זו הודאה על התגלות ה' אצל סנחריב וחזקיה[1]. ומתאים לאמרו לזכור את גדולת ה' ואת כוחו מול האומות.
א לַמְנַצֵּחַ
בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר: ב על ידי הנס ראו היושבים ביהודה שעוד היו על אדמתם את התגלות ה' נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים ושאר עם ישראל שכבר היו בגלות התגדל שמו בעיניהם כששמעו על הנס בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: ג ועל ידי זה היה בירושלים[2] סוכת הגנתו של ה' וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ כיון שבית המקדש נמצא בציון וּמְעוֹנָתוֹ
בְצִיּוֹן: ד ולכן כשבאו עליה למלחמה שבר את ברק חצי הקשת שָׁמָּה שִׁבַּר
רִשְׁפֵי-קָשֶׁת ואת מגיני וחרבות האויב, עד
שנשברה המלחמה כולה באופן תמידי ומהותי מָגֵן וְחֶרֶב
וּמִלְחָמָה סֶלָה: ה ועל ידי זה נהיה ה' מקור אור לעולם[3] ויכלו לראותו נָאוֹר אַתָּה וראו שהוא גדול וחזק מהאומות
הגדולות שבאו לטרוף את ישראל אַדִּיר
מֵהַרְרֵי-טָרֶף: ו וכל חזקי הרצון שאי אפשר לשכנעם שלא להלחם גרמו בזה לעצמם להיות שלל אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב ומתו בשנתם נָמוּ שְׁנָתָם עד שלא יכלו כל צבא סנחריב להפעיל את כוחם וְלֹא-מָצְאוּ כָל-אַנְשֵׁי-חַיִל יְדֵיהֶם: ז ולא היה צריך לזה מעשה אלא די היה באמירה של ה' המגן על הדור הזה
שתעצור אותם מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב והאנשים כאילו נרדמו וממילא גם בטלה היכולת להפעיל רכב או סוס נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס: ח ואתה אחר שעשית את כל זה אַתָּה גרמת בזה שייראו ממך כולם נוֹרָא אַתָּה שידעו שגם אם יכל אדם לעמוד ברשעו זה רק כיון שעוד הארכת לו אף אבל
מאז שהתגלה האף לא יוכל לעמוד וּמִי-יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ: ט וכיון שהגיע הזמן שהשמעת את דין סנחריב ולא הארכת לו עוד מִשָּׁמַיִם
הִשְׁמַעְתָּ דִּין כל העולם שירא ממנו עד עכשיו
שקט אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה: י כיון שה' שופט הארץ קם לעשות משפט בְּקוּם-לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים ומטרתו באמת להושיע באופן תמידי את ישראל, שאינם מחזיקים טובה לעצמם,
וממילא ניצל כל העולם לְהוֹשִׁיעַ כָּל-עַנְוֵי-אֶרֶץ סֶלָה: יא והכעס הפנימי שיש לך על סנחריב יגרום שיודו לך כל העולם כִּי-חֲמַת אָדָם
תּוֹדֶךָּ כי מה שנשאר מהחמה עליו אחר שעשה
את תפקידו להגלות את השבטים, חגרת כדי להלחם בו שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר: יב ולכן לא רק עם ישראל אלא כל מי שסביבם ככוש ומצרים תעבדו את ה' נִדֲרוּ
וְשַׁלְּמוּ לה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-סְבִיבָיו ותביאו מתנות לה' שממנו אתם יראים[4] יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא: יג כיון שמנע ועצר[5] את רוחו של סנחריב ואנשיו שהיו מולכים על הארץ יִבְצֹר רוּחַ
נְגִידִים ולכן יראים ממנו כל מלכי
העולם נוֹרָא לְמַלְכֵי-אָרֶץ:
[1] זו הדרך הפשוטה ביותר לפרש את המזמור. לכאורה באותו אופן אפשר לפרש הכל על גוג ומגוג. הגמרא בסנהדרין (צד ע"א) אומרת: "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג", וכיון שהמזמור נכתב קודם לכן, יתכן שבעצם הוא מדבר על התגלות ה' באחרית הימים, אלא שמבחינתו עוד אפשר שזה יהיה סנחריב וחזקיהו, ומבחינתנו זה גוג ומגוג.
[2] "שלם" – לשון שלום ושלמות.
[3] המילה "נאור" אינה מופיעה עוד בתנ"ך. פרשנו שהיא מהשורש "אור", עם נ' של נפעל.
[4] כמו שאמרנו במזמור סח על הפסוקים "מהיכלך על ירושלים לך יובילו מלכים שי… יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלקים".
[5] נראה שהשורש "בצר" משמעותו מניעה ועצירה, ולכן חומה "בצורה" מונעת כניסה, "בצורת" מנועה מגשם, ו"בצירת" ענבים מונעת את המשך התפתחותם.