המזמור אומר שבגלל עיוות המשפט, העם יוצא לגלות[1]. ומתאים לאמרו על המשפט שעושים בני אדם, ובמיוחד על עיוות משפט.
א מִזְמוֹר לְאָסָף
העדה המתקבצת לשפוט שייכת לה'
ואלוקים עומד בתוכה אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת-אֵל ושופט דרך רוח הקודש שבשופטים, שלכן הם נקראים 'אלהים'[2] בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט: ב ואם כן כמה אפשר להאריך לכם שתשפטו לפי רווח אישי ולא לפי הצדק[3] עַד-מָתַי
תִּשְׁפְּטוּ-עָוֶל ובאופן תמידי נותנים עדיפות
לרשעים שמשחדים אתכם וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ-סֶלָה: ג ובאמת תפקידכם לחפש את חסרי האמצעים שלא באים כלל למשפט ולעשות להם
משפט מול עושקיהם שזה תיקון החברה שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם ולשפוט בצדק גם את אלו שלא
יכולים לתת שוחד עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: ד ואלו וגם אלו להציל בפועל מצרתם פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן ומיד הרשעים שעכשיו אתם נושאים להם פנים, על ידי שוטרים שיכופו את
קיום הדין מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: ה אבל הם לא ידעו את משפט התורה לֹא יָדְעוּ ולא ינסו להבין את דברי בעלי הדינים לדעת מתוכם מה נכון וְלֹא יָבִינוּ וגם אם כן, יתהלכו בחשכה כי השוחד יעוור פקחים[4] בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ והארץ תגלה כיון שיסוד הארץ הוא המשפט[5] והם מוטטו אותו יִמּוֹטוּ
כָּל-מוֹסְדֵי אָרֶץ: ו אני קראתי לשופטים 'אלהים' שהם כמוני אֲנִי-אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם ועל ידי זה כל עם ישראל יהיו בני ויתנהגו לפי המבט העליון וּבְנֵי עֶלְיוֹן
כֻּלְּכֶם: ז אבל בניגוד למה שאמרתי לא רק שאינכם אלהים אלא תמותו במלחמה כמו שאר
בני אדם שימותו בה אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן ולא רק שאינכם בני עליון אלא תפלו ממעמדכם כמו שאר שרי הממלכה שיפלו
בנפילתה וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ: ח ולא נותר לנו אלא להתפלל אל ה' שיקום וישפוט את משפטנו מיד הגויים קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה
הָאָרֶץ כי אתה לקחת אותנו לך לנחלה
מכל הגויים[6] כִּי-אַתָּה תִנְחַל בְּכָל-הַגּוֹיִם:
[1] כמו שצועקים הנביאים – עיין למשל ישעיהו א, ישעיהו נט, ירמיהו ה, ירמיהו כב, עמוס ה, מיכה ג.
[2] כמו בפסוק: "עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו" (שמות כב, ח).
פרוש נוסף: ה' שופט גם את תוכם של הדיינים, לבחון את כוונותיהם.
[3] וכיון שאי אפשר להאריך לכם עוד, תגְלו ולא תשפטו יותר.
[4] פרוש נוסף: אבל הם "לא ידעו" מה המשפט האמיתי, ו"לא יבינו" שזה יגרום להם גלות, ולכן "יתהלכו בחשכת" ארץ העמים והצרות.
[5] כמו שנאמר "מלך במשפט יעמיד ארץ" (משלי כט, ד).
[6] נראה שהמזמור רומז קצת לדור המבול ולדור הפלגה, שזו היתה הבעיה שלהם: "כי מלאה הארץ חמס" (בראשית ו, יג), והחוטאים היו "בני האלהים". ולכן הוא אומר כאן "ימוטו כל מוסדי ארץ" כנגד המבול, ו"אתה תנחל בכל הגויים" כנגד הפלגה, שאז ה' הנחיל לכל גוי את ארצו, ולקח מתוכם את אברהם להיות לו.