מזמור זה ממשיך את ענין המזמור הקודם, ואומר שלעתיד לבוא כל העמים יודו לה' גם על מה שעשה לישראל וגם על מה שיעשה להם. ומתאים לאמרו לזכור את המטרה שכל העולם יעבוד את ה'.

א לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:  ב תחילת הופעת ה' על העולם במה שיתן לעם ישראל חן מיוחד בעיניו על ידי שישיב אותנו בתשובה, ויתן לנו מתנת חינם[1] ויציל אותנו מהגלות אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ ואז יברך אותנו בריבוי טובה וִיבָרְכֵנוּ ומה שפונה אלינו ישפיע עלינו אור שנהיה מוארים מאורו וכל העולם יראה עלינו את אור ה' באופן מהותי ותמידי[2] יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:  ג שאנחנו נדע על ידי האור הזה להבין את מה שאתה עושה בארץ וגם את הצרות והגלות לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ והעמים יראו דרך האור המופיע עלינו את ה', כשמושיע אותנו שאת זה גם הם יכולים להבין בְּכָל-גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:  ד ואז יודו לך קבוצי בני אדם רבים על ישועתם של ישראל כשיבינו דרכה שאתה אלוקים באמת ולא האלילים יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים עד שיודו לך כל בני האדם ויעבדו רק אותך יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:  ה ועוד ישמחו וישבחו אותך העמים המאורגנים מבחינה דתית על מה שתעשה להם לעתיד לבוא יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כי המשפט של הקיבוצים החוטאים יהיה ישר לפי המגיע להם כִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר ועל ידו תכוון את העמים עצמם איך נכון להתנהג בארץ ושיעבדוך באופן תמידי, ומטרתו לתקנם לא לנקום וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:  ו ולכן גם על המשפט שלהם יודו לך. קודם כל אלו שירצו במלכותך יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים ואחרי שתבער את הרשעים יודו לך עליו כולם יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:  ז כיון שבעקבות עבודתך תתן להם הארץ את יבולה וברכת העמים תהיה בתחום החומרי[3] אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ אבל אותנו יברך ה' ברכה מיוחדת כי גם אז יהיה אלוקינו בייחוד יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:  ח ומה שיברך אותנו ה' יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים יוסיף לו ייראה בכל קצות הארץ שיראו מה עושה לעובדיו וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ:

[1] חן ומתנת חינם הם אותו ענין, מפני ש"חנינה" פרושה נתינה לאדם לא לפי זכותו אלא מתוך רצון בטובתו, ומציאת חן היא מה שמרגישים כלפי אדם שרוצים בטובתו ולא מצד החובה. לכן כשאדם מוצא חן, חוננים אותו. ולכן אפשר לפרש "יחננו" שיגרום לנו למצוא חן בעיניו, או שיתיחס אלינו כמוצאים חן לפנים משורת הדין, או שיתן לנו מתנת חינם; וייתכן שהתכוון לשלשתם.

[2] הפסוק הזה רומז לשני הפסוקים הראשונים של ברכת כהנים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ".

[3] כמו שנאמר "וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם" (זכריה יד, יז).