאנשיו שרוצים שיפגע בשאול

המזמור עוסק בשאלת הידיעה והבחירה, ואומר שה' יודע כל מה שנעשה, למרות שיש לנו בחירה חופשית מה לעשות, ומפרט את

דוד בא להודות לה' על שהוא פועל באמצעותו בעולם ולכן גם מגן עליו. ומתאים לאמרו למי שפועל בעולם בשביל ה',