המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את העולם כולו במשפט, כפי שישראל ישבחו לו בעתיד. ומתאים לאמרו על משפט ה' שיעשה ברשעים לעתיד לבוא, ועל מה שנובע מזה, שנשנא את הרע ונדע שה' מציל מהרשעים.
א וכשה' ימלוך על העולם לגמרי, אחר שיעשה דין ברשעים ה' מָלָךְ אז תשמח הארץ כולה על הגילוי החדש של אלוקותו תָּגֵל הָאָרֶץ והשמחה תגיע גם לכל הפרטים וגם עד מקומות הישוב הקטנים והרחוקים וזו
המטרה יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים: ב אבל בתחילת התהליך ה' עוד אינו נראה בכבודו לכולם והוא כמוסתר בענן
שרואים את מקומו אבל לא מה הוא, ובערפל שכלל לא רואים איפה הוא עָנָן וַעֲרָפֶל
סְבִיבָיו והבסיס לכסא מלכותו הוא הנכון
והישר וכדי להגיע לשם צריך את המשפט צֶדֶק
וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ: ג ולכן לפני הופעתו הולכת אש אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ ושורפת את המתנגדים לו והנלווים אליהם[1] וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו: ד ובזה מאיר מדי פעם לכל העולם המיושב שיראו אותו לרגע הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל והם רואים ומפחדים[2] מפני ה' ומשפטו רָאֲתָה וַתָּחֵל
הָאָרֶץ: ה וממלכות גדולות ויציבות כהרים ישפכו לפני ה' כיון שנלחמו בעמו הָרִים
כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה' וכדי שידעו שה' שולט בכל הארץ
ומנהל אותה לפי רצונו מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ: ו ובשלב הזה הארץ עוד מפחדת ורק השמים יודעים לומר את הטוב והישר שבזה הִגִּידוּ
הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ אבל כל העמים רואים את המשפט
שעושה ה' ברשעים ומבינים שהוא העיקר בעולם וְרָאוּ כָל-הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ: ז ולכן יתביישו כל עובדי הפסלים שאין בהם ממש יֵבֹשׁוּ
כָּל-עֹבְדֵי פֶסֶל שהם גרמו לעצמם להלל את כוחות
הטבע כאילו הם גרמו להצלחתם[3] הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים כי יראו שכל כוחות הטבע והמלאכים המנהיגים אותם עושים את רצון ה'
בלבד הִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ כָּל-אֱלֹהִים: ח אבל ישראל היושבים בציון ישמעו על המשפט ברשעים וישמחו שָׁמְעָה
וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן ולא רק ציון שזה ענינה אלא גם
הערים שסביבותיה יגלו מה שלא הבינו עד עכשיו וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה וישמחו על עצם גילוי ה' שעושה משפטו ברשעים לא רק מצד הישועה שתהיה
להם מהם לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה': ט כי במשפט שלעתיד יראו עקרון שנכון תמיד, שדרכך העליונה שולטת בכל
הארץ כִּי-אַתָּה ה' עֶלְיוֹן עַל-כָּל-הָאָרֶץ ואתה מעל כל הכוחות שבעולם הזה ולכן נעלה מהם מאוד כי לא רק יכול
לעשות כל מה שברצונך אלא גם מוביל מהלך שפועל דרך כל הכוחות ומאחד אותם לתיקון
העולם מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל-כָּל-אֱלֹהִים: י ולכן גם היום שעוד לא מתגלה המשפט, מי שאוהב את ה' ורוצה ללכת בדרכיו
שונא ומתרחק מהרע אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע ולומד מהמשפט העתידי שגם היום ה' שומר על חיי חסידיו גם אם מייסר
אותם על ידי הרשעים שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו ומצילם מהם לאחר שעשו הרשעים את תפקידם מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם: יא והאור, שבו יראו את ה' בעולם, זרוע לצדיקים על ידי מעשיהם ויצמח להם
לעתיד לבוא[4] אוֹר זָרֻעַ
לַצַּדִּיק ואז גם תצמח השמחה לכל ישר לב
כשיראו שהכל מסתדר לפי האמת והישר וּלְיִשְׁרֵי-לֵב
שִׂמְחָה: יב ולכן כבר עכשיו שמחו הצדיקים על עצם מה שאתם דבקים בה' שבזה אין
שינוי לעתיד לבוא שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בה' ותודו
לו גם על היסורים כיון שהם מזכירים לצדיקים את קדושתו שהיא העיקר בעולם[5] וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
[1] "ותלהט סביב צריו" כנגד "ענן וערפל סביביו".
פרוש נוסף: לפני הופעתו על העולם תלהט אש: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא" (מלאכי ג, יט). וזה עצמו הוא "אור זרוע לצדיק", שנאמר בהמשך, כי "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ".
[2] וכמו שאמרנו ב"חילו מפניו כל הארץ", רומז שנולדת כאן מדרגה חדשה בארץ.
[3] פרוש נוסף: אמר "מתהללים" בהתפעל כי מי שמהלל את האליל באמת מהלל את עצמו על שהצליח לרתום לטבתו כח מכוחות הטבע.
[4] וכמו שנאמר במזמור קכו: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו".
[5] כך פרשנו בפרק ל: "זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו".
פרוש נוסף: ואמנם לא רואים את קדושתו כמו שתגלה לעתיד לבוא אבל יודו לו כיון שזוכרים את המדרגה הזו מהניסים שהיו בעבר.