משה מתפלל בשם דור המדבר על קוצר ימיהם, ושלא יזכו לראות בטובה; ומציב בזה שאלה כללית: למה סתם אדם אינו זוכה לראות את הגאולה בימיו בעולם הזה? ועשרת המזמורים הבאים עונים בהדרגה לשאלה זו. ומתאים לאמרו להתפלל שלא ימות בקיצור שנים, ולכן מתאים גם לחולה, וגם להתפלל שיזכה לראות את הגאולה בימיו.
א תְּפִלָּה
לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים[1] אנחנו יודעים שאתה אדוננו[2] ואתה המקום הקבוע שלנו בעולם שאליו אנחנו חוזרים בכל דורות
ההיסטוריה אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר: ב ואתה היית הדבר הקבוע בעולם עוד לפני שנוצרה הארץ בְּטֶרֶם הָרִים
יֻלָּדוּ וכשרק יצרת את התנאים[3] להתפתחות העולם המיושב וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל ומבריאת העולם ועד סוף עולם הבא רק אתה הכח האמיתי שבו קיים הכל וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם אַתָּה אֵל: ג ולכן אתה מחזיר את האדם חסר הסיכוי מצד חומריותו להיות שבור ומדוכא
כי עצם חיי העולם הזה לא נחשבים בעיניך תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ
עַד-דַּכָּא ותאמר להם על ידי הייסורים
לשוב אליך שאתה מקור הכל ובזה ימלאו את מטרתם כבני אדם[4] וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם: ד כי ימי האדם אינם נחשבים בעיניך, כי מצד אורכם הרי גם אלף שנים
נגמרים לבסוף ואינם נצחיים[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר ומצד המעשה בעולם הזה הוא כלילה לעומת העולם הבא ומתעסק בענינים לא
נצחיים וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה: ה שמצד אורכם הרי הם זורמים מהעתיד אל העבר, וכמה שיהיו ארוכים, הם
נגמרים לבסוף[6] זְרַמְתָּם ומצד
מעשיהם הם כשינה, שבה אדם מתעסק בדברים ללא משמעות אמיתית כמו חלום שֵׁנָה יִהְיוּ ולכן
כשיבוא הבוקר של עולם הבא לעומת האשמורה, יתגלה שכל חיי האדם היו כעשב הצומח לרוב
אחר הגשם אבל גם חולף מהר בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר
יַחֲלֹף: ו וגם חייו בעולם הזה רק כאשמורה אחת חלקית, שבבוקר הצלחתו הוא צומח
וכבר הוא מתחיל לעבור מהעולם בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף וכשחשכה הצלחתו ובזקנה הוא מתנתק ומתייבש גם בעולם הזה ואין קיום
להצלחתו לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ: ז וזה מצד כעסך הגלוי עלינו המכלה אותנו בדור המדבר כִּי-כָלִינוּ
בְאַפֶּךָ וכעסך הפנימי כשעוד לא מתגלה
בפועל מבהיל אותנו ואיננו מוצאים מה לעשות ולהנצל[7] וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ: ח (שת) וזה כיון שאתה מעמיד את העיוות המחשבתי שלנו הקטנים למולך בורא העולם
ואם כן הוא מאוד חמור שַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ ואת מה שנעלם עוד מאיתנו אור פניך, כיון שאנחנו צעירים בעולם, אתה
מדקדק בו[8] עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ: ט ולמדנו שאתה כל כך מדקדק בעוונותינו כי כיון ששמת אותנו בצד שנגדך,
כל ימי חיינו פונים בבת אחת לכיוון אחר. כמו דור המדבר שפנה מללכת לארץ להסתובב
במדבר כִּי כָל-יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ ובמילים אחדות שאמרו המרגלים יצא שקיצרנו את שנותינו שיהיו רק ארבעים
שנה וכילינו חלק מהם כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה: י וזה שאלה כי הרי גם כך כל שנותינו בעולם הזה הם שבעים יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה ואם התגבר האדם על המחלות אז שמונים וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וכל כחם המדומה[9] התעסקות במעשים שאין להם משמעות לעולם הבא[10] ומעשים הרעים בעיניך וְרָהְבָּם עָמָל
וָאָוֶן כי נחתכים מאיתנו במהירות
מכדי שנוכל להבין את האמת כִּי-גָז חִישׁ ואנחנו עייפים וחסרי כח מכדי לעמוד על ענין המציאות[11] וַנָּעֻפָה: יא ולכן מי מאיתנו ידע מראש קודם החטא שאי אפשר לשנות את הגזרה שבאה
בכעסך מִי-יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וכמו שלא יודעים מספיק לירא ממך כך לא יודעים גם על מה אתה כועס וכמה וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ: יב ואם כן לפי מנין ימינו המועטים כך תודיע לנו מהר את גדולתך ויראתך[12] לִמְנוֹת
יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע ואז נביא
אנחנו גם מצידנו את כל חכמת ליבנו לעסוק בזה ולא נחטא וְנָבִא לְבַב חָכְמָה: יג ולכן שוב ה' מגזרתך שׁוּבָה ה' שעד מתי תייסר אותנו על מה שלא החכמנו מספיק עַד-מָתָי ותוותר
לדור המדבר, שגם הם עבדיך, על הגזרה וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶיךָ: יד ואז בבוקר הגאולה תתן לנו כל צורכנו בחסדך שַׂבְּעֵנוּ
בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ ואז נשבח ונשמח גם על כל מה
שהיה בימי הרעה כשנראה בעינינו לאיזה טובה הביאו הייסורים[13] וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל-יָמֵינוּ: טו ותכלית העולם הזה תהיה שנשמח כמו שהיינו מעונים, שימי העינוי רק
יובילו לימי השמחה שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ ולפחות מול מספר השנים שראינו בהם רעה שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה: טז כך יראו דור המדבר העובדים אותך את פעלך, שאתה מכניס את העם לארץ, גם
אם לא יהיו הנלחמים בפועל וכמו שבקש משה לעבור גם הוא יֵרָאֶה
אֶל-עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ ויזכו לראות את הופעת ה' על
בניהם הנלחמים וכובשים את הארץ וַהֲדָרְךָ
עַל-בְּנֵיהֶם: יז ואז יהיה הטוב של ה' במה שהוא אלוקינו עלינו ולא כעסו[14] וִיהִי נֹעַם
אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ ונזכה
שמעשה ידינו בעולם הזה יבסס את חלקנו לעולם הבא ולא יהיה רק שינה וּמַעֲשֵׂה
יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ ונזכה
לפעול עם ה' שמעשה ידינו יבסס את הופעתו בעולם הזה וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
[1] "איש האלוקים" פרושו נביא. אולי הוזכר כאן במיוחד לומר שאף שהוא מתפלל על דור המדבר מצד שלא היו מדויקים בעבודת ה', הוא אינו כמותם.
[2] יתכן שאמר שם אדנות כהקדמה לכל המזמור, לומר שבאמת מטרתנו לעבוד אותך ולא לטובת עצמנו. ולכן אמר "מעון אתה היית לנו", שהעיקר הוא להיות קשור אליך, בין מצד הישארות הנפש בין מצד קרבת אלוקים בעולם הזה, וכל השאלה היא רק להוסיף על זה גם את חיי העולם הזה.
[3] "תחולל" מלשון "ואל שרה תחוללכם" (ישעיהו נא, ב), כלומר הריון.
[4] פרוש נוסף: כיון שאתה המעון, אתה שובר את גוף בני האדם כשמגיע זמנם, ומשיב את נשמותיהם אליך.
[5] וכן אמר לאדם הראשון "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, יז), וחי כמעט אלף שנים. וכן שאמר במזמור פד: "כי טוב יום בחצריך מאלף".
[6] וכיון שכן, מבחינת המשמעות הנצחית קיימת רק התוצאה הסופית, ולא משנה כמה זמן לקח להגיע אליה. ואם תהיה הגאולה בעיתה או אחישנה, במשמעות הנצחית יש גאולה, וזה משנה רק לבני האדם שחיים בנתיים.
[7] פרוש נוסף: "כלינו באפך" במדבר בכל פעם שהבאת עלינו מגפה וכדומה, ונבהלנו מחמתך האצורה עלינו למשך ארבעים שנה, להמית אותנו במהלכם.
[8] אפשר לפרש "עלומינו" מלשון "עלם", כלומר אדם צעיר, ואפשר לפרש מלשון מה שנעלם. "מאור פניך" – במובנו הרגיל, הברכה והתורה שנובעים ממה שפניך מופנת אלינו; או שאתה מחפש אחרי מה שעלום ומאיר את המקומות האלו לראות את עוונותינו. בפירוש כאן שילבתי את שני הפירושים.
[9] פרוש המילה 'רהב' בתנ"ך קשה. אפשר לומר שפרושו חוזק מדומה, כמו בפסוק: "וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת" (ישעיהו ל, ז). לכן בדרך כלל הוא כינוי למצרים.
[10] "עמל" הוא מעשה שאין לו תוצאה כלל, וכן נאמר בהגדה של פסח "ואת עמלנו אלו הבנים" כיון שזרקו אותם ליאור, וכן השתמר בלשוננו במושג "התעמלות'"; או מעשה שכל תוצאתו הוא בעולם הזה ואין לו תוצאה לעולם הבא, שלא כמו מצוות, שיש להן תוצאה בעולם הבא.
[11] פרוש נוסף: כוחם המדומה הוא התעסקות במעשים שלא נראה את פירותיהם ובצער וקושי שקורה לאדם, כי החיים נחתכים מאיתנו מהר, והרבה תהליכים לא יבואו לידי גמר בימי חיינו, וכי כוחנו תשש ובאות עלינו צרות, וכיון שכן מה נחשבים החיים האלה בעיניך לקצר גם אותם?
[12] פרוש נוסף: הודע לנו מה מנין ימינו מראש, ואז נדע את זמננו וניתן אל ליבנו ללמוד בזמן הזה את חכמתך. ודומה לזה אומר במזמור לט: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי: הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה".
[13] פרוש נוסף: למד אותנו את דרכך וחסדך כבר מראשית יצירתנו, ואז נעבוד אותך בשמחה כל ימי חיינו.
[14] פרוש נוסף: יהיה נועם ה' עלינו בשכר העולם הבא, שיבוא על ידי מעשה ידינו בעולם הזה.