זו בקשה שה' יילחם בגויים מצד שהם אויביו ומתנגדים לרצונו בעולם, עד שייכנעו בפני ה'. ומתאים לאמרו נגד הגויים המציקים לישראל, ובשעת מלחמה בהם.
א שִׁיר מִזְמוֹר
לְאָסָף: ב בקשתנו שיגיע כבר הזמן שלא תנהג עוד כאילו אתה דומם ואינך עושה דבר אֱלֹהִים
אַל-דֳּמִי-לָךְ וגם לא כמי שיכול לעשות אבל
לא שומע חרפתו אַל-תֶּחֱרַשׁ ולא כמי ששומע אבל בוחר לשבת בשקט וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל: ג שהרי אויביך משמיעים קול המון נגדך כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן והשונאים את דרכך הרימו ראשם בגאוה להלחם בך וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: ד דרך מה שיתקבצו לחבורה סגורה למצוא דרכי ערמה להתגבר על ישראל שהם
עמך עַל-עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד ומחפשים עצה לנצח את ישראל שצפונים ומוגנים אצלך וְיִתְיָעֲצוּ עַל-צְפוּנֶיךָ: ה וכוונתם להשמיד את עם ישראל מלהיות עם אָמְרוּ לְכוּ
וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וגם על
הפרטים שישארו לא יקרא עוד שם ישראל וְלֹא-יִזָּכֵר
שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד[1]: ו ובאמת העצה הכמוסה בליבם כולם יחד כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו זה נגד הופעתך בעולם ובשביל להעלימה כורתים ביניהם ברית עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ: ז שכוללת את כל שכני ארץ ישראל, יושבי המדבר שבדרום: אדום, וישמעאל
המפוזרים שם אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים ויושבי המדבר שבמזרח: מואב וההגיראים[2] מוֹאָב וְהַגְרִים: ח ויושבי צפון מזרח הארץ: גבל הסמוכה ללבנון[3] ועמון, ועמלק המפוזרים שם גְּבָל וְעַמּוֹן
וַעֲמָלֵק ויושבי הים במערב: הפלשתים
והצורים פְּלֶשֶׁת עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר: ט וגם מהרחוקים מהארץ נוסף עליהם אשור גַּם-אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם שיגלה אותנו באופן קבוע ובזה יעזור למואב ועמון שישבו בערינו[4] הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה: י ולכן השמד את צבאותיהם על ידי נס שבתוך הטבע כצבא מדין בידי גדעון עֲשֵׂה-לָהֶם
כְּמִדְיָן או בדרך ניסית לגמרי כצבא
יבין ושר צבאו סיסרא שנשמדו על ידי נחל קישון[5] כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן: יא שנשמדו לגמרי באזור עין דאר[6] ולא קמו עוד כממלכה נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר והיו מפוזרים על פני האדמה כדברים שאין בהם צורך הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה: יב ושים את הגדולים שבהם[7] כשרי מדין עורב וזאב שמתו שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב ואת מלכיהם שנסכו עליהם בשמן שים כזבח וצלמונע מלכי מדין שהרג גדעון וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל-נְסִיכֵמוֹ: יג על מה שחשבו לרשת לעצמם את ארץ ישראל שהיא המקום הנאות לאלקים לא להם אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה
לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים: יד ולכן אתה המשגיח עלינו תרחיק אותם מאיתנו כגלגל קש שמתגלגל בקלות
ברוח אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי-רוּחַ: טו ומי שרב כעצי היער או כבד ויציב כהרים תשרוף ותשמיד[8] כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים: טז כך תרדוף אחרי הראשונים בסערת רוחך להרחיקם כֵּן תִּרְדְּפֵם
בְּסַעֲרֶךָ וסופתך תלבה את האש ותשמיד את
האחרונים מהרה וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם: יז והנותרים תהיה הופעתם בעולם מלאה בושה על מה שעשו וידעו שהם קלים
לעומתך מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן ואז
יחפשו גם הם את הופעתך בעולם וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ
ה': יח ואלו שלא ישובו אליך יתביישו ויפחדו מנקמתך לעולם יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד ויעלימו את עצמם ולא יהיו עוד וְיַחְפְּרוּ
וְיֹאבֵדוּ: יט והנותרים ידעו שאתה הוא שמתגלה בשם ה' הגדול בעולם וְיֵדְעוּ
כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ ה' והאלילים
אינם שותפים לך לְבַדֶּךָ ומבטך
עליון לפי השמים אבל שולט גם על כל מה שיש בארץ עֶלְיוֹן עַל-כָּל-הָאָרֶץ:
[1] נראה שיש כאן דבר כנגד דבר: "אל דמי לך", שהרי כיון שאתה דומם הם "יהמיון ונושאים ראש"; "אל תחרש" מלשמוע את "סודם שיערימו על עמך ויתיעצו על צפונך"; "ואל תשקוט" מלהושיע ממה שרוצים "להכחידנו מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד".
[2] כמו שנאמר: "וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם הַהַגְרִאִים וַיִּפְּלוּ בְּיָדָם וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם עַל כָּל פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד" (דברי הימים א' ה, י).
[3] כמו שנאמר: "וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ" (יהושע יג, ה).
[4] כמו שנאמר למשל: "לִבְנֵי עַמּוֹן כֹּה אָמַר ה' הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב" (ירמיהו מט, א).
[5] כמו שנאמר: "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא: נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" (שופטים ה, כ-כא).
[6] לא ידוע על מלחמה באזור עין דאר. יתכן שהוא ליד נחל קישון.
[7] בתנ"ך, לפעמים "נדיב" הוא במשמעות של גדול ולא רק מי שמתנדב, כגון "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם" (שמואל א' ב, ח), "שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ: וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי" (תהלים קז, מ).
פרוש נוסף: הֲרוג גם את הטובים שבהם, כיון שהם מניעים את עמם נגד ישראל "כעורב וכזאב".
[8] פרוש נוסף: חמתך "תבער" בהם בעוצמה רבה כמו אש ששורפת "יער" שלם, וכמו "להבה" שמלוהטת על ידי הרוח שיש בהרים, ולא כקש שנשרף מהר ובחום מועט.