שיעור “חמאה ודבש” על תהילים פרק כ”ב
המזמור בא לומר שגם כשאדם לא רואה שהתפילה שלו נענית, יתפלל בכל זאת, כמו עם ישראל שמתפלל כל כך הרבה שנים בגלות ועוד לא נענה.
ובכל זאת אנחנו יודעים שבסוף ה' יענה לנו, וכל התפילות שהתפללנו במשך כל הגלות לא ילכו לאיבוד, אלא כל הדורות יקומו בתחית המתים ויודו לה' על שהתפילות שלהם התקבלו, ושבאמת ה' שמע אותם אלא שעוד לא הגיע הזמן אז.
וכך כל אדם פרטי ידע שבאמת ה' שומע את התפילות שלו ואם הוא עוד לא עונה זה כי יש סיבה.
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר כלומר על מה שמתוך החושך יכול לבוא האור הראשון של הבוקר בפתאומיות ובמהירות כמו איילה, וכך הגאולה יכולה לבוא פתאום, למרות שהרבה מאוד זמן היא לא באה מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
אֵלִ֣י אֵ֭לִי אתה א-לי שמושיע אותי, ואתה גם א-לי כשאתה לא מושיע אותי ובך אני בוטח גם אז. אלא שאני שואל לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי ואנחנו לא מצליחים להסתדר בלעדיך. ואני רואה ש רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי: ואפילו שאני שואג אליך ומתפלל בכל הכח, הישועה רחוקה ממני. כי אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם בזמן שהיינו עוד בארץ התפללנו שלא יהיה חורבן וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה לתפילה שלנו אפילו אז, ובכל זאת וְ֝לַ֗יְלָה ואנחנו בגלות ואתה מסתיר פנים מאיתנו וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי: ואנחנו ממשיכים להתפלל.
וזה לא מתאים שאתה לא עונה כי וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ והדרך שלך להופיע בעולם היא במה שיראו אותך דרך זה שאתה עונה לתפילות. ולכן אתה י֝וֹשֵׁ֗ב בעולם דרך תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל: שמהללים אותך כשאתה עונה לתפילות שלהם ומציל אותם. ולכן היה מתאים שתענה לתפילה שלנו.
ולא רק שזה מתאים, אלא בעבר באמת שמעת לתפילות של עם ישראל כי בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בגלות מצרים כמו שאני בוטח בך, ומזה הרוויחו, גם ש בָּ֝טְח֗וּ והיה להם בטחון בך עוד לפני שהצלת אותם, וגם וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ: שהצלת אותם באמת בסופו של דבר כמו שהם ביקשו. וכש אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ בצרות אחרות שהיו להם כשהם היו כבר בארץ וְנִמְלָ֑טוּ שהצרה בכלל לא תצליח לפגוע בהם. ולכן כל הזמן בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ: כי באמת הגנת עליהם כמו שהם קיוו ולא היה להם ממה להתבייש.
אבל עכשיו נראה שעם ישראל כביכול כבר מת כי וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת אנחנו חלשים כמו תולעים, וְלֹא־אִ֑ישׁ כי אפילו לא נשארנו במקום אחד, והתפזרנו בגלות, וכיון שאתה לא מציל אנחנו הולכים ונגמרים וכבר אין גוף לאומי אחד.
ומצד הבטחון שאנחנו בוטחים בך אנחנו חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם שכבני אדם פרטיים כולם מחרפים אותנו, וכשהם רוצים לקלל מישהו אומרים לו שיהיה כמו יהודי, וגם בתור עם אנחנו וּבְז֥וּי עָֽם: שבקושי רואים בנו עם ומבזים אותנו.
עד כדי כך ש כָּל־רֹ֭אַי מושפעים מהמראה הגרוע של עם ישראל.
ומי ששונא אותנו יַלְעִ֣גוּ לִ֑י שה' לא עוזר לי, ומי שנחשב חבר שלנו יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה ויגידו שכנראה ה' לא רוצה אותנו יותר ובזה ישחררו את עצמם מהצורך לעזור לנו. ומי שאוהב אותנו יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ: מרוב צער על המצב שלנו שנראה חסר סיכוי, כי כל כך הרבה זמן ה' לא מציל אותנו.
והם כולם אומרים עלינו גֹּ֣ל אֶל־ה֣' אם באמת הייתם מגלים את הצרה שלכם לה' ומתפללים באמת יְפַלְּטֵ֑הוּ והוא היה מוציא אתכם ממנה, וכנראה אתם לא מתפללים. וגם אם אתם לא מתפללים, אם ה' היה רוצה אתכם לפחות יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֮י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ: אלא שכנראה ה' גם לא רוצה אתכם יותר ולכן הוא לא מציל אתכם.
וגם לנו אין הסבר אחר למה אתה לא מציל כל כך הרבה זמן כִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן ואתה הוצאת אותנו ממצרים ששם נוצרנו, וגם מַ֝בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי: אחרי שיצאנו נתת לנו את המן ארבעים שנה במדבר, אז אין לך בעיה לעזור בכל מצב שהוא.
ובאמת זה היה אז בזכות שרצית אותנו כי עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם וכבר מרגע שיצאנו ממצרים זה היה בשבילך ובגלל הניסים שעשית לנו. ולכן מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה: וכבר שם האמנו בך, וקיבלנו את התורה. ולכן אם עכשיו אתה לא עוזר זה או בגלל שלא התפללנו מספיק או בגלל שאתה חס וחלילה לא רוצה אותנו.
ואם תאמר שגם מהגלות הזו תציל אותנו אבל יש עוד זמן אַל־תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כי אנחנו צריכים שתציל מהר כבר עכשיו כִּי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה ואם אתה תהיה רחוק והצרה כל כך קרובה לא ישאר מאיתנו אף אחד עד שיגיע זמן הגאולה, ו כִּי־אֵ֥ין עוֹזֵֽר: אחר חוץ ממך אפילו לבנתיים, ורק אתה יכול לעזור לנו.
כי מצד הצרה סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים העמים שסביבנו גדולים ורבים, והם אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן חזקים כמו השוורים שגדלים בגולן, וגם אם יש איזה עם שרוצה לעזור לנו, הם כִּתְּרֽוּנִי: ואנחנו מוקפים לגמרי ואין דרך להגיע אלינו.
ולמרות שיש להם כל מה שהם צריכים הם פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם כדי לבלוע אותנו שנהיה חלק מהם, כמו אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף שיאכל אותנו לגמרי וְשֹׁאֵֽג: נגד ה' כי לדעתם זה מוכיח שה' לא יכול להציל יותר.
ובאמת העם הולך ונטרף ונגמר, כי במקום להיות עם חזק כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֘ וכבשו אותנו, ולכן וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י ויצאנו לגלות ונפרדנו אחד מהשני. ולכן הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג והרצון הלאומי שלנו נהיה רך ואפשר לשנות אותו בקלות, כי אנחנו לא ביחד, ולכן נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי: וכבר אין לנו שום רצון לאומי חוץ מהרצון למצוא אוכל ולהתקיים.
ואין לנו גם איך לצאת מהמצב הזה כי יָ֮בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ׀ כֹּחִ֗י ואין לנו כבר גמישות ויכולת לקום ולעזור לעצמנו וּ֭לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י מלקוחי הם השיניים שלוקחות את האוכל, והלשון שלנו שמתפללת אל ה' כבר דואגת רק לאוכל ולקיום ואנחנו כבר לא מצליחים להתפלל באמת על ירושלים והמקדש, ולכן וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי: אנחנו כמו סיר ריק שעומד על האש והולך ונשרף עד שיהיה עפר בחזרה, כי המצב הרוחני שלנו גם כן לא ישאר אותו דבר לאורך זמן, כדי שתציל אותנו בסוף, אלא יחזור לעפר ולארציות, וכבר לא יגיע לנו להנצל.
וזה חלק מהתהליך שהגלות עושה לנו כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים העמים שסביבנו הם לא רק פרים חזקים שטורפים אותנו אלא גם כמו כלבים שרוצים לאכול את הנבילה שלנו, שנצטרף לאמונות הבזויות שלהם, כי הם עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים שרוצים לעשות אותנו רעים, ושנצטרף ללהקה שלהם ונעשה כמותם. והם הִקִּיפ֑וּנִי ואין לנו איך לברוח מהם לאורך זמן כי הם חזקים כָּ֝אֲרִ֗י מול יָדַ֥י להלחם בהם, וְרַגְלָֽי: לברוח מהם.
ובזמן שאני אֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י ועוד סופר מה העצמות שלי כדי להשאיר את העם קשור איך שהוא הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי: והם מבינים שלא נצליח להשאר כך לאורך זמן. ולכן מבחינתם כבר נפלנו ו יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם הם לוקחים את הרעיונות של היהדות ומעבירים את זה לדת שלהם, כי מבחינתם, לנו כבר אין סיכוי חוץ מאשר להצטרף אליהם וְעַל־לְ֝בוּשִׁ֗י שהבגדים האלו מכסים אותנו במצוות ומעשים טובים יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל: להחליט מה כן לוקחים ומה לא לפי מה שהם רוצים.
ולכן וְאַתָּ֣ה ה֭' אַל־תִּרְחָ֑ק בגלל החטאים שלנו כי זה כבר לא כל כך באשמתנו אלא אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה: ותמהר כמו איילה להציל אותנו כדי שלא נעלם לגמרי בגויים. ו הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מאלו שרוצים להרוג אותנו ולהשמיד את העם מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי: מאלו שרוצים לקחת את הנשמה היחידה שלנו מאיתנו ולצרף אותנו אל הדת שלהם.
ובזה תראה הגדולה שלך כי ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה שרק אתה יכול להתגבר עליו וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים שהם העמים הגאוותנים שחושבים שהם הכי חשובים וגבוהים בעולם עֲנִיתָֽנִי: ויראו שלמרות כל הגאוה שלהם אתה עונה דווקא לעם ישראל העני והמסכן.
ומזה יתגלה כבוד ה' בעם ישראל ש אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י ונספר לאחים שלנו מעם ישראל שכבר התרחקו ממך, את השם שלך. כדי שהם יכירו אותך, כשיראו את ההצלה הזו.
ואז כולנו נתקהל יחד לארץ ישראל ו בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ: ושם תהיה התהילה האמיתית שלך, שהרי אתה קדוש יושב תהילות ישראל. ונאמר אז ש יִרְאֵ֤י ה֨'׀ הַֽלְל֗וּהוּ אלו שהמשיכו כל הזמן ללכת בדרך ה', הם יוכלו לשבח אותו כשיראו שהדרך שלהם באמת נכונה, ובעקבות זה ישמעו את השבח כָּל־זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב גם הפרטים שלא הלכו כבר בדרך של ה', וגם הם כַּבְּד֑וּהוּ כלומר יבינו שהוא העיקר בעולם, ושצריך להזיז את הרצון שלנו שהוא קל יותר, מפני הרצון של ה' שהוא כבד יותר, ולכן מכובד יותר. ואז נגיע למצב של וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל: וכולם יראו מה', ויעשו את המצוות שלו כעם אחד.
כִּ֤י אז יסתבר שה' לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֢א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י ומה שעם ישראל המעונה התפלל כל הזמן ולא נענה, ה' לא בזה את התפילות ולא הרחיק אותם ממנו. ובאמת גם וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ ורק היה נראה שיש הסתר פנים, אבל ה' משגיח עלינו גם בגלות וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ: מיד. ואת כל התפילות שבגלות ה' שמע, אלא שהיתה סיבה למה הוא לא ענה להם מיד.
ואנחנו יודעים ש מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב וגם את היכולת להלל אותך בפני כל עם ישראל אתה נותן לנו שאתה מחזיר אותנו לארץ ומציל אותנו. ו נְדָרַ֥י שעם ישראל נדר במשך כל הגלות לעבוד את ה', כשנחזור לארץ אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו: כיון שעם ישראל כבר ירא מה', נוכל לשלם את נדרינו האלו, כמו קרבן תודה, שקוראים להרבה אנשים לבוא לאכול כדי שיתפרסם הנס ואז יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים׀ וְיִשְׂבָּ֗עוּ מהקרבן, כי כשנחזור לארץ כל עם ישראל ידע שה' הוא העיקר והם יהיו ענווים, ולכן יאכלו וישבעו מפירות הארץ, ולא יחסר להם עוד שום דבר.
וזה יגרום שבח גדול לה' ש יְהַֽלְל֣וּ ה֭' דֹּ֣רְשָׁ֑יו כי כולם יחפשו את ה' וירצו לראות אותו בכל דבר. ואז גם יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד: והרצון הזה להתקרב אל ה' יתקיים לנצח כי הוא יבוא מבפנים, ולא יצטרכו עוד גלות.
וזה ישפיע גם על שאר העמים ש יִזְכְּר֤וּ׀ את ה' וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־ה֭' אפילו כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ שגרים בקצוות הארץ במקומות הרחוקים וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ לעבוד את ה' כָּֽל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם: שיהפכו כולם להיות כמו משפחות שונות של עם אחד, כִּ֣י לַ֭ה' הַמְּלוּכָ֑ה וכולם יקבלו אותו להיות המלך שלהם, וגם מי שלא ירצה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם: בכח אם צריך.
אבל גם אז יהיה הבדל ביניהם לבין עם ישראל, שהגויים גם אז ישתחוו לה' רק בשביל שפע חומרי ולכן אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ ומה שמעניין אותם זה להיות מדושנים מהטוב של הארץ ולאכול, רק שהם מבינים שאפשר לקבל את זה רק דרך ה'. ולכן לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר והם ימשיכו למות, כמו כל דבר חומרי. וגם וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה: שאר העמים לא יחיו לעולם הבא.
אבל עם ישראל שהם זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ ועובדים את ה' באמת, לא בשביל מה שהם מרוויחים מזה, אז כולם יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר: וה' שהוא האדון שלהם סופר את כולם, בכל הדורות כדי שהם יקומו לתחיית המתים. ואז יָ֭בֹאוּ כל היהודים מכל הדורות וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ של ה'. שאז הם יבינו שבאמת הוא שמע את התפילות שלהם, ושנתן להם את כל צורכם. ואת זה הם יספרו לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד שעם ישראל כאילו נולד אז מחדש כִּ֣י עָשָֽׂה: להם ה' את כל מה שהבטיח להם.
(א) לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
(ב) אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי:
(ג) אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה וְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי:
(ד) וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:
(ה) בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ:
(ו) אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ:
(ז) וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם:
(ח) כָּל־רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ:
(ט) גֹּ֣ל אֶל־ה֣' יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֮י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ:
(י) כִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֝בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי:
(יא) עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה:
(יב) אַל־תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כִּי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּי־אֵ֥ין עוֹזֵֽר:
(יג) סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי:
(יד) פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג:
(טו) כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֘ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:
(טז) יָ֮בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ׀ כֹּחִ֗י וּ֭לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי:
(יז) כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי:
(יח) אֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי:
(יט) יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל־לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:
(כ) וְאַתָּ֣ה ה֭' אַל־תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:
(כא) הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:
(כב) ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי:
(כג) אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ:
(כד) יִרְאֵ֤י ה֨'׀ הַֽלְל֗וּהוּ כָּל־זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל:
(כה) כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֢א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ:
(כו) מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו:
(כז) יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים׀ וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ ה֭' דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד:
(כח) יִזְכְּר֤וּ׀ וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־ה֭' כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם:
(כט) כִּ֣י לַ֭ה' הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם:
(ל) אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה:
(לא) זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר:
(לב) יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה:
יוטיוב https://youtu.be/8uuvr8qESsU
פודקאסט anchor.fm/–035/episodes/–ed6tla
תמליל bit.ly/thilim22
הצטרפות לקבוצת עדכונים שקטה bit.ly/—-dvash